לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות מקח וממכר · סימן רטז
המוכר שדה ואמר חו' מדקל פלוני או חו' מן האילנות או קרקע לזה ואילנות לזה וכיצד יכתבו בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעורים ובו י"ד סעיפים.
א אע"פ שהמוכר שדה בסתם מכר כל האילנות שבה טוב הוא לפרש בשטר שמכר אותו וכל האילנות שבה וכן המוכר פרדס לחבירו צריך שיכתוב לו קנה לך דקלין ותמרים והוצי' ואע"פ דבלאו הכי קנה כל אלו אפילו לא פירש אותו מ"מ נוי השטר הוא כדי לסלק עצמו מן העירעורין דאפי' אי אתי לפני ב"ד טועין יהבי ליה שהרי מפורשין בתוך השטר.
ב וכן המוכר קרקע לחבירו צריך לכתוב לו ולא שיירתי לפני במכר זה כלום כדי להסתלק מן הדיני' והטענות.
ג המוכר שדה לחבירו והיו בה דקלים ואמר לו חו' מדקל פלוני אם אותו דקל טוב ומשובח הוא אותו לבדו שייר והשאר מכורין שמפני עילויו של זה לא רצה למוכרו ואם דקל רע הוא ששייר לא קנה מהדקלים כלום דה"ק ליה אפי' ההוא דיקלא בישא אני משייר לעצמי ואע״ג שיש עדיין רעים ממנו אלא דקרו לאינשי להאי דיקלא בישא כגון דלא טעין קבא דאו טעין קבא לאו דיקלא בישא הוא וי"א דוקא הטובים ממנו לא קנה אבל כל האילנות הפחותים ממנו או אפילו כיוצא בו קנה וכל אילן הנושא קב פירות מיקרי דקל טוב. וי"א דכל זה במין האילן שייר אבל כל שאינו מינו קנה הלוקח הכל שלא היה דעתו לשייר לעצמו אלא ממין זה. ז
ד קים להו לחז"ל כל עץ עושה פרי כגון זתים ותאנים ותפוחים ושאר מיני פירות בלשון בני אדם סתמא קורין אותו אילן חוץ מן התמר והגפן דמשום חשיבותן סתמא קורין אותן בשמן דקל גופנא ולפעמים קורין אותן ג"כ אילן לפי' אמרו המוכר שדה לחבירו ואמר חוץ מן האילנות אם אין בו אלא דקלים בלבד על כרחך מה שאמר חוץ מן האילנות על הדקלים אמר והרי שייר הדקלים ואם אין בו אלא גפנים על כרחך על הגפנים אמר כן והרי שייר הגפנים וכן אם לא היו בו אלא שאר אילנות ולא דקלים ולא גפנים הרי שייר האילנות ואם היו בו גפנים ודקלים מה שאמר חו' מן האילנות על הגפנים אמר כן ולא שייר אלא הגפנים דגפנים לגבי דקלים אילני ובכלל אילני הם טפי מדקלי שהם חשובים יותר ונחשבים בפני עצמן ולא בכלל שדה.
הג"ה יען כי הנוסח הנדפס בדפוס הראשון מוכי תימ' ונימ' המוצי' מחבירו עליו הראייה כו' עד דאע"ג שאלו חשובין יותר אמרינן מוכר בעין יפה מוכר. קצרתי בו מאד וקשה מאד הוא להבין על כן צריך אני להגיד קצת הנוסח ולפרשו בהרחבת הלשון למען יובן בקל הקור' בו. דע שהוצרכתי להגיה ולהוסיף מילת נמי גבי וחו' מן הדקלים נמי קאמר כדי שלא יובן מלשוני שכוונתי לומר חו' מן הדקלים לבד קאמרי ולא חו' מן הגופני כי זה אי אפשר לומר שיעלה על הדעת כשיש בו גפנים ודקלים והוא אומר חו' מן האילנות שיהא דעתו על הדקלים לבד ולא על הגפנים דודאי גפנים יותר נקראים אילנות וחשובים יותר מן הדקלים וזה פשוט אלא הבי קאמינ' וכ"ת ונימא המוצי' מחבירו עליו הראייה וחו' מן הדקלים נמי קאמר והיה כוונת המוכר לשייר לעצמו הגופני וגם הדקלים מפני ששניהם נקראים אלני וכמו שפי' הרשב״ם. על זה תרצתי הא ק"ל המוכר בעין יפה הוא מוכר ובודאי לא שייר לעצמו בלשונו אלא במה שברור הוא בתוך לשונו והיינו הגפנים שהם נקראים עיקר אילני אפילו לגבי דקלי אבל הדקלים אע"פ שגם הם נקראים אילני הואיל ומוכר בעין יפה היא מוכר מכר בודאי גם הדקלים ולא שייר לעצמו רק הגופני ואני אומר שזה טעם הרשב"ם בפירושו מפני שהם חשובים יותר מדקלים ומה שסיימתי בדברי וזה לשוני וכן הדין בדקלים ואילנות או בגפנים ואילנות שמכר את הדקלים או הגפנים ושייר לו שאר אילנות כו' גם כן הכי פירושו דמיירי שמכר לו שדה ויש לו שם שאר אילנות וגפנים או דקלים ומכר את השדה ושייר לעצמו אילנות סתם דהוי דינ' ששייר לו את האילנות ומכר לו את הגפנים או הדקלים ששם גם יש להקשות אמאי לא נימא ששייר לו כל האילנות וגם הגפנים או הדקלים שהרי כולם נכללים בכלל אילנות גם הגפנים וגם הדקלים וגם שם מתרצין המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לעצמו אלא האילנות לבד ולא הגפנים או הדקלים דהתם בתר שמא אזלינן דשאר אילנות חו' מגפנים ודקלים סתם אילונות נקראים לפיכך אמרינן דלא שייר לעצמו אלא סתם אילנות מה שמבורר בשם אילנות ועל זה סיימתי דברי וז"ל דאע"ג שאלו חשובים יותר אמרינן מוכר בעין יפה מוכר ולא שייר לעצמו אלא סתם אילנות שהם מבוררים יותר בלשון סתם אילנות ועתה אם תעיין עוד בדברי אין שום קושיא ודקדוק עלי מתוך לשון הפר שנים וזה ברור ונכון. עכ"ה וכ"ת ונימא המע"ה וחוץ מן הדקלים קאמר הא ק"ל המוכר בעין יפה מוכר ומכר את הדקלים ושייר את הגפנים וכן הדין בדקלים ואילנות או בגפנים ואילנות שמכר את הדקלים או הגפנים ושייר לו שאר אילנות דאע"ג שאלו חשובין יותר אמרינן מוכר בעין יפה מוכר והיכא דהוו דינא דשייר לעצמו את הדקלים לא שייר אלא כל דקל גבוה שצריכין לעלות לו בחבל כשרוצה ללקט פירותיו שהם בראשו אבל הנמוכים קנה הלוקח מיהו אם אין שם אלא נמוכים והוא אמר חוץ מן האילנות ע"כ על אלו הנמוכים אמר כן ושייר לו כולם והיכא דהוי דינא דשייר לו שאר האילנות שאין שייך בהן עליית החבל לא שייר בהם אלא כל שאין העול כובשו וכל שהעול כובשו הרי הוא של הלוקח ובכלל שדה נחשב פי' שהיו חורשין בבקר סביב אילנות ואם הוא דק כל כך שהעול כופף את האילן ועובר השור לדרכו ואין האילן מעכב השור לא חשיב ובכלל שדה נחשב מיהו אם כולן דקין שהעול כובשן והוא אמר חו' מן האילנות שייר כולן. כבר אמרנו בסימן הקודם סעיף ה' דחרוב זקן יש לו שם בפני עצמו ואינו נמכר עם השדה ואם היו בה הרבה חרובין ואמר חו' מחרוב פלוני לא אמרינן כיון דאם היה שותק ולא היה אמר כלום לא היה שום חרוב קני ליה כדאמרינן לעיל דחרובי אינן בכלל שדה והשתא דאמר חו' מחרוב פלוני איכא למימר דשאר חרובין מכר לו ו' מזה לא אמרינן הכי אלא לא קני אפילו אחד מהן דבשביל שייפה המוכר כח שלו שפירש בפירוש אני מוכר לך חרוב ה אין לנו לגרע כחו בשאר אלא לא קני שום אחד מהן והא דאתני חו' מחרוב פלוני אהני ליה דאמרינן ששייר לו דרך לאותו חרוב דבלאו הכא אף ע"ג שהחרוב לא היה נמכר עם השדה מ"מ גם דרך לא היה לו ואהני ליה תנאו ששייר לו דרך וע"ל סימן רט"ו סעיף ה'.
ה האומר לחבירו קרקע ודקלים אני מוכר לך לשון זה משמע שמכר לו ב' מכירות שדה וכל מה שבו בדינו ועוד מכר שני דקלים דמיעוט רבים שנים ושני דקלים קאמר חו' מן השדה לפיכך אפילו אם אין לו דקלים למוכר אם רוצה לקנות לו שני דקלים ה"ז המקח נקנה ואין הלוקח יכול לומר אינו לוקח אלא קרקע שיש בו דקלים דא"כ קרקע בדקלים היה לו לומר ואם אמר קרקע בדקלים אני מוכר לך אם היו בו שני דקלים קנה ואם לאו מקח טעות הוא ששיקר בו לומר קרקע שיש בה שני דקלים והרי אינם ומעות הדרי ואם אמר לו קרקע של דקלים אני מוכר לך אפילו אין בה דקלים המקח קיים וקנה שאין בלשון זה אלא קרקע הראויה לדקלים הוא מוכר לו ומיהו אם יש בה דקלים בקרקע קנאן דה"ק ליה קרקע הראויה שיהיו בה דקלים מפני שדקלים שבה טובים הם שטועני פירות הרבה. וה"ה אם אמר קרקע ודקלים ויש בה דקלים:
וכ"ש אם אמר קרקע בדקלים ויש בה דקלים הרבה שקנה כולן וי"א דאם אמר ליה קרקע ודקלים אני מוכר לך אע"פ שיש דקלים בשדה אם יש לו דקלים במקום אחר צריך ליתן לו עוד שני דקלים שיש לו במקום אחר ואם אין לו אין צריך לקנות לו מיהו הקרקע לעולם קנוייה לו השני מכירות. הן הקרקע והדקלים.
ו המוכר ג' אילנות בבת אחת בתוך שדהו הרי אלו נחשבין שדה אילן ואפילו היו ג' נטיעות קטנות או ג' בדי אילן יש לו ללוקח קרקע הראוי להם ואפילו יבשו האילנות או נקצצו יש לו קרקע הראוי להם ויכול לנטוע אחרים תחתיהם וקנה כל האילנות שביניהם וכמה הוא קרקע הראוי להם כל שתחתיה וביניהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו וזה המקום שהוא מלא האורה וסלו אין אחד מהם יכול לזורעו אלא מדעת חבירו דבעל האילנות אינו יכול לזורעו מפני שאין גופן שלו אלא שהם משועבדין לו ללקוט שם פירות הנושרין מן האילנות ובעל הקרקע אינו יכול לזורען דהא משועבדין לבעל האילנות שיפלו שם פירותיו ואם יזרע שם יטנפו פירותיו הנושרין אבל הקרקע שבין האילנות ותחתיהם היא גופה של הלוקח ויכול לזורעה ואם שייר המוכר הקרקע שביניהן לעצמו אפ"ה מקום האילנות ללוקח ויכול לנטוע אחרים אם יבשו אלו.
ז בד"א דבג' אילנות אלו קנה קרקע בזמן שנטועין בחציבה פירש שעומדין כמו ג' פטפוטי כירה שהם ב' זה כנגד זה והשלישי מכוון ביניהם ומרוחק מהם והוא שיהיה בין כל אילן ואילן לא פחות מד' אמות ולא יותר מי"ו אמות דפחות מד' אמות אין יכולין לחרוש ביניהן לרכך הקרקע להיטב יניקתן וחשובין כיער שעומדין ליתלש ולא חשיבי ואם רחוקים נמי יותר מדאי לא מיצטרפי ליחשב שדה אחת ואלו הד' אמות והי"ו אמות מודדין אותו ממקום יציאת האילן מן האר' שהוא עבה והרחב שבאילנות אבל אם לא היו עומדין על הצורה הזאת או שהיו מקורבין פחות מד' אמות או מרוחקין יותר מי"ו אמה או שלקחן זה אחר זה או שמכר לו שנים בתוך השדה וא' על המיצר או שנים בתוך שלו ואחד בתוך של חבירו או שמפסיק ביניהם בור או אמת המים או רכב דקלים או רשות הרבים ביניהם הרי זה אין לו קרקע לפיכך לא קנה האילנות שביניהם ואם יבש האילן שקנה או נקצ' ילך לו שאין לו בקרקע כלום והוא שאין גזעו מחליף אבל אם גזעו מחליף אין זה אילן חדש אלא כעולה מן הגזע דמי והוא משל בעל האילן.
ח וכל מי שקנה ג' אילנות דאמרינן שיש לו קרקע אם הגדילו והוציאו חוטר יקו' כדי שלא ימעט הדרך על בעל השדה ואם המוכר אומר שהגדילו והלוקח אומר שלא הגדילו על הלוקח להביא ראייה דהמוכר מוחזק בקרקע שלו וה"ל הלוקח מוציא ועליו הראייה ולא אמרינן כיון שהיה לו רשות לקו' מיד שהגדילו ולא קצץ עליו להביא ראייה שהרי אם הגדילו היה קוצ' מיד שהתחילו ליגדל דדלמא לאו אדעתיה וכל השריגים והאמירים היוצאים מהם ואפילו מהשרשים הרי הם של בעל האילנות שהרי יש לו קרקע ומקרקע שלו גדלו.
ט ודוקא הקונה ג' אילנות יש לו קרקע כדאמרן דחשיבי שדה אילן בפני עצמו אבל הקונה ב' אילנות בתוך שדה חבירו אין לו קרקע לפי' אם יבש האילן או נקצ' אין לו כלום מיהו כל זמן שלא נתייבש יש לו במלא אורה וסלו לנקוט שם פירותיו וכל שכן תחתיהם ואין המוכר יכול לזרוע שם שלא יטנפו פירותיו של לוקח שהרי משועבדת ללוקח וכ"ש שאין הלוקח יכול לזרוע שם שהרי אינה שלו אבל יש לו דרך ללוקח ללקט פירותיו מן האילנות שקנה אע"ג דבג' אילנות אין לו דרך היינו משום דבשלשה קנה הקרקע וחשוב שדה אילן בפני עצמו ואם הלוקח רוצה ללכת לשדהו יקנה לו דרך או יפרח באויר אבל כשקנה שני אילנות שאין לו קרקע יאמר לו לוקח למוכר אילנות שלי בקרקע דידך קיימי ושעבדת לי קרקע שלך לצורך אילנות שלי אם כן גם דרך יש לי שזה הוא כמי שמשאיל מקום לחבירו בביתו להניח שם חפציו דלכ"ע השאיל לו גמי דרך ללכת לחפציו ה"נ הכא לא גרע. והא דאמרינן בסעיף ח' דאם הגדילו האילנות והוציאו חוטר יקו' כדי שלא ימעט הדרך על בעל השדה התם דקנה שלשה אילנות אין חילוק בין הגדילו ונתעבו האילנות בין נתפשטו הענפים לעולם יקו' דכיון דיש לו קרקע ללוקח אין לו שום כח בקרקעו של המוכר ומיד שמתפשטין לרשותו של מוכר צריך לקו' אבל אם לא קנה אלא שנים שאין לו קרקע אלא קרקע המוכר משועבדת לו ללוקח אז אם הגדילו שני האילנות והוציאו שריגים ואמירים יקו' דאע"ג דקרקע המוכר משועבדת לאילנותיו חיישינן שמא יצמחו באר' ותעלה האר' שירטון ויתכסה האילן למטה ויאמר למוכר שלשה אילנות מכרת לי ויש לי קרקע אבל אם נתפשטו הענפים אפילו למרחוק אף על גב שהצל רע לבית השלחין אפילו הכי א"צ לקו' דהכא לא שייך לחוש לשירטון וכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות הרי שיעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צרכן שע"מ כן לקחן.
י בעל השנ' אילנות שאין לו בקרקע כלום כל העצים שקוצץ העלים מן הגזעים והוא הרואה פני חמה הרי הוא של בעל האילן שהרי מגוף אילנו הוא גדל והעולים מן השרשים והוא שאינו רואה פני חמה הרי הוא של בעל השדה דכיון דמתחת לקרקע הוא יוצא מקרקעו גדל. ואם קנה דקל אין לו לבעל הדקל כלום בשריגים אפילו היוצאים מעיקר גזע הדקל וטעמא לפי שאין דרך הדקל להוצי' מן הגזע כלום אלא למעלה בראשו גדלים כל ענפיו ומשום הכי מסיח הקונה דעתו ממנו ואינו מעלה על דעתו שיוצי' שדיגין מלמטה לפיכך אי מיקרי ויוצי' מן הגזע הרי הוא של בעל הקרקע.
יא המוכר קרקע ושייר אילנות לעצמו י"א אפי' לא שייר אלא שני אילנות יש לו קרקע הצריך להם דכל לגבי עצמו אפילו שני אילנות ודאי משייר לו אפילו גוף הקרקע הצריך להם אבל ה"ה אם שייר לעצמו ג' אילנות אין לו אלא קרקע הצריך להן דהיינו תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו וי"א דאם שייר לעצמו ג' אילנות יש לו חצי כל הקרקע שמכר שכיון ששייר לעצמו ג' אילנות שהן נקראין שדה בפני עצמו שייר לו גם חלק גדול בשדה עמו דהיינו לפחות חצי הקרקע כדי שלא יוכל לומר לו הלוקח עקור אילנך ולך.
יב וכן אפילו אם לא שייר לו אלא שני אילנות בלבד יש לו קרקע הצריכ' להם שאלו לא שייר שום קרקע היה הלוקח אומר לו עקור אילנך ולך אף על גב דגבי שלשה אילנות אמרי' דמהאי טעמא יש לו חצי כל הקרקע היינו משום דמסתבר דשייר לו קרקע עדיף מקונה וכיון דקונה ג' אילנות יש לו קרקע הצריכה להם אמרינן גבי שייר דעדיף מיניה יש לו חצי כל הקרקע אבל שני אילנות דגבי קונה אין לו קרקע כלל דיו שנעלה לשייר מעלה אחת דהיינו שתהא לו קרקע הצריכה להם דאפילו אם מתו יכול ליטע אחרים תחתיהם.
יג מכר שדהו לשנים כאחד הקרקע לאחד והאילנות לאחד והחזיק זה באילנות וזה החזיק בקרקע זה קנה האילנות עם חצי הקרקע מן הטעם שכתבתי גבי משייר לו אילנות בסעיף ל"א וזה שהחזיק בקרקע לא קני אלא חצי הקרקע בלבד ובדין זה אין חלוק בין שני אילנות לשלשה אילנות דינן שוה שאין שייך כאן לחלק כמו שחלקנו גבי משייר לעצמו כיון שמכר הכל ויש חולקין ואומרים כיון שמכר הכל הקרקע והאילנות אין לבעל האילנות שום קרקע אפילו בג' אילנות ולא קנה אלא מקום האילנות ליטע אחרים תחתיהם אם יבשו וכן הדין אפילו לא קנה אלא שנים אם יבשו יטע אחרים תחתיהם דכי היכי דלהאי זבין בעין יפה להאי נמי זבין בעין יפה.
יד הקונה אילנות לקוצצן לשריפה לא מכרן לו להשחיתן לגמרי אלא בזתים מניח לו מן האילן סמוך לאר' ב' גרופיות וקוצ' שאז הם חוזרים וגדלי' לקח בתולת שקמה דהיינו שלא נקצצה מעולם מניח לו ג"ט וקוצ' סדן של שקמה והוא שקמה שכבר נקצ' פעם אחרת וחזר וצמח מניח לו ב' טפחים וקוצ' ובשאר אילנות טפח וקוצ' בקני' ובגפנים מן הפקק ולמעלה בדקלים וכארזים חופר ומשר' לפי שאין גזעם מחליף ודאי מכרו כולו.