לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות מקח וממכר · סימן ריט
כיצד מסיין מין המצרים ואם לא סיים אותם ובו ו' סעיפים:
א האומר לחבירו שדה פלוני אני מוכר לך קנה כולה אפי' היא גדולה הרבה אע"פ שלא סיים לו המצרים כל זמן שאין מצר מפסיק ואם סיים המצרים והזכיר מצר מזרחי ומערבי ולא הזכיר צפוני ודרומי קנה כולה ולא אמרי' שלא יקנה אלא תלם אחד במזרח ותלם אחד במערב דמסתמא הקנה לו הכל ומה שלא סיים לו כל המצרים נתכוין לקצר.
ב מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ולא מצר לו מצר רביעי קנה כל השדה כולה חוץ מתלם אחד במצר הרביעי דלהכי אהני ליה מאי דלא כתב מצר רביעי דאי לקצר נתכוין לא היה לו להזכיר רק שני מצרים נוכחיים זה לזה כגון מזרח ומערב או צפון ודרום בד"א דלא קנה מצד רביעי כשאינו מובלע בין המצרים שמכאן ומכאן אלא הולך על פני שניהם ויש עליו רכב דקלים או שיש בו ט' קבין שכשהוא כן הוא דבר חשוב בפני עצמו וחשיב שדה בפני עצמו ואינו נמכר בכלל שדה זו אבל אם היה מובלע בין המצרים ואין עליו רכב דקלים וגם אין בו ט' קבין בטל הוא לגבי השדה וקנה אף המצר הרביעי ואם היה מובלע ויש עליו רכב דקלים או שיש בו ט' קבין או שלא היה מובלע ואין עליו רכב דקלים ואין בו ט' קבין אז הדבר מסור לדיינים כפי מה שיראו לאיזה דרך דעת המוכר והלוקח היה נוטה ולפי הדמים ומנהג המדינה שיהא מכור או אינו מכור כן יעשו.
ג מצר לו מצר אחד ארוך ומיצר אחד כנגדו קצר אם היה הארוך של איש אחד הרי לא היה יכול לציין לו אותו מיצר באופן אחד דעל כרחו היה צריך להזכיר אותו האיש שיש לו שדה על פני מיצרו לציין המצר ללוקח לפיכך לא קנה מן הארוך אלא כנגד הקצר ואם היה המצר הארוך של שנים הרי קנה באותו צד כנגד כל אורך המצר דאם לא כן מה היה צריך להזכיר שניהם ובמצר שכנגדו לא קנה גם כן אלא כפי אורך אותו המיצר וקנה בראש תור כזה $$ציור בספר$$ ויש אומרים דאפילו באיש אחד קנה באלכסון בראש תור.
ד ואם מצר לו מזרח ומערב קצר ומצד דרום ארוך ומצד צפון קצר פלגינן ליה בתרי ראש תור כזה דרום $$ציור בספר$$ פירש דלעולם מה שבין צפון לדרום שהם זה כנגד זה וכן מה שבין מזרח למערב קנה הכל אפילו לא היה מיצר לו אלא שני מצרים נוכחיים כדאמרינן לעיל סעיף ב' ונשארו צלע מזרח ומערב עם צלע צפון ושניי צלעים ההולכים מדרום לצפון כשני ראש תור ועל כרחך צריך אתה לציירו כמו שהצגתי צלע צפון לפניך שאם תציגנו כנגד צלע מזרח או מערב ממש כנגדו אחד מהם בקרן זויות היה לו להאריך אותו המיצר ג"כ ארו' עד אותו הצלע בין במזרח בין במערב נ"ל לא סיים לו אלא ארבע מצרים שבד' הקרנות ולא הזכיר המצרים שבצדדים כלל או שסיים לו כמין (גאם בב' הקרנות זה כנגד זה או שהיתה מוקפת הרבה שדות של הרבה בני אדם והזכיר אחת ודילג אחת וכן עשה בכולם בזה מבעיא ולא איפשיטא לפיכך אינו קונה אלא מה שסיים לו ולא יותר דהמוציא מחבירו עליו הראיה כיצד סיים לו את הקרנות כזה נותן לו שתי רצועות של שתי וערב כזה $$ציור בספר$$ סיים לו כמין גאם בב' הקרנות זה כננד זה זה לא קנה אלא רצועה אחת כפי שני המצריים בזה סיים לו בסירוגין שתזביר אחת ודילג אחר לא קנה אלא בקרנזל כזה $$ציור בספר$$ ר"ל הבתים שרשומין בה א"ב ג"ד ובכל אילו דקנה אותה הרצועה ולא יותר והוא שיש בה ט' קבין ואם אין לו ט' קבין משלי' עליו לט' קבין דכיון שמכר לו שדה לא יפחות לו מט' קבין שהוא שיעור שדה.
ה היה מצר ראובן במזרח ומערב ומצר שמעון בצפון ודרום צריך לכתוב לו מצר ראובן משתי רוחות ומצר שמעון משתי רוחות שאם לא כתב כן אלא כתב השדה שבין ראובן ושמעון לא קנה אלא חצי באלכסון כזה
ו ראובן היה לו שדה ומכר מקצתו $$ציור בספר$$ לשמעון לצד מערב ומצד מזרח עכב לעצמו ולא פירש כמה מכר וכמה שייר לעצמו אלא בך כתב שדה פלוני אני מוכר לפלוני מצד מערב לוי ומיצד מזרח ארעא דמינה פליגא או פסיקא כלומר והקרקע עצמה שהיה שלי שהלוקח ממנה זו שמכרתי היא מצד מזרחי שלה אם כתב לו ואילן מצרנהא הוא שפת יתר ליפות כחו הילכך קני חצי השדה ואם לא כתב לו כן לא קנה אלא ט' קבין.