אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות מקח וממכר › סימן רכו

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות מקח וממכר · סימן רכו

סימן רכה

המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור ובו ז' סעיפים:

א ראובן שמכר שדה לשמעון אפילו שלא באחריות ובא לוי בעל חובו של ראובן להוציאה משמעון אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי עושה ואין לוי יכול לומר מה לי ולך והלא אין עליך אחריות שאומר לו אע"פ שמכרתי לשמעון שלא באחריות אין רצוני שיהא לשמעון תרעומות עלי ונ"מ במה שראובן טוען כנגד הב"ח שאם עשא' לו ראובן אפותיקי אע"פ כן יכול לסלקו במעות ושמעון לא היה יכול לסלקו במעות כיון שהוא אפותיקי א"נ נפקא מינה כדמסיק בה שיעור ארעא ולא שיעור שבחה ואם היה לוי גובה משמעון הלוקח היה גובה גם השבח ולא היה נותן לו אלא ההוצאה כדין יורד שלא ברשות אבל בשלקחו מיד ראובן אינו נוטל אלא קרקע ולא השבח כדין יורד ברשות א"נ נ"מ דאיהו ידע למיטען טפי ודוקא במכר יבול ראובן לטעון אבל אם נתן לו במתנה לא יוכל טעון בעדו דהא ליכא כאן תרעומ'.

ב ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות וב' ב"ח של ראובן לטרוף אותה ממנו אינו יכול לחזור על שמעון דנהי דאחריות דעלמ' קבל עליו שמעון לראובן שאם יטרפוה ממנו שישלם לו אחריות של ראובן עצמו מי קבל עליו שהרי כשהבעל חובו טורפו ממנו הוי כאלו הו' עדיין בידו שהרי מה שחייב לו ישנה בידו אבל אם בא כ"ח של יעקב אביו של ראובן ושרפה מיד ראובן אע"פ שהו' ירשה מיעקב אביו ואח"כ מכרה לשמעון של' באחריות וחזר שמעון ומכרה לראובן באחריות חוזר ראובן וגובה כל הדמים משמעון דב"ח דיעקב ככ"ח דעלמ'.

ג המוכר שדה לחבירו שלא באחריו' דנפשי' שלא יה' הוא המוכר ותו' החוזר ומוציאו ממנו כיצד כגון אשה המוכרת מנכסי בעלה לצורך מזונותיה שאין האחריות על אשה שאם בא ב"ח של בעלה וטרפה אין הלוקח חוזר עליה אל' על היתומים כשהיא באה אח"כ לגבות כתובתה אע"פ שהי' בזה כשאר ב"ח של בעלה ושיעמידה על כל נכסי בעלה מ"מ אינה יכולה לטרוף שדה זו בכתובתה דאחריות דנפשה ודאי קבלה עליה של' תה' הי' המוכרת והי' המוציאה וכן כל כיוצא בזה כגון בסעיף שקודם זה אין ראובן יכול לומר אע"פ שאתה לא קבלת עליך אחריותי מ"מ אני כבר מכרתיו לך של' באחריות והרי בעל חובי היה יכול לטורפה ממך ולא היו האחריות עלי ששמעון יכול לומר אם היה טורפה ממני לא הייתי יכול לחזור. עליך אבל עכשיו שטרפה מידך ואתה רוצה לחזור עלי אחריות דנפשך קבלת עליך של' תה' אתה המוכר והמוציא ודוק' זכות שיש לו בשעת מכירה כגון הכ' ובמוכרת למזונות שזכו' הכתובה אית לה ג"כ על נכסי בעלה בשע' שמכרה למוזנות אז אמרי' בשמכרה למזונות מחלה שיעבור הכתובה שעל שדה זו אבל אם בא לו זכות על שדה זו לאחר מכאן הוי כאלו הלוהו אח"כ וחוזר וגובה ממנו אפי' שדה זו.

ד והק' כגון זו שאמרנו דואי דאשה המוכרת בנכסי בעלה אמרי' דאחריות דנפשה קבלה עליה כיון שמוכרת ונוטלת הדמים לעצמה אבל אפטרופסי יתומים שמוכרין נכסי יתומים לצורך היתומים ואין האחריות על נכסים דאפוטרופסים אל' על נכסי היתומים לא אמרי' דאחריות דנפשייהו קבילו עלייהו אל' יכולין לחזור ולטרוף שדה זו בחובם שיש להם על היתומים ואע"ג דק"ל שכל העושה מעשה במה שיש לו זכות עליו אבד את זכותו וה"נ האפטרוסים עשו מעשה שמכרו והו' מוכיח הפך זכותן ה"ט שעושה מעשה בגוף הדבר שיש לו בו זכות אבל הכ' אינו טוען בגוף הקרקע כלום אל' שיש לו שיעבוד עליה מאי איכפת לו אם הקרקע ביד זה או ביד אחר אפטרופוס לא דמי אל' לב"ד שירדו לנכסי אחר בדין ומכרו דליכ' למימר אחריות דנפשייהו קבילו עלייהו.

ה המוכר קרקע לחבירו ואחר שקנה הלוקח באחד מהדרכים שקונים בהם קודם שמשתמש בה יצאו עליו מערערים הרי זה יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שעדיין לא נהנה כו ובאין תובעין לקחתו ממנו לפיכך יתבטל המקח ויחזיר המוכר את הדמים ויעשה דין עם המערערים ואם נשתמש בה הלוקח בל שהו' אפי' דש המיצר שלה ועירבה עם העפר אינו יכול לחזור בו אל' עושה דין עם המערערים ואם יוציאו מידיו בדין יחזור על המוכר כדין כל הנטרפים. וכל זה מיירי בעירעו' של' נתברר עדיין לגמרי אל' שב"ד רואין שיש אמתל' בדברי המערער כגון שב' אחד וערער ואמר שדה זו גזלה ממני ראובן ואבי' עדים או שאמר יש לי חוב על ראובן ויש לי שטר עליו ואומר שרוצה לקיימו אבל אם לא יצ' אל' קול בעלמ' אפי' לא נתקיים המקח לגמרי אינו יכול לבטל המקח בשביל דברים בעלמ' אם חזר בו הלוקח מחמת עירעור ובטל המקח אע"פ שנתבטל המקח אח"כ העירעור ביטל המקח במקומו עומד ושניהם יכולין לחזור בהן עירעור שב' על השדה מחמת המוכר שבאו ואמרו שהמוכר חייב להם והמוכר אומר שיש לו שוברים על החובות ה"ז מיקרי ערעור ויכול הלוקח לחזור בו שאין זה רוצה לקנות דבר שצריך לשמור שוברו לעולם שאם יאכלו העכברים את השוברים או ישרפו יפסיד הקרקע ולא תועיל לו חזקה נגד ג"ח אע"ג דגבי אבד מלוה את השטר ק"ל שכותבין שובר וזה צריך לשלם שאני התם כדמפרש טעמ' אבד שמרו של זה יאכל הלה וחדי דכיון שאנו יודעין שחייב לו לא יפסיד זה מעותיו בשביל שהפסיד שטרו ואע"ג דגם הלוה צריך לשמור שוברו שמ' ימצ' המלוה שטרו ויגב' ממנו פעם שנית היינו משום דאמרי' עבד לוה לאיש מלוה וזקוק הו' לזה מאחר שהמלוה עשה עמו טוב' אבל בנדון זה למה נכוף ללוקח להוצ' מעותיו לקנות קרקע להיות זקוק לשמור שוברו לעולם ודאי אדעת' דהכי לא קנה לוקח מעיקר'.

ו אסור למכור לחבירו קרקע או מטלטלין שיש עליו עורערין ער שיודיעו שאע"פ שאחריותו עליו אין אדם רוצה שיתן מעותיו וירד אח"כ לדון עליו או שיהיה נתבע מאחרים עליו.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה