אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות מקח וממכר › סימן רטו

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות מקח וממכר · סימן רטו

סימן ריד

המוכר חצר ובית הבד ומרח' ועיר מה מכר בכלל ובו ח' סעיפים:

א המוכר את החצר סתם מכר עמה בורות שיחין ומערות שבתוכה שכן דרך חצר להיות בה בור ודות ובטלין אגבה וכל הבתים החיצונים והפנימיים ובתים שיש בהם חול שעושין ממנו זכוכית וכה"ג וחנויות הפתוחות לתוכו כולן מכורין עמה אבל שאינן פתוחות לתוכה אינן נמכרות עמה היו פתוחות לכאן ולכאן פירש לרשות הרבים ולחצר אם רוב תשמישן עמה נמכרות עמה ואם לאו אינם נמכרות עמה ולא מכר את המטלטלין שבתוכה כמו שאינן נמכרין בכלל הבית ואם אמר לו הוא וכל מה שכתובה הרי כל תשמישי הבית אף על פי שמטלטלין מכורין בר מחיטי ושערי בין כך ובין כך לא מכר את המרח' ולא את בית הבד שבתוכה. י"א שאם מצר לו מצרים החיצונים הכל מכור כדאמרינן לגבי בור ודות ע"ל סי' רי"ד דיש חולקין גבי בור ודות וה"ה כאן.

ב המוכר את בית הבד מכר את האבן הגדולה הבנויה באר' שטוחנין עליה זתים ואת הכלונסאות של ארז שסומכין בהן הקורה בעת טחינת הזתים ואת היקבי' שהשמן יורד לתוכו כשנעצר ואת הכלים שנותנין בהן הזתים הבתושים ואת המפרכות ואת הלוחות שנותנין סביב לזתים כשנעצרים שלא יתפזרו אבל לא מכר את הריחים העליונים ואם אמר לו הוא וכל מה שבתוכו מכור לך הרי כולם מכורים בין כך ובין כך לא מכר את הכובשים שמכבשין בהן הזתים ולא את הגלגל ולא את הקורה ולא את השקים ולא המרצפים ואם אמר לו בית הבד וכל תשמישו אני מוכר לך כולם מכורים ואם היו חו' לבית הבד חנויו' ששוטחין בהם זתים או שומשמין אם מצר לו מצרים החיצונים שלהן קנה הכל ואם לא לא קנה אא"כ מה שבתוכה.

ג המוכר את המרח' מכר עמו את המקום שמצניעין שם הנסרים שיושבין עליהם בבית המרח' כשהם ערומים ואת המקום שמצניעין שם היקמים והם הגיגיות שנותנין בהם המים ליטול מהם במרח' ואת המקום שמצניעין שם הספסלים שיושבין עליהן בחצר בית המרח' כשהם לבושים ואת המקום שמצניעין שם הוילאות שמסתפגי' בהן שכל אלו הם מחוברין לבית המרח' לכך מכורין עמו אבל לא מכר את הנסרים עצמן ולא את היקמים עצמן ולא את הספסלים עצמן ולא את הוילאות עצמן דכל אלו כיון דמטלטלי אינם נמכרים עמו ואם אמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולם מכורים ובין כך ובין כך לא מכר את הבריכות המספקות לו מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולא את בית אוצר העצים דתשמישין אלו אע"ג שמשתמשין בהן לבית המרח' להשיקן ולשאוב מים מ"מ ממונו הן ליהנות מהם אפי' לצרכו ביתו וכשקנה אותה קונה אותה להסיק בהם ג"כ בביתו וכן לשאוב מים לצורך ביתו ג"כ לפיכך אינן מכוחין בלשון כל מה שבתוכה אבל אם א"ל מרח' וכל תשמישו אני מוכר לך הרי כולם מכורים דכל תשמישו אפי' תשמיש כל דהו משמע אפי' הן חוצה לו וי"א דוקא כשהן בתוך המצרים וכתב לו אילין מצרנהא.

ד המוכר את העיר מכר בתים וחצירות בורות שיחין ומערות מרחצאות שובכות בית הבדים ובית השלחין שבה ואת הסמוכין לה ואת החורשין המוקפין לה ואת השדות הידועות לה ואת הביברין של חיה ועופות ודגים שביניהם כנגדה אע"פ שרחוקים ממנה אבל לא מכר המטלטלין שבתוכה ואם אמר לו היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך הרי כולם מכורים בין כך וב"כ לא מכר את התכשיטין והשירין שבתוכה שאינ' שייבי' לה כלל ולא את בנותיה ולא את החורשין המוקצים ממנה ולא את החלק שיש לה בים ולא את החלק שיש לה ביבשה ולא את ביברי חיה ועופות ודגים שאין פניהם כנגדה.

הג״ה פי' בגמרא פסקי בני ופירש רש"י חתיכת בקעה הגדולה הסמוכה לעיר קלח סמופלגת ממנה קלת סים הפסק צינמה בנתיים.

ה המוכר את השדה מכד את מיצריו ובל האילנות שבה והעומדים על מיצריו שכן כתיב באברהם בשקנה שדה המכפלה מעפרון ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגומר וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב סביב פירושו המיצר והכי קאמר קרא שקנה אברהם השדה וכל האילנות שבו וגם האילונות הנטועים בקרקע המצר שסביב השדה ושמע מינה שהקונה שדה קנה המצרים עצמן וכל האילנות הנטועים בתוך המצרים עצמם שהם נמי בכלל שדה הם ומכר גם את האבנים שהם לצורכה כגון אבנים הסדורות לגדר ואת האבנים שמניחים על העמרים כדי שלא יפזרם הרוח וכן בכרם ומכר את הקני' שבכרם שהם לצרכו כגון הקנים החלוקים שמניחים תחת הגפנים בדי להעמידם ואף על גב דכל אלו תשמישין המיטלטלין הן ביון דקביעי להאי תשמיש ואין מזיזין אותן מהאי שדה לעולם כמחובר חשוב להו ומכר את התבואה המחוברת לקרקע אע"פ שהגיע להקצר ומכר את מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע אע"פ שהקנים שלה עבים וחזקים כיון שהיא קטנה כ"כ בטלה אגב השדה ומכרה עמה ומכר את השומירה והיא סוכת נוצרים העשויה בטיט אע"פ שאינה קבועה בטלה היא אגב שדה ומכר את החרוב שאינו מורכב כלומר שעדיין הו' בבחרותו ולא חשיב ואת בתולת השיקמה כלומר שעדיין לא נחתכו ענפיה אע"פ שהם עבים בטלים אגב שדה ונמכרים עמה ומכר את הדקלים שבה אפילו עומדים על המיצר כמ"ש שכן כתיב קר' בשדה אברהם אבל לא מכר את האבנים שלא הונח כסדרן לגדר ול' את האבנים של' הונחו על העמרים אף על פי שהם משופים וחלקים ומוכנים לכך ולא את התבואה העקורה מן הקרקע אף על פי שעדיין היא צריכה לשדה לשוטח' בה ולייבש' שם ואם אמר לו היא וכל מה שבתוכה כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכד מחיצת הקנים שהי' בית רובע אע"פ שהקנים שבה דקים וקטנים שכיון שיש בה בית רובע חשובין שדה בפני עצמה וה"ל שתי שדות והוא שדה אחת מכר לו ולא שתי שדות וכן לא מבר עמה ערוגה קטנה של בשמים דאף על גב דקטנה היא שדה בפני עצמה היא שהיא חשובה והו' שיש לה שם בפני עצמה כגון שקורין לה בי וורדא של פלוני ולא מכר את השומירה שאינה עשויה בטיט שהי' חשובה בפני עצמה אף על פי שהיא קבועה באר' ולא מכר החרוב המורכב שהו' חרוב זקן שנתגבר ומרביבין אותו ויש לו שם בפני עצמו וכן לא מכר את סדן השקמה והוא אילן שקמה שנזקן וגדל הרבה שקוצצין הענפים ובאין אחרים במקומן ונקר' סדן השקמה ואפילו הם דקים והטעם משום שהם חשובין ונחשבין כשדה בפני עצמו. ולא מכר את הבור שבה ולא את הגת ולא את השובך בין שלמים בין חריבים אבל צריך המוכר ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שילך בה עד אותו הבור או הדות או הגת או השובך שנשארו לו בתוך השדה ואם פירש ואמר חו' מאלו אינו צריך ליקח לו דרך שכיון שפירש ואמר חו' מאלו גם דרך שייר לעצמו דאל"כ לא היה צריך לפרש דבלאו תנאו לא נמכרו עם השדה.

ו בד"א בכל אלו שהזכרנו שאינן מכורין עם הבית או החצר או השדה במוכר מפני שהיה לו ללוקח לפרש ולא פירש אבל הנותן מתנה המקבל קנה את כולן בין בשדה בין בבית בין בחצר בין בבית הבד מפני שהנותן בעין יפה הוא נותן ואין המקבל צריך להתנות כללו של דבר הנותן קרקע קנה המקבל כל המחובר לה עד שיפרש שאינו נותן הכל ודוקא מה שהוא בתוך המצרים של דבר הניתן אבל מה שהוא חו' ממצר בגון יציע וחדר וכדומה אין חילוק בין מתנה למכר.

ז וכן האחים שחלקו וזכה אחד מהם בשדה זכה בכולם והמחזיק בנכסי הגר החזיק בשדה זכה בכולם וכן המקדיש את השדה הקדיש את כולם דמסתמא דעתו על כולם.

ח ואף במוכר ולוקח אין כל אלו הדברים וכיוצא בהם אמורים אלא במקום שאין שם מנהג ולא שמות ידועים לכל דבר ודבר בפני עצמו אבל במקום שנהגו שהמוכר כך מכר כך הרי זה מכור וסומכין על המנהג בין בקרקעות בין במטלטלין וזה עיקר גדול בכל משא ומתן שהולכין אחר לשון בני אדם באותו מקום ואחר המנהג אבל במקום שאין מנהג ידוע ושמות מיוחדין לכל דבר עושין כפי מה שפירשו חז"ל.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה