לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזיקין · סימן שפב
הקוצ' אילן של חבירו והמונע חבירו מלעשות מצוה ובו סעיף אחד:
א שור שהוא עומד להריגה מפני שהוא מזיק את הבריות ואילן העומד לקצוצ' מפני שהוא סכנה להזיק את הרבים כגון שנוטה ליפול ויראים שמא יפול על האדם וימות וקדם אחד ושחט שוד זה או קצץ אילן זה שלא מדעת הבעלים ובאו הבעלים ותבעוהו ואומרים להם בעצמם היו רוצים לעשות מצוה זו חייב לשלם לבעלים כפי מה שיראו הדיינים הואיל והפקיעם מלעשות המצוה ואם טען זה ואמר אתה אמרת לי להורגו או לקוצצו הרי זה נאמן ופטור דאמרינן הואיל ועמד לכך לא הקפידו הבעלים לומר לזה שדטהו או קצצהו ושכחוה דמילתא דלא רמיא עליה דאינשי הוא הואיל ולא קפדי לפיכך נאמן ונשבע היסת ונפטר אבל שאר כל מזיק הטוען אתה הרשיתני על מנת לפטור אינו נאמן אפי' בהכת ואפילו יש לו מגו שהיה יכול לומר לא חזקתי כגון דליכא עדים שהזיקו אינו נאמן דהוי כמגו במקום חזקה דחזקה הוא שאין אדם נותן רשות לאחר שישחית את ממונו ואין זה מגו. אבל אם טוען לא הזקתי אין כאן עדים שהזיק פשיטא דנאמן ונשבע היסת ונפטר אפי' אין לו מגו כיוצא בזה. מי ששחט חיה ועוף ובא אחר וכיסה הדם שלא מדעת השוחט חייב ליתן כפי מה שיראו הדייני' שהפקיע ממנו מצות כיסוי הדם ויש מי שהורה שנותן לו הקנס הקצוב בגמרא שהוא י' זהובים וכן הורו שכל המונע הבעלים מלעשות מצוה עשה שהיה עליהם לעשות וקדם אחר ועשאה משלם לבעלים י' זהובים כגון אם היה לוי בן למול ובא אחר ומלו חייב לתת לו י' זהובים ודוקא שהיה האב בעצמו רוצה למול שהוא חייב בה מן התורה אבל נתנו האב לאחר לימול ובא אחר ומלו פטור מן האב ומן המוהל מן האב פטור שהרי לא מנע ממנו המצוה ומן המוהל פטור דבמה זכה במצוה זו דבמה הקנה אותה לו האב אפילו הקנה לו בקניין אינו כלום שאינו אלא קניין דברים גם משיכת התינוק אינו מועיל שאין התינוק נקנה במשיכה לפיכך לעולם הוא פטור מן המוהל וכל זה הוא דין הגמרא אבל בזמן הזה אין מגבין אותו כלל אבל אם תפש לא מפקינן מיניה. וע"ל בלבוש ע"ז סימן כ"ח סעיף ח'.