לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות מקח וממכר · סימן רג
כל מטלטלין נקנין בחליפין ומטבע אינה נקנה בחליפין ובו י' סעיפים:
א וזאת לפנים בישראל וגו' לקיים כל דבר שלף איש נעלו וגו' וכבר ידעת בריש סי' קצ"ה דפסו' זה בקניין חליפין קמיירי מכאן אחז"ל כל המטלטלין קונין זה את זה בדרך חליפין ל"מ אם אין המקנה מקפיד לידע סכום שווי החפ' שנוטל בחליפין כעין שקונין בסודר שזהו הקניין הגמור שאנו למדין מקרא שהוא מועיל לכל הדברים בין קרקע בין מטלטלין בין בעלי חיים דלקיים כל דבר כתיב ופירות נמי אע"פ שאין קונין בהם מפני שאינן כלי ואנן כלי בעינן דומיא דנעל דשלף נעלו כתיב מ"מ נקנין הן בחליפין מלקיים כל דבר חוץ ממטבע שאינו נקנה בחליפין ולא קונה כמ"ש מעמיה לעיל סימן קצ"ה סעיף ב' וחו' משטרות וע"ל סימן ס"ו וכן דבר שאין בו ממש אין קניין מועיל בו כגון שקנו ממנו שילך עם פלוני למקום פלוני או שקנו ממנו שיחלוקו החצר שביניהם או שיחלקו השכר שביניהם או שישתתפו באומנות דברים כאלו וכיוצא' בהן לא הוו אלא קניין דברים שאין להם מקום מסויים מה שיחול הקניין עליו וכן טובת הנאה לאו ממון הוא ואינו נקנה בחליפין ע"ל סימן דמ"ה האומר אתן דבר לפלוני אי הוי קניין דברים מי שקנו ממנו שיעשה שטר מחילה לחבירו הוי קניין דברים שאינה מקנה לו שום דבר מסויים אלא שמסל' עצמו ממנו ואין זה דבר שיחול עליו הקניין אבל אי קנו ממנו להחזיר לחבירו כל זכיותיו שיש לו עליו לא הוי קניין דברים שהרי צריך להקנות לו דבר בחזרתו והרי כל אלו בכלל הקניין חליפין הנאמ' בקרא וא"צל שקונין אלא אפי' מקפיד לידע סכום שווי החפ' שנוטל דהשתא דומה לדמים אפ"ה נקנה כיצד היה לזה פרה ולזה חמור והעריכו אותם כמה שוה כל א' מהם והסכימו להחליפ' זה בזה כיון שמשך בעל הפרה את החמור נקנית פרתו לבעל החמו' בכ"מ שהיא ואין שום א' מהם יכול לחזור בו. וי"א דאם העריכו זה כנגד זה קונין אף בפירות והכי מסתב' שהרי אין זה חליפין הנאמר בפסו' ובכלל כל הנישום באחר הוא נ"ל.
ב החליף חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ולא משך הטלה לא קנה מפני שאין כאן משיכה גמורה שהרי לא משך את הטלה שהיה בכלל המקח וי"א דוקא בכה"ג שא"א לומר שיקנה כנגד שיווי מה שמשך דהיינו כנגד דמי הפרה שמשך משום שהחמור א"א לחל' אבל אם אמר פרה וטלה בכור חטין ומשך הפרה ולא משך הטלה קנה בחטין כנגד דמי הפרה י"א שאם ראובן החליף בקניין אחד עם שמעון ולוי ונתבטל הקניין אצל אחד בטל גם כן כנגד השני.
ג לשונות של זהב ושל כסף ושל שאר מיני מתכות הרי הם כשאר מטלטלין ונקנין בקניין סודר וקונין זה את זה החליפה אבל מטבעות היוצאות הן של כסף הן של זהב הן של נחשת שכולם חשיבותם משום צורותם הרי הן כולן דמים נגד שאר מטלטלין והנותן אחד מהם בדמי מטלטלין לא קנה המטלטלין דמעות אינן קונות עד שימשוך ואין א' מהם נקנה בחליפין כגון אם בא להקנות לחבירו מטבע שבידו או שיש לו ביד אחר בקניין סודר אינו מועיל וכן אין נעשין חליפין לקנות בהן בתורת קניין סודר כמ"ש טעמא לעיל סי' קצ"ה סעיף ב' ולפי' המייחד מעות זה קנס לאחד בחליפי מטלטלין הואיל ולא קנה זה המעות לא קנה זה המטלטלין אע"פ שמשך אות' ודוקא שיחדם בתורת חליפין אבל אם יחדם בתורת דמים משמשך זה החפ' נתחייב בדמיו מיד אפי' לא ייחדם כבר.
ד בד"א שכולן נעשין דמים נגד שאר מטלטלין ולא קנה בזמן שמכר שאר מטלטלין באחד מכל מיני מטבעות שבעולם שבכולם יש להן דין מטבע גבי שאר מטלטלין בין לעניין שאין עושין בהם חליפין להיות קונין בהן בתורת סודר ולא נקנין בקניין ואין קונין במשיכתן המטלטלין אבל מתחייבין בהם במשיכת המטלטלין אבל המוכר מטבע במטבע יש מהם שיש להם דין שאר מטלטלין שבמשיכתן מתחייב לחבירו המטבע שנותן תמורתן ויש מהם שיש להם דין מטבע שאין מתחייב במשיכתן ליתן תמורתן כלל' דמילתא לעולם המטבע היוצאה מהרה ובחריפות יותר מהאחרת היא חשיבה טיבעא נגד האחרת והאחרת חשיבא פירות לגבה וידוע דמטבע של כסף יוצאות בחריפות יותר מכל המטבעות לפיכך אפי' מטבע של זהב לגבי כסף פירא הוא ויש לו דין מטלטלין שאם מכר לו דינר זהב בכ"ה דינר כס' בתורת דמים אע"פ שלא ייחד לו את מטבע הכסף ומשך הלוקח את דינר הזהב נתחייב למוכר בכסף מיד וחייב ליתן חמשה ועשרים דינרי כסף כפי מה שפס' עמו אם חדשים חדשים אם ישנים ישנים אבל אם משך המוכר הכס' לא נקנה הדינר זהב ללוקח וכל א' מהם יכול לחזר בו עד שיגיע הדינר זהב ליד הלוקח.
ה וכן מטבע של נחושת הוי כמו פירות לגבי מטבע של כסף ושל נחשת קונין את הכסף ואין של כסף קונין של נחשת כיצד מכר לו שלשים איסרי נחשת בדינר כסף ומשך הלוקח האיסרו' נתחייב בדינר הכס' למוכר וחייב ליתנו לו בפי מה שפס' אם חדש חדש אם ישן ישן אבל אם משך המוכר בדינר הכס' לא קנה לוקח את האיסרות עד שיגיע לידו ומעות שלנו באלו הארצות רובן ורובה דרובן כסף ונחשת מעורבין בהן וחריפין הן ביציאה ביותר לפיכך כולן הוו טיבעא לגבי מטבע של כס' צרו' ושל כס' צרו' הוי פירא לגבייהו.
ו מטבע של נחושת י"א דהוי' טבעא לגבי מטבע של זהב וי"א דהוו פירא לגבי דהבא.
ז וכולם יש להם דין מטבע לגבי שאר מטלטלין וכן כולם זה כנגד זה כגון שמכר דינר זהב בדינר כס' או דינר כס' בדינר כס' או דינר נחשת בדינר נחשת כולן יש להן דין מטבע ואין קונין זה את זה.
ח מעות הרעות שפסלתן מלכות או מדינה או דינרים שאין יוצאין באותה מדינה ואין נושאין ונותנין בהם עד שמשנים אותם למטבע אחר הרי הם כפירות לכל דבר ונקנין בקניין ומתחייבין ע"י משיכתן לתת מעות שפסקו ואם נטלו כנגדן מעות לא נקנו וי"א דאפי' מעות הרעות שלא נפסלו לגמרי רק שאינן יוצאין בהוצאה להדיא נקראו מטלטלין וכן עיקר.
ט לפי כל מה שכתבנו לא נשאר לנו דרך להקנות מטבע לאחר כשלא קנה ממנו כלומר דאי קנה ממנו מטלטלין כשמשך המטלטלין חייב הוא במעות אבל בלאו הכי אין דרך להקנות מעות אלא בקניין אגב כגון שקנה קרקע ועל גבו מעות או שישכור מקום המעות וקונה אותם בתורת חצר וכיון שזכה בקרקע ע"ד קניין כסף או שטר או חזקה או בקניין סודר זכה אגב קרקע גם במעות או בתורת חצר או בקניין אגב אפי' שאינן צבורין עליו והוא שיהיו המעות מוכנים וקיימים כגון שהיו מופקדים ביד אחר ולא כפרן הנפקד אבל ראובן שהיה לו חוב על שמעון והקנה ללוי קרקעו על גבי החוב לא קנה החוב דהא המעות ליתינהו בעולם דליקני באגב דמלוה להוצאה ניתנה אבל יכול הוא להקנות לו החוב של ישראל במעמד שלשתן כמ"ש בסי' קנ"ו וכן יכול האחד להקנותו לו ע"י שימכור לו או יתן לו השטר במתנה ועל הדרך שנתבאר בסימן ס"ו ועיין לעיל סימן קב"ג בדיני הרשאה.
י החליף קרקע בקרקע או מטלטלים במטלטלין או קרקע במטלטלין כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו שנים שקנו מזה לזה להחליף על כל אשר להם י"א שאין בקניין זה כלום שלא כיון להקנות אלא לגזם וי"א דמהני אך מ"מ יעמוד כל אחד בשלו דודאי שלו חביבה עליו ולא היתה הכוונה להחליף ממש אלא להרויח מי מהם שיש לו יותר על חבירו יתן לו המותר ולעניין זה זה חל הקניין וע"ל סי' ר"ט סעיף ב'.