לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזקי ממון · סימן תה
שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה ובו ג' סעיפים:
א בשור המועד שנגח את האדם כתיב במשפט הה יעשה לו ודרשו חז"ל דקאי על כל הפרשה כלומר על בל הדינים הנאמרין בשור שהזיק שור דתם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם כן הדין בשור שהזיק אדם אם תם הוא משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם ואפילו לא נתכוין להזיק את האדם אלא נתכוין לבהמה והזיק את האדם חייב כיון שהיה כוונתו להזיק ופטור מצער וריפוי ושבת ובשת שלא חייבה התורה בארבעה דברים אלו אלא את האדם דכתיב איש כי יתן מום בעמיתו וגו' איש בעמיתו ולא שור בעמיתו.
ב שורו שחבל באביו ובאמו או שהדליק גדיש בשבת חייב בנזקיו אע"פי שאילו עשאו הוא היה פטור על מעשה שורו חייב דמה שהוא פטור לפי שמתחייב בנפשו וק"ל בדרב' מיניה אב על שורו חייב דהא לא קים ליה בדרבה מיניה.
ג שור שנגח אשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות אע"פ שהוא מועד לנגוח דלא חייבה התורה בדמי ולדות אלא אדם דכתיב גבי דמי ולדות כי ינצו אנשים ונגפו וגומר אנשים ולא שוורים ומיהו אם נגח שפחה ויצאו ילדיה חייב בדמי וולדות כאילו נגח בהמה מעוברת מ"ט חמרת בעלמא הוא דאזיק דאמר קרא שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור לפיכך שמין אותה כמת היתה שוה מתחלה וכמה נפחת דמיה ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם.