אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות מקח וממכר › סימן רב

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות מקח וממכר · סימן רב

סימן רא

דין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה ובו ט"ו סעיפים:

א עוד יש קניין א' במטלטלין שיכולין לקנותן אגב קרקע דהיינו שאם מכר או נתן קרקע ומטלטלין לחבירו כיון שקנה חבירו הקרקע בא' מן הדרכים שקונין בהן הקרקע נקנו לו גם המטלטלין אגבן בכ"מ שהם אפי' אם אינן צבורין בתוך הקרקע ודבר זה למדו מקרא דכתיב בבני יהושפט ויתן להם אביהם מתנות רבות וכסף וזהב מגדנות עם ערים בצורות ביהודה כלומר שנתן להם כל מתנות המטלטלים הנזכרים אגב קרקעות דערים בצורות לפיכך אמרו דנקנין המטלטלין אגב הקרקע בין שהיו שניהם במכר או שניהם במתנה בין שהקרקע במכר והמטלטלין במתנה או המטלטלין במכר והקרקע במתנה כיון שקנה קרקע קנה מטלטלין עמהן וי"א דאפי' הקרקע כשכירות והמטלטלין במתנה או איפכא קנה.

ב בד"א כשהיו אותם המטלטלין צבורים באותו קרקע אז מיד כשקנה הקרקע באחד מדרכי הקניות נקנין המטלטלין מסתמא עמהם אבל אם היו המטלטלין במקום אחר אינן נקנין לו מן הסתם אלא צריך שיאמר לו קנה המטלטלין אגב קרקע ואז אפי' היו אותן המטלטלין במדינה אחרת וא"ל קנה אותה ע"ג קרקע פלוני כיון שקנה הקרקע נקנין המטלטלין עמה אע"ג שאינם צבורין בתוכה ואם לא אמר ליה קנה אגב קרקע לא קנה הואיל ואינן צריכין בתוכה ולא אמר ליה כלום כמה יקנה אותן אין קונין במחשבה וי"א דאפי' הם צבורין בתוכה צריך שיאמר לו קנה אותה אגב קרקע וכן עיקר י"א דבעינן דוקא לשון אגב אבל לשון עם לא מהני ויש חולקין וכן נ"ל ואדרבה תמהני למא לא יועיל לישנא דעם יותר מאגב והא האי קרא דילפינן מיניה דין זה דקניין אגב עם כתיב בו עם ערים בצורת ביהודה אלא ש"מ עם ואגב חד לישנא הוא אלא שזה לשון הפסוק וזה לישנא דרבנן ולדידי לישני דעם עדיף דאטו סני לשנא דקרא נ"ל.

ג הקנה השדה לאחד והמטלטלין לאחר אגבי השדה וא"ל קני השדה לעצמך ואגבו יקנו מטלטלין לפלוני מבעיא בגמרא אם קונה אם לאו ולא אפשיטא הלכך אם החזיק זה בקרקע לא קנה השני המטלטלין דמספיקא לא מפקינן להו מחזקת המוכר ואם תפשן הקונה אחר שחזר בו המקנה גם כן אין מוציאין אותן מידו שהרי תפשן אחר שקנה חבירו הקרקע שנקנו אלו על גבה ויש חולקין וסבירא להו כיון דלא איפשיטא בגמ' והוה ליה ספק דינא ואינו דומה לשאר ספק ממון דאמרינן ליה המע"ה אלא אפי' תפש מפקינן מיניה ואין תפישתו של זה מועלת בהן וס"ל שכן הדין בכל ספק דינא דממונא כמ"ש עוד לפנינו בע"ה.

ד הקנה השדה לאפוטרופוס ומטלטלין ליתומים קנו היתומים דיד האפוטרופס הוא כיד היתומים והוי כאלו הקנה הכל לאיש אחד וכן הדין בגבאי צדקה שקנה הקרקע וזכה במטלטלין לעניים דיד גבאי צדקה כיד עניים.

ה בהמות כמטלטלין נחשבו בדינים אלו. .

ו קרקע אינה נקנית אגב קרקע אחת דלא נאמר קניין אגב בפסוק אלא במטלטלין עם קרקע אבל קרקע עם קרקע לא נאמר הילכך אפי' צבורין בהן אינה נקנית כיצד כגון שאמר לו קני קרקע הסמוכה לתהום ואגבה תקנה העליונ' אע"פ שהוא צבור בתוכה לא קנה והא דאמרינן לעיל סימן קצ"ב סעיף י״ב שדות בי' מדינות קנה כולם לא בתורת אגב אלא בתורת חזקה ומיירי שכבר נתן דמי כולם כדכתיבנא לעיל ע"ש והכא בקניין אגב קונין אפילו בלא נתינת דמי כולם וקרקע אינה נקנית בתורת אגב אפילו נתן דמי כולם.

ז קנין מטלטלין הרבה אפילו על גבי קרקע כל שהוא דבעינן לסיים קרקע כל שהוא היכא שידענו שאין לו שום קרקע אלא זו אבל כשאין ידוע לנו והוא מקנה אגב קרקע סתמא סגי בכך ואין צריך לסיים הקרקע שמקנה על ידה וכן נוהגין להקנות אגב ארבע אמות קרקע אע"פ שאין יודעין שיש לו וע"ל סימן קנ"ג ויכול אדם להקנות אגב מקומו' של בית הכנסת אע"ג שהמקומות של רבים וכל אחד יושב על מקום אחד הוי כמו שאול לו ומקנין על ידה.

ח המקנה עבדים וקרקעות כאחד המחזיק בעבדים לא קנה הקרקעות ממ"נ אם עבדים במקרקעי' דמי אפילו לא הוו מקרקעי דניידי הא אמרינן אין קונין קרקע אגב קרקע וכ"ש אי כמטלטלי דמי שאין קונין קרקע אגב מטלטלים החזיק בקרקעות לא קנה העבדים ג"כ בין אי הוו כמטלטלי דאע"ג דקונין מטלטלי אגב קרקע אפילו אינן צבורין לתוכה ה"מ מטלטלי דלא ניידי דומיא דכסף וזהב דכתיב בקרא דעם ערים בצורת אבל עבדים מטלטלי דניידי נינהו ואינן נקנין אגב קרקע ה"מ כשאינן צבורין בתוכה אבל היו צבורין בתוכה חשבינן להו כמטלטלים דמ"מ לא גרע ממטלטלי ונקנין אגבה דאי הוה חשבינן להו כקרקע לא הוו נקנין עמה בתורת אגב דהא אמרינן סעיף ו' קרקע אינה נקנית עם קרקע אפילו בצבורין אבל בתורת חזקה נקנין עמה אפילו עבדי כמקרקעי מדאמרינן הקנ' לו י' שדות בי' מדינות החזי' באחת החזי' בכולן ואפ"ה אינן נקנין עמה אלא כשעומדין בתוכ' דכשאין עומדין בתוכ' לא דמיין לי' שדות בי' מדינות דהתם סדנא דארעא חד הוא והכא עבדי מקרקע דניידו הן.

ט קנ' עבדים ומטלטלין כאחד משך באחד מהן לא קנ' האחר דאין מטלטל זה נקנ' במשיכת זה אפילו הוו כולהו מטלטלי דלא ניידי החזיק בעבדים לא קנה המטלטלין דאפילו הוו במקרקעי שאני מקרקי דניידי ואם היו המטלטלין על גבי העבד קנה אותן עם העבד דהעבד חשוב כחצר והרי נקנין לו המטלטלין בחצירו והוא שיהי' העבד כפות דלא יהא חצר המהלכת דחצר המתהלכ' אינו דומה לשאר חצר ולא קני אי לא הוי כפות וי"א שצריך שיהי' כפות וגם ישן כפות מהני שלא יהא חצר מהלכת וישן מהני דהוי חצר המשתמר לדעתו דאי הוה ניעור לא הוה משתמר לדעתו אלא לדעת עצמו.

י עציץ נקוב שיש בה זרעים העצי' חשובה כמטלטלין דהא יכולה לטלטל והזרעים שבה כיון שהיא נקוב' הוי יניקת' כינקי מן הקרקע וחשיבו כקרקע לפיכך היה העצי' לאחד והזרעים שבתוכה לאחר אם הקנה בעל העצי' עציצו לבעל הזרעים כיון שמשך בעל הזרעים העצי' קנה דהא עצי' מטלטלי ומטלטלי נקנין במשיכה.

יא הקנה בעל הזרעים זרעיו לבעל העצי' לא קנה בעל העצי' הזרעים עד שקנה הזרעים באחד מקנייני הקרקע דהיינו או בכסף או בשטר או בחזק' ואם בחזקה רוצה לקנות כגון שלא נתן כסף צריך שיחזיק בזרעים עצמם כגון שנוכש או עודר בהן דהא הזרעים הוו קרקע ואין נקנין במשיכ' אלא כקרקע בכסף ובשטר ובחזקה.

יב היה העצי' והזרעים שבו הכל לא' והקנה שניהם לא' החזיק בעצי' לקנות אותה והזרעים כגון שלא משכו אלא עשה בו מלאכה במקומו אף העצי' לא קנה דהא העצי' מטלטלין היא ואין המטלטלין נקנין בחזקה וכיון דהעצי' לא קנה כ"ש דזרעים לא קנה משך העצי' אותו קנה במשיכה והזרעים לא קנה שהרי הזרעים קרקע נינהו ואין קרקע נקנית במשיכה וכ"ש שאינ' נקנית ע"י משיכת העצי' שהוא מטלטלין החזיק בזרעים ג' העצי' דהא נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזק' והעצי' נכסים שאין להם אחריות היא והא דבעי' נקוב משום הזרעים דאז הוה יניקתן כמו מן הקרקע עצמה דאי לא הוה נקוב גם הזרעים לא הוי כקרקע י"א דוקא בשל עץ בעינן נקוב ובשל חרס אפילו אינו נקוב חשוב כנקוב דיונק מן הקרקע דרך החרס ויש אומרים איפכא.

יג המקנה בהמה וכלים שעל גבה כא' אע"פ שמשך הבהמה וקנאה לא קנה הכלים שעליה במשיכה שמשכה עס הבהמה לא קנא' שאין המשיכות שוות זו עיקר דין משיכתה הוא בהליכ' וזו בגרירה ואינה נקנית בבת אחת ומטע' חצר נמי לא קנה שתהא הבהמה נחשבת כחצירו ויקנה הכלים עליה בתורת חצירו דחצר מהלכת היא ולא קנה עד שיגביה או שימשוך הכלי' עצמם אם אין דרכם להגביה ואם היתה הבהמה כפותה ומשכה וקנאה קנה אף כלים שעליה ולא מטעם משיכה שאין משיכת' שוה אלא מטעם חצר דבהמה כפותה הוא כחצירו ובבהמה כפותה לא בעינן ישן דאפי' אינה ישנה משתמרת לדעתו היא שהדי אין לה דעת יש מי שאומר דבמציאה אם אומר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קנאם אפילו אינה כפותה כיון דמהפקר קא זכה קניין כל דהו סגי שתהא קאי ברשותיה ואין אחד יכול לחוטפה ממנו לזכות בה ביון שהוא מוחז' בה שמשכה לרשותו.

יד אמר ליה המוכר משוך בהמה זו וקני כלים שעליה ולא הקנה לו הבהמה הואיל ולא הקנה גוף הבהמה אע"פ שמשכה והיא כפותה לא קנה כלים שעליה כיון שעיקר דין משיכתה היא בהליכה ומשיכת כלים היא בגדירה.

טו אבל אמר לו משוך קופה זו ובמשיכתה קנה מה שבתוכה במשיכת הקופה קנה מה שבתוכה אע"פ שהקופה לא קנה כיון דמשיכת הקופה ומשיכת מה שבתוכה משיכה שוה היא תרווייהו בגרירה מועיל גרירת הקופה לגרירת מה שבתוכה.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה