לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות מקח וממכר · סימן ריד
המוכר בית סתם מה נמכר עמו ובו י"ג ס'
ומעתה אכתוב לך דברים שהמוכרן סתם מוכר דברים אחרים עמהם ולפעמים שאינו מוכרן כולן ומה הם הדברים הנמכרים ואיזה כבר נמכר בכלל חבירו ואיזה דבר מהתשמישין שלהם הנמכרים בכללם ובכולהו הוי טעמ' משום דקים להו לחז"ל שזה הדבר דרך בני אדם לכלול אותו בלשון זה כשקונה או מוכר אותו משום שהוא מצטרך למי שקונה אותו דבר או מפני שהוא תשמישו של אותו עניין ואמרינן ודאי היה דעת הקונה או המוכר לקנות או למכור דבר זה עם גוף הדבר הנמכר או הנקנה כמו שיתבאר לפנינו בע"ה בכל אחד.
א ובכל מה דאמרינן כשמכר זה לא מכר את זה ה"מ שנזכרו הדברים בסתם בשעת משא ומתן של המכר שזה אומר סתם בכך וכך אני מוכר את זה וזה אומר בכך וכך אני קונה את זה אבל מי שהודה בסתם בפני עדים או בפני ב"ד שמכר ביתו או נתנו לחבירו וכן בשאר דברים הנמכרין שיתבארו לפנינו אמרינן כל תשמישו בכלל דבהודאה א"צ להודות רק על הכלל שהו' עיקר ולא על הפרטים משא"כ בשעת משא ומתן של המקח שצריך כל א' המוכר והקונה לפרוט מה שמוכר ומה שקונה ואם לא פרטו אלא עשאו המקח אמרו חז"ל לפי חכמתם וסברתם ובקיאותם בלשונות בני אדם כשרוצין למכור או לקנות איזה דבר מה שדרכן לכלול או שלא לכלול או איזה דבר חשוב הוא לגבי הבית ואינו בטל אצלו לפיכך אינו נמסר בכלל הבית או איזה דבר שאינו חשוב ובטל הוא לגבי בית לפי' נמכר בכללו ולפיכך אמרו ז"ל המוכר דבר שיש לו תשמישים בסתמ' לא מכר את התשמישים עמו שאין דעתו עליהם אא"כ פירש כיצד מכר את הבית לא מכר את היציע שסביבות הבית והו' בנין קטן אצל הבית מבחוץ. וי"א אפי' מצר לו מצרים החיצונים מבחו' לא מכר היציע שהו' בנין בפני עצמו בד"א כשהיה רוחב היציע ד' אמות או יותר אבל פחות מזה הרי הוא בכלל הבית אפי אינו פתיח לתוכו וכן העלייה שע"ג הבית ופתוחה לתוכו בארובה במעזיבת הבית הרי היא בכלל הבית הואיל ופתוח' לתוכו.
ב המוכר את הבית לא מכר את החדר שלפנים ממנו אע"פ שמצד לו מצרים החיצונים והם עומדים בין המצרים כיון שאין תשמישו כת טמיש של בית אלא להצניע שם חפציו לשמור אינו מכור עמו. וי"א דוקא בחדר שרחב ד' אמות שהוא רשות בפני עצמו לא כללו עמו אבל פחות מד' אמות בטל הוא לגבי הבית והוא בכלל הבית ומכרו עמו וכן לא מכר את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י' טפחים ויש לו רוחב ד' אמות ולא' את הבור ולא את הדות החפורים בקרקע אפי' עומדים בתוך המצרים שמיצר לו סביבה בחו' ואפי' שכתב לו שמכר לו עומק ורומא אין אלו בכלל מפני שתשמיש חלוק לגמרי מתשמיש הבי' שאינם עשויים אל' לשאוב מהם מים לפיכך אינם מכורים עמו אא"כ כתב לו ולא שיירית בזבינא אילין כלום ויש חולקין ואומרים אפי' אם כתב לו ולא שיירית בו' אין אלו בכלל ואינם נמכרים עמו ומ"מ צריך המוכר לקנות לו דרך מהלוקח כדי ליכנס להבור זה או לדות זה ששייר לעצמו ואם אמר לו אני מוכר לך זה הבית חוץ מהבור או הדות אינו צריך להקנותו לו דרך דודאי גם דרך שייר לעצמו בתנאי זה וע"ל סי' ח'. וכן המוכר בור או דות בלבד אין הלוקח צריך לקנות לו דרך דודאי מסתמ' לא קנה בור או דות בלא דרך דלמה היא לו אלא נכנס לתוך ביתו של מוכר עד הבור או הדות וממל' ושואב כפי צרכו בד"א שאין לו ללוקח דרך אחר לבא הנה לבור או לדות חוץ מזה אבל אם יש לו דרך אחר אין לו דרך ביתו של מוכר.
ג המוכר בית לחבירו אע"פ שכתב לו הריני מקנה לך עומקו ורומו צריך לכתוב לו ג"כ קנה מהקרקע מן התהום עד רום הרקיע שאם לא הזכיר העומק ותרום כלל אינם נמכרים כלל בכלל בית סתם ואם כתב הריני מקנה לך עומקו ורומו לבד הרי קנה הדום שהוא האויר בלבד לבנות בו והעומק שה' עובי גוף האר' לחפור תחת קרקעות הבית אם ירצה אבל לא קנה הבנייני' שבעמקים ושבאויר אבל אם כתב לו מהקרקע מן התהום עד רום הרקיע לשון זה הכולל הכל קנה הבור והדות שבעובי הקרקע וכל המעזיבו' והמחילות שבין המעזיבות למעלה וגם את הגג אע"פ שיש לו גובה י' ורוחב ד' אבל כל שאינו רוחב ד' וגובה י' בכלל בית הוא בלא עומקא ורומ' ואפ' לא כתב ליה עומק' ורומ' קנה הגג וכל אלו.
ד אם לא כתב לו עומק ורום כלל אלא מכר הבית סתם אין לו באויר שעל גג הבית ולא למטה בקרקע כלום בין מכר לו בית בין מכר לו חצר של' קנה אלא עד ראש כותלי החצר ואם בא להגביה ולבנות על אויר הבית או לחפור תחת הקרקע אינו רשאי דעומק ורום משוייר הוא ואם בא מוכר לבנות עלייתו באויר על גבי עמודים בונה אבל אינו יכול לבנות על הכתלים שמכר מפני שמכביד על הכתלים ומקלקלן והרי כבר מכרו וכן אם בא לחפור מבחו' ולהשפיל לחפור תחת קרקע עושה ובלבד שלא יזיק בחפירתו לבעל הבית להפיל הבנוי שמכר וי"א שאינו יכול לחפור תחת הקרקע בלל מפני דמסתמ' הו' מזי' וכ"ת א"כ מה מועיל לו שאר עומק' שאם חפר הלוקח בורות שיחין ומערות הרי הם של מוכר שהרי ברשותו הם. וכיון שהלוקח חפרן אינו יכול לכופו לסותמן. יש מי שכתב שאם מכר לו חורבה אע"פ של' כתב לו עומק' ורומ' כיון דסתם חורבות לבנות עשויות יש לו באויר כדי רומו של בית דמסתמ' אדעת' דהכי מכרה לו וזה קנאה לבנות לו בית והו' כדי שיקח אדם חבילה בינונית על ראשו ויכנס ויצ' ול' יצטרך לכוף ראשו ואם מכר לו שדה או כרם כיון שאין עשויים לבנות על גביהם מסתמ' מכר לו הרום ואינו משיירו לעצמו שהרי הו' צריך לבעל הקונה שדה וברם אבל העומק לא קנה שהרי היא עשויה לחפור ושייר לעצמו וכשכת' לו י עומק ורום אם בא להגביה ולבנות באויר או להעמיק ולחפור מעמיק ומגביה אבל לא קנה בבניינים שבמעמקים ושבאויר ואם כתב לו מארעית תהומ' עד רום רקיע לבד הכל בכל אע"פ של' כתב עומק' ורומ' וקנה הכל. ראובן שמכר בית לשמעון וכתב לו מארעית תהומ' עד רום רקיע' והיה לו לראובן בית סמוך לזה הבית שמכר ונכנס בית הכס' מבית הנשאר לראובן לבית שמכר אין הלוקח יכול לסתום החפירה שתחת ביתו של' מכר לו בית שמכר שיפסיד את בית ובן כל בייצ' בזה.
ה י"א כשמכר לו חצר קנה כל האויר אע"פ של' כתב לו רומ' ואע"פ שיש לו כותלים ברוב פעמים דעת הקונה חצר לבנות עליו ג"כ והואיל ואין כאן דבר מסויים של בניין למעלה דעתו על הכל וכן ראוי להורות ולא כדעת החולק בסעיף הקודם ראובן מכר בית לשמעון ול' כתב לו עומק' ורומ' דהוי דינ' שאין האויר נקנה לו למעלה כדכתיבנ' בסעיף הקודם ואח"כ מכר ראובן כל בתים שלו ללוי לא קנה לוי האויר שעל הבית שמכר ראובן לשמעון אע"פ שכתב לו לוי מתהום ארע' עד רום רקיע מ"מ הואיל וכבר מכר ראובן בית זה לשמעון הא שייר' לעצמו רק האויר והאויר הו' דבר שאין בו ממש ודבר שאין בו ממש אין אדם יכול להקנותו לאחרים כדכתיבנ' לעיל סי' רי"ב. ואם יש גג על הבית שמכר לשמעון של' מכר לשמעון עם הבית כדכתיבנ' לעיל בסעיף ב' וג' אגב שהגג נקנה ללוי שהו' דבר שיש בו ממש קנה אגבו האויר שעליו וכן אם הבית שמכר לשמעון עומד בחצירו של ראובן ומכר ראובן החצר וכל אשר בו ללוי מכר האויר שעל כותל של שמעון עמו וקנאו לוי אגב החצר וכל אשר בו.
ו המוכר לחבירו בית סתם ול' כתב לו עומק' ורומ' אם נפל הבית אין הלוקח יכול לחזור ולבנות אל' כשיעור הראשון ואפי' כתב לו עומק' ורומ' והיתה שם עלייה בנוייה על גב עמודי' וכבר אמרנו סעיף ג' דאע"ג דכתב לו עומק' ורומ' לא קנה הלוקח את הבניינים שבאויר לפי אם נפלה חוזר המוכר ובונה אותה דכיון דל' קנה לוקח אותו אויר שייר המוכר לעצמו וכיון דשיורי שייריה לעצמו הרי הו' שלו וחוזר ובונה אותה אבל אם מכרה המוכר לאחר ונפלה אזרא לה ואין הלוקח השני שקנה את העלייה יכול לחזור ולבנו' אותה אע"ג דק"ל בעלמא גבי שדה או בית מה מבר ראשון לשני כל זכות שתב' לידו וכיון דאמרינן הכא שאם לא מכרה היה הוא בעצמו יכול לבנות' אמאי אין הלוקח ממנו יכול לבנותה היינו טעמא דלגבי עצמו אמרינן כל לגבי עצמו בעין יפה משייר וגוף האויר שייר להיות שלו אע"פ שאין בו ממש כדכתיבנ' לעיל סי' רי"ב סעי' ג' מיהו היינו דוק' כ"ז שהו' בעצמו משתמש בו אע"פ שנפל העלייה נשאר האויר שלו לכך כשנפלו חוזר ובונה אותה אבל כשמכרה לאחרים לא הקנה לו גוף האויר שאין בו ממש ולא קנה הלוקח אל' אותם עצים ואבנים לפיכך כשנפלה אזד' לה ולא דמי למה שכתבנו בסיף סעיף הקודם דקונה האויר אגב הגג או אגב החצר דהתם הוו הם קרקעי האויר שהוא הולך עליהם בתוך האויר לכך כשקנה קרקעות האויר קנה כל האויר שעליו אבל הכא העלייה היא בנויה ותלויה על גבי עמודים בתוך האויר והאויר מקיף אותה מכל צדדיה אין האויר בטל לגבי דידה ולא נקנה באגבה והכי נמי הוי דינא עלייה שהיא בנויה על גב בית ומכרה לאחר קנה אותה עם כל האויר ואם נפלה חוזר ובונה אותה.
ז בירה שהיא בית גדול ופתוחים לו בתים סביבותי' ואין הבירה עשויה לתשמיש אלא לישיבה והילוך בני הבתים והכל הוא בית אחד ושל אדם אחד והוא עומד באחד מהם ואומר לחבירו בית זה אני מוכר לך אם הכל קורין לביר' בית סתם ולבית יחידי מאלו הבתים הפתוחים לו אין קורין בית סתם עד שיפרש בת א' מאלו הבתים בלא בירה וזה כיון שאמר בית סתם כולה מכורה אפי' לא מצר לו מצרי' החיצונים ולא בתב לו ולא שייריה בזביני אילין כלום ואם אין שום אדם קורא לבירה בית זה שאמר בית סתם לא מכר לו מן הבירה כלום אלא אותו בית שהוא עומד בתוכו אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים שסביב הבירה וכתב לו ולא שיירית בזביני אילין כלום מצרים הוא שהרחיב לו ולא הקנה לו אלא אותו הבית ואם איכא דקרו לבירה בירה ולבית בית ואיכא נמי דקרו לבירה בית ולבית בירה דליכ' הכא שום הוכחה מלשונו דשמא הוא מאותם דקרו לבירה בית אז אם מצר לו מצרים חיצונים שסביב הבירה וכתב לו ולא שיירית בזביני אילין כלום זה הוא הוכחה שהקנה לו כולה וקנה כולם ולא אמרינן מצרים הרחיב לו כיון דאיכא דקרו לבירה בית אם לא כתב לו ולא שיירית בזביני אילין כלום לא קנה כלום אלא הבית שעומד שם בלבד דמצרים הוא שהרחיב לו מי שנתן לחבירו שמינית בבית פלוני שיש לו ואח"כ נודע שאין לו רק חצי הבית או רביעית א"א ושנותן לו שמינית מחלקו אלא שמיני' מכל הבית דאזלינן בתר לשון בני אדם ובודאי שמינית מכל הבית קאמר וע"ל די"ח סעיף כ"א.
ח המוכר בית לחבירו והתנה עמו שמוכר לו ביתו חוץ מדבר שאפילו בלא תנאי לא היה נמכר עמו דרשינן ייתור לשונו זה שמועיל לו לדבר שבלא תנאי לא היה לו רשות לעשותו כיצד מכר לו בית והתנה עמו על מנת שדיוטא עליונה שלי ופי' דיומא עליונה הוא גג שיש לו מעקה גבוה י' שכבר אמרנו שאינו נמכר עם סתם בית והרי תנאי זה אינו מעלה לו ואין מוריד לו דבלא תנאי ג"כ לא היה נמכר ולא היה צריך להתנות הילכך דרשינן ייתור לשונו שיועיל לו להוצאות זיזין שאם רצה להוציא בה זיזין לחצר שמכר יכול להוציא ואין זה יכול למחות בידו דהכי קאמר בלשונו זה על מנת שיהא דיוטא העליונה שהוא שלי שלי לגמרי שיהא הדיוטא לי מקום להניח עליו זיזין להוציאם לחצר ואם נפלה חוזר ובונה אותה ואם רצה לבנות על גבה בונה כמו שהיה מקודם שמכרה וכן אם לא מכר החצר יכול להוציא ממנה זיזין על הדיוטות וה"ה בכל כיוצא בזה כגון שאמר חוץ מן הבור או מן הדות דרשינן ייתור לשונו לתועלת המוכר כיצד אם מכר לו בית סתם שאין בור ודות בכלל הוא צריך ליקח לו דרך מן הלוקח לילך לבורו דבעין יפה מכר ולא שייר לו דרך ואי אמר ליה חו' מן הבור והדות אז א"צ ליקח לו דרך וע"ל סעיף ב'.
מי שיש לו שני בתים זה לפנים מזה ודריסת הפנימי לר"ה הוא דרך החיצון ומכרם או נתנם והקנם לשנים כאחד אין לפנימי עוד דרך על החצון שכיון שבבת אחת הקנם לשניהם בין לשניהם במכר בין לשניהם במתנה אמרינן ודאי הקנה לכל אחד כל חלקו בשוה בעין יפה שלא יהיה לשום אחד מהם על חבירו כלום אפילו בדריסת הרגל ואין צריך לומר אם נתן לחיצון במתנה ומכר לפנימי שאין לפנימי דרך על החיצון דכיון שנתן לו ודאי דחים ליה ובעין יפה נתן לו דכל הנותן בעין יפה נותן אבל אם מכר לחיצון ונתן לפנימי יש לו לפנימי דרך על החיצון מטעם דנותן למקבל מתנה בעין יפה יותר מלמוכר. בד"א כשהקנה לשניהם כאחד אבל אם מכר או נתן לפנימי תחלה ואח"כ מכר או נתן לחיצון הרי תכף שקנה הפנימי זכה בדרך על החיצון ושוב אין זכותו מסתלק ממנו ע"י שנתנו או מוכרו לאחר דמה מכר לו זכות שהיה לו בו מכר לו ולא יותר וכ' אפי' אם החיצון במכר ופנימי במתנה אם היה מכר החיצון תחלה שוב אין הפנימי יכול לזכות בדרך.
יא המוכר את הבית סתם מכר עמו כל הדברים הקבועי' דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע לפיכך מכר את הדלת שהי' קבוע בו ואת הנגר והוא בריח הקבוע בכותל ואת המנעול שהוא קבוע' בדלת ואת האיצטרובול שהוא עגול שסביב הריחי' שבבית והוא קבוע שאין מזיזין אותו ממקומו ואת המכתשת הקבוע בקרקע והתנור והכיריים והריחים אם הם קבועים ואת מלבנות הפתחים המחוברים בטיט ופי' מלבנות הם כמו פצימין סביב הפתחים ודוקא המחוברים בטיט מיקרי חבור אבל מחוברים ביתידות י"א דלא הוי חבור ואינם מכורין עם הבית סתם וכן כל דבר המיטלטל לא מכר עמו לפיכך לא מכר את המפתח של עץ אע"פ שהוא קבוע בדלת כגון פותחות של בני הכפרים שאין מזיזין אותו בו ממקומו אפ"ה אינם מכורין עם הבית מפני דתשמיש קל הוא ונוח לטלטלו ופעמים שהיא מיטלטלת ולא מכר את המכתשת המטלטל' ולא את הקלת פי' המפרכסת והוא כלי שהקמח יורד לתוכו ולא את מלבנות כרעי המטה והם חתיכות עץ שהיו נותנים תחת כרעי המטה כדי שלא ירקבו בקרקע ולא היו מחוברין בקרקע ולא את מלבנות החלונות אע"פ שהם מחוברים בטיט מפני שלא בטלם אגב קרקע הבית אלא הם עשויים לגוי ועשויין למיתלש ובמטלטלין דמו ואם אמר לו הבית הוא וכל שבתוכו מכור לך כל אלו מכורים אבל לא גג ויציע ובור ודות ומחילות שכל אלו אינם בתוך הבית אלא חוצה לו ובניינים בפני עצמן הן.
יב האומר לחבירו בית אני מוכר לך יכול לומר עלייה זו מכרתי לך דעלייה בכלל בית היא ואם אמר לו בית בבתי אני מוכר לך אינו יכול ליתן לו עלייה דכיון דאמר לו האי לישנא בית בבתי משמע דבר מעולה מן עלייה דעליה גריעא מבית משום שצריך לעלות ולירד לכך צריך לתת לו בית ולא עלייה מיהו א"צ ליתן לו אלא הפחות שבבתיו דלישנא בית בבתי אפי' בית כל דהוא משמע ויד בעל השטר על התחתונה לפיכך אם נפל אח"כ א' מבתיו אינו נותן לו כלום שיכול לומר לו שלך נפל שיד בעל השטר על התחתונה וכן הדין באומר לחבירו שור בשורי אני מוכר לך שנותן לו הפחות שבשורים.
יג כבר אמרנו שיד בעל השטר על התחתונה לפיכך אמרו המוכר מקום לחבירו לעשות בית סתם או דפת בקר וכן המקבל מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו או שקבל עליו לעשותו לבנו או לבתו א"צ לו אלא שיעור הפחות שדרך בני אדם לעשות דברים אלו ושיערו ז"ל ששיעור הפחות לכל אלו היא ד' אמות על ו' וצריך לעשותו לפחו' משיעו' ד"א על ו' פיר' בית חתנות לבנו שדרך האב כשמשיא בנו עושה לו יציע קטן סמוך לביתו וכן פי' בית אלמנות לבתו ואם מכר לו בית גדול צריך לעשות לפחות שמנה על עשר ואם מכר לו מקום לטרקלין עושה אותו עשר על עשר תרבו' אפדני פי' והוא חצר גדול שעושין אותו השרים בתוך אפדני שלהם ועל שם שמרביצין אותו תמיד להשכי' האבק קרי ליה תרבי' עושה אותו י"ב על י"ב וכל שיעורין הללו הם בלבד עובי המחיצות ורום כל בית ובית כחצי ארכו וחצי רחבו כגון בית חתנות שהוא ד' על ו' רומו ה' דהיינו חצי ארכו וחצי רחבו וכן בית סתם גדול רומו ט' ובטרקלין רומו עשר.