לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות נזיקין · סימן שפא
דין ה' שישבו על ספסל א' ובו סעיף א':
א ה' שישבו על ספסל א' ולא נשבר ובא א' ונסמך עליהם ולא הניחם לעמוד ונשבר אע"פ שהיה ראוי לישבר בהם אפי' לא ישב זה ונסמך עליהם אלא שזה קירב שבירתו הוא חייב שהרי אומרים לו אילו לא נסמכת עלינו היינו עומדים קודם שישבר ואם ישבו כולם כא' ונשבר כולם חייבים שכולם גרמו שבירתו יחד וכן כל כיוצא בזה וי"א דסתם בני אדם היושבים על ספסל ונשבר תחתיהם פטורין ל"ש ישבו כא' ל"ש בזה אחר זה דסתם כפסל עשוי לכך שישב עליו כל הנכנס לחצר ואין בעליו מקפיד על זה וה"ל כשואל בהמה ומתה מחמת מלאכה ודוקא סתם בני אדם אבל אם נתקבצו אנשים גדולים ושמנים משונים מסתם בני אדם שאין סתם ספסל ראוי לסובלן וישבו עליו אם ישבו כולם כאחד כולם חייבים ואם ישבו זה אחר זה אז רואין אם לא היה נשבר אם לא ישב שם האחרון אז הוא לבדו חייב שהם יכולין לומר אי לאו את היינו עומדין והולכין ולא נשבר ואם היה נשבר מיד אף אם לא ישב עליו הוא אז הוא פטור ואם העניין כך שבזולתו היה מתקיי' שעה וע"י שישב עליו הוא נשבר מיד אם כשישב עליו הוא נשען עליהם ומנען מלעמוד הוא לבדו חייב ואם לאו כולם חייבין.