אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות מקח וממכר › סימן רכה

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות מקח וממכר · סימן רכה

סימן רכד

אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפי' שלא יהיה עליו אחריות ובו ו"ס.

א המוכר קרקע או עבד או מטלטלין הרי זה חייב באחריותן כיצד אם בא א' והוציא המקח מיד הלוקח מחמת המוכר חוזר הלוקח ונוטל כל הדמים שנתן מן המוכר שהרי נלקח המקח מחמתו וכן אדין בכל ממכר אע"פ שלא פירש חלוקת דבר זה אלא קנה סתם ואפילו מכר הקרקע בשטר ולא הזכיר בו אחריות הרי זה חייב באחריותן שאחריות שלא נזכר טעות סופר הוא.

ב בד"א שהוציאו המקח מיד הלוקח בדין בב"ד של ישראל כגון אם היה המקח מטלטלין והוציאוהו בטענות גנובים או גזולים או שהיתה קרקע גזולה או שבא בעל חו' של מוכר וטרפה מיד הלוקח והכל בב"ד ישראל שנטלוה ממנו בדין אבל אם הוציאו גוי מן הלוקח בין בדינא דמלכות' בין בערבאות שלהן אין המוכר חייב באחריותו משום שנאמר אשר פיהם דבר שוא ואין דיניהם דין אמת. ואע"פ שהגוי טוען שהמוכר עצמו גנב או גזל חפץ זה ממנו והביא עדי גוים על כך אין המוכר חייב כלום שזה אונס הוא דסתם גוי אנס הוא ואין המוכר חייב באחריות אונס ואפילו הוא חמור ולקחו הגוי ולא לקח האוכף דאיכא למימר שהגוי אומר אמת שהרי אינו נוטל אלא את שלו כיון שלא לקח גם האוכף אפ"ה אינו חייב באחריותו דחזקה הוא שהגוי משקר. בד"א כשלא התנה עמו אבל אם התנה עמו שכל אונס שיוליד בקרקע זו יהיה חייב לשלם אפילו בא גוי וגוזלה מחמת המוכר חייב לשלם אבל אם פסק ממנו הנהר שהיו משקין אותה ממנו או שחזר הנהר לעבור בתוכה ושטפ' עד שנעשית ממנה בריכה או שבאה זועה והשחית אותה וכיוצא בזה אינו חייב באחריות דדברים אלו לא שכיחי ואונסא דלא שכיחי לא קביל עליה דלא עלה על דעת המוכר שיבא עליו אונסא כזה שיקבלנו עליו בשעה שהתנ' וכן הדין בכל תנאי שבממון שאומדין דעת המתנה ואין כוללין באותו תנאי אלא דברים הידועים שבגללן היה התנאי והם שהיו בדעת המתנה כשהתנה

ד כיצד כההוא עובדא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהשע זבנו שומשמי אגודא דנהר מלכא קבלו עלייהו המוכרים למעברינהו וכל אונסא דאתיילד ושכר המוכר ספינה להביא השומשמין ללוקח ונסתם הנהר ואמרו חז"ל שלא היה המוכר צריך לשכור בהמות להביאם דבאונסא כי האי ודאי לא היה בדעתיה לקבל כשקבל עליו אונסין סתם דזה אונס דלא שכיח הוא ולא העלה על דעתו לקבלו.

ה ואם ההנה המוכר בפירוש שלא יקבל עליו אחריות אז אפי' אם נמצאת גזולה ונודע שהוא גזלה ובא הנגזל והוציאה מיד הלוקח אין המוכר חייב כלום דא"ל להכי אמרי לך דלא קבילנ' עלי אחריות ואת סברת וקבלת ואצ"ל שאם בא ב"ח של מוכר וטרפה שאינו מחזיר לו כלום שכל תנאי שבממון קיים.

ו המוכר לחבירו מרתף של יין והתנו ביניהם כל זמן שלא ימדוד לו היין יהיה על אחריות המוכר ולא לכל דבר רק שאם תישבר החביות או תישפך בלבד יהיה על אחריות המוכר אבל אחריות הטעם כגון שאם יחמיץ קודם שימדוד יהיה עלי הלוקח ואח"כ א דע אונס שנתנסך היין אונס הניסוך על המוכר דכיון שלא קיבל עליו הלוקח אלא אונ' הטעם שאר אונסין לא אסיק אדעתיה ולא קבלם עליו וממילא נשארו על המוכר אע"פ שגם המוכר לא פירש אלא אונס השבירה והשכיבה היינו משום דאונסין אלו שכיחי לכך פירשם אבל ה"ה שאר אונסים הבאים מעלמא ממילא נשארו עליו כמו שפיכה ושבירה דג"כ באים מעלמא ולא מגוף היין כמו הטעם.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה