לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזקי ממון · סימן תו
שור של נכרי או של הפקר או של חרש שוטה וקטן ובו ה' סעיפים:
א שור של ישראל אפי' מועד שנגח שור של נכרי פטור דכתיב כי יגח שור איש את שור רעהו ונכרי לאו רעהו ושל נכרי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נ"ש דליכא למימר ג"כ שיהא פטור מכל וכל כיון דישראל לאו רעהו הוא ונמעטו נמי מרעהו שיפטר מכל וכל אפי' מועד דכתיב הופיע מהר פארן פי' הופיע לאומות מהר פארן ודקדקו מא' ראה והופיע ודרשו כיון שראה הש"י שכל האומות לא קיימו את התורה ואפי' שבע מצות בני נח לא קיימו עמד והופיע ממונן לישראל כלומר התיר ממונן לישראל ושמעינן מינה דכל היכא דמיעט גוים מישראל לא מועט אלא להחמיר עליהם לפיכך ה"נ דמיעטם מישראל במלת רעהו אמרי' מיעטא להחמיר עליהם דשור של ישראל שנגח שורם פטור מכל וכל דלאו רעהו הוא ושורם שנגח של ישראל לעולם הוא חייב נ"ש אפי' תם כחומר שבישראל במועד.
ב שור של הפקר שנגח וקודם שתפש אותו הניזק קדם אחד וזכה בו פטור דכתיב כי יגח שור איש וגומר כלומר שיש לו בעל וזה בשעת נגיחה לא היה לו בעל.
ג ולא עוד אלא אפילו היה לו בעלים בשעת נגיחה והפקירו קודם שעמד בדין פטור דכתיב והועד בבעליו והמית איש וגו' השור יסקל עד שיהא מיתה והעמדה בדין וגמר הדין כאחד כלומר בבעל אחד ולא כשהפקירו אחר נגיחה קודם גמר דין מיהו דוקא אם זכה בו אחר אבל אם חזר הוא וזכה בו אחר שהפקירו חייב דהא בעל אחד הוא.
ד וכן אם נגח ואח"כ מכר או הוריש חייב שהיורש והלוקח מכחו באין וחד בעל חשיבי.
ה שור של פקח שנגח שור של חש"ו חייב דאע"ג דחש"ו הם רעהו קרינן ביה דהא מבני ישראל המה ושל חש"ו שנגח שור של פקח פטורי' דאע"ג דמדינ' חייבי' דהא בכלל דעתו הם חשו חכמים לממונם דלא לכלייא קרנא ואמרו שלא להעמיד להם אפוטרופוס לחובות' לשלם מהם ניזקין וכן הדין בשור שהלכו בעליו למדינת הים שנגח אין מעמידין עליו אפוטרופוס לשלם לניזקין שחשו לממונו הואיל ואינו כאן שיכול לשומרו הרי הוא דל דומה לחש"ו בזה. ז