לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות מתנה ומחילה · סימן רמט
הנותן מתנה לחבירו וחזר בו או הנותן לעבד ולאשה ובו ה' סעיפים:
א הנותן מתנה לחבירו וחזר בו ה"ז ממחוסרי אמנה בד"א במתנה מועטת אבל במתנה מרובה לא שהרי לא סמכה דעת המקבל שיתננה לו עד שיקנה לו בקנין או באחד מן ההקנאות שהמתנה נקנית בהן וע"ל סי' ר"ד סעיף ה'.
ב אסור ליתן מתנת חנם לגוי עובד ע"ז שנאמר לא תחנם ופירשוהו לא תתן להם מתנת חנם אבל מותר ליתן לגר תושב שקבל עליון ז' מצוות בני נח שהרי מצווין להחיותו דכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכיר לנכרי וגו' ואם יש בדבר מפני דרכי שלום כגון בגוי המכירו מותר אפי' בגוי מפני שהוא כמוכרו לא שיחזיק לו טובה בעדו.
ג הנותן מתנה לעבד או לאשה קנו האדון והבעל דכל מה שקנה עבד קנה רבו ומה שקנתה האשה קנה בעלה אלא שיש חילוק ביניהם מתנת העבד קנה הכל הגוף והפירות ובמתנת האשה לא קנה הבעל אלא הפירות אבל הגוף שלה כשתתגרש או תתאלמן וזה נתבאר היטב בלבוש הבוץ וארגמן סימן פ"ה.
ד הכותב כל נכסיו לעבדו קנה עצמו בן חורין וזה נתברר היטב בלבוש ע"ז סי' רס"ז סעיף כ"ז.
ה מדת חסידות הוא שלא לקבל מתנה משום אדם אלא יבטח בה' שיתן לו די מחסירו שנ' ושונא מתנות יחיה ובוטח בה' חסד יסובבנו.