אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות מקח וממכר › סימן רד

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות מקח וממכר · סימן רד

סימן רג

אימתי מקבל החוזר בו מי שפרע ומתי נקרא מחוסר אמנה ובו י"א סעיפים:

א אע"פ שמעות אינן קונות כמ"ש מ"מ החוזר בו אחר שנתן הדמים ולא משך המטלטלים בין המוכר בין הלוקח לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל עליו מי שפרע ואפי' לא נתן בל המעות אלא מקצתן וחוזר בו צריך לקבל עליו מי שפרע כמ"ש נוסחו בסעיף ד' אבל כל זמן שלא נתן המעות אלא שפסק המקח אינו צריך לקבל עליו מי שפרע.

ב נתן דמי המקח ונאנס המקח קודם שיקחנו הלוקח ואמר ליה הלוקח למוכר תן לי מקחי או החזר לי מעותי אע"פ שיש עדים שאבד באונס ולא היה כח במוכר להצילו ולא נתרשל בדבר הרי זה מחזיר הדמים ואין כאן מקום מי שפרע ויש אומרים דהוא הדין למי שחוזר בו מפני שירא להפסיד כל המקח כגון ששמע שבאו גוי' ליקחנו שלא אמרו לקבל מי שפרע אלא כשחזר משום יוקרא וזולא.

ג הפוסק על שער שבשוק וקבל דמים ולא היה לו אותו המין שפסק עליו נתבאר בסי' ר"ט וע"ל סי' ר"ט סעיף ו'.

ד כיצד מקבל מי שפרע אוררין אותו בב"ד בקללה סתמית דרך בלל ואומרים מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הו יפרע ממי שאינו עומד בדבורו. וי"א דמילט ליטינן ליה להדיא ואומרים לו הוא יפרע ממך אם אינך עומד בדיבורך ואומרים ו כן ברבים אולי יחזור מן החזרה ויקיים מאמרו.

ה הלוקח מחבירו קרקע או שאר מטלטלין ופסקו הדמים והניח משכון על הדמים לא קנה דדמים אין כאן ומשכון אין כאן שהרי מעות לא נתן לו ובמשכון לא קנה כלום בגופו ואם כן במה יקנה וכל הרוצה לחזור בו משניהם חוזר ואינו צריך לקבל מי שפרע.

ו מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא שלו והוא אחד מן הפירושים שפירשו על סיטומותא קונה בסימן זה אע"פ שלא נתן כלום מהדמים כל החוזר בו אחר שרשם מקבל מי שפרע שזה פירש סיטומתא קונה שקונה לענין קבולי מי שפרע ואם ממנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קניין גמור נקנה המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו וכל זה שרשם בפני המוכר או שאמר לו המוכר רשום מקחך וע"ל סימן ר"א.

ז הנושא והנותן בדברים בלבד הרי זה ראוי לעמוד בדבורו אע"פ שלא לקח מהדמים כלום ולא רשם ולא הניח משכון וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אע"פ שאינו חייב לקבל מי שפרע מ"מ הרי זה ממחוסרי אמנה אפילו נתייקר השער ואין רוח חכמים נוחה הימנו וכבר ידעת אז"ל הין צדק שיהא הן שלך צדק.

ח וכן מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה במה דברים אמורים במתנה מועטת שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו אבל במתנה מרובה אין בה משום מחוסר אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו מפני שהוא מרובה ואינו קונה עד שיקנה אותם בדברים שהם נקנין בהם וע"ל סימן רמ"ט.

ט יש מי שאומר שאם רבים אמרו לאדם אחד ליתן לו מתנה אינם יכולין לחזור בהן אפילו אם הוא מתנה מרובה לגבי המקבל כיון דלא הוי מתנה מרובה לגבי כל אחד וא'.

י מי שהיה לו חוב אצל חבירו ואמר לו מכור לי מטלטלין אלו בחוב שיש לי אצלך ונתרצה המוכר י"א שזה הוי כמו נותן דמים לעניין כל החוזר בו מקבל מי שפרע ויש חולקים ואומרים דאינו קונה אפי' המעות עדיין בעין ביד הלוה כיון דמלוה להוצאה ניתנה הוי כאינו נותן לו כלום דמלוה אין כאן מנה אין באן אלא א"כ אמר לו יקנה לי חפץ שלך בהנאת מחילת מלוה דאז קנה באותה הנאה דמחילה לעניין קבולי מי שפרע ואפילו לא מחל לו לגמרי אלא הרויח לו זמן הפרעון ואמר לו יקנה לי חפץ שלך בההיא הנאה שהרוחתי לך דהוי כמו נותן לו מעות וע"ל סימן קצ"ט סעיף ב'.

יא ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואמר לו שמעון לראובן טלטל זה אמכור לך במנה ונתן לו ראובן המנה יכול שמעון לומר מנה זה אני גובה בחובי והחפץ לא אתן לך ואיני במי שפרע דכדי להוציא מעותי עשיתי והשטיתי בך הדין עמו אבל אם אמר לו ראובן הילך עוד אותו המנה שאני חייב לך ותן לי החפץ צריך ליתן לו או מקבל מי שפרע.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה