לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות מקח וממכר · סימן קצז
דין קניין בהמה גסה ודקה ובו ז סעיפים:
א מכל הקניינים שאמרנו עד הנה בקרקעות ובעבדים דכלהו ילפינן מקראי למדנו שכל דבר נקנה בדרך שרגילין להשתמש בו לפיכך תקנו חז"ל בכל דבר שיה' נקנה בדרך, שרגילין להשתמש בו וכל זמן שלא קנאה על אחד מאותן הדרכים יכולין שניהם לחזור בהם וכשקנאו באחת מאלו הדרכים שוב אינו יכול לחזור בו ולכך אמרו בקניין הבהמות ג"כ דרכים שיהו נקנין בהם ואמרו בהמה בין דקה בין גסה אינה נקני' במסירה שאין דרכה בכך אלא במשיכה שכן דרך הבעלים להוליכה ממקום למקום לכך נקנית בכך וא"צ להגביה וי"א דמסירה קונה בבהמה גסה שכן דרך למוסרה זה לזה לידו וי"א אף בדקה מהני מסירה אם היא בפני המוכר שמקנה לו בכך וע"ל סי' קצ"ח סעיף ח' עד סעי' י"ג בדיגי מסירה אמר לו המוכר לקנות במשיכה ושינה בין לגריעות כגון ממשיכה למכירה או למעליותא כגון שהגביה לא קנה אלא במשיכה כמו שאמר המוכר שהרי אינו מקנה לו אלא בקניין שאמר בפירוש.
ב הגבהה קונה בכל מקום שהוא קניין טוב וחזק שמגביה את הדבר מן הארץ ומכניסו לרשותו ולכחו אבל משיכה אינה קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם דבסימטא אין שם הרבה בני אדם שמבטלין רשות זה לזה לפיכך כשמושכה שם הוי כאלו משכה לרשותו וכ"ש בחצר שהוא של שניהם דהוי כאלו משכה לרשותו של עצמו לבדו אבל בר"ה או בחצר שאינה של שניהם אין משיבה קונה שם דמה הועיל לו משיכה והבהמה עדיין לא באה לרשותו.
ג וכיצד קונין בבהמה במשיכה אצ"ל אם משכה והלכה או שרכב עליה והלכה בו שקנה אלא אפילו קרא לה ובאה או שהקישה במקל או שהנהיגה בקול ורצתה בפניו כיון שעקרה יד ורגל קנאה והוא שימשוך בפני הבעלים ואם משך שלא בפני הבעלים צריך שיאמר לו קודם שימשיך לך משוך וקני וע"ל סי' רע"א.
ד המוכר עדר לחבירו או שנתנה לו במתנה כיון שמסר לו משכוכית והיא הבהמה ההולכת בראש העדר וכולן נמשכין אחריה קנה ואצ"ל לך משוך וקנה דכמאן דא"ל דמי ואם משך כל העדר ע"י הבהמה הזאת שהוליכה בראש והלכו אחריה אפילו שלא בפני המוכר קנה דהוה ליה מסירה המשכוכי' כאומר לך משוך וקנה. מכר לו ס"ת אח' ונתן לו חציו והלך ומשך או הגביה השני שלא בפני המוכר לא קנה דלא דמי החצי שנתן לו למשכוכית דע"י המשכובית נמשך לו כל העדר אבל בחציו אחד של ס"ת אין רגילין להחזי' בחציו השני וכן אם לא מסר לו המשכובית רק נתן לו ו' בהמות אפי' קנה אות' במשיכה לא קנה אלא אותם שמשך ואם הקנם לו במסירה אם מסרם לו באפסר אחד ונתן לו דמי כולן קנה לא נתן לו דמי כולן לא קנה רק כנגד מעותיו כמ"ש לעיל גבי קרקע סוף סי' קצ"ב.
ה המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר קנה בדרך שבני אדם קונים אם משך או הגביה בכ"מ קנה שזהו קניין דרך סתם בני אדם אבל אם רכב עליה אם הוא בשדה או אפילו בעיר והוא בסימט' קנה דשם אין שום אדם מת מתבייש לרכוב והוי הקניין בדרך בני אדם ואם הוא בעיר בר"ה לא קנה לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר ודוקא אדם בינוני שאינו חשוב בעושר ואינו בוש להוליך בהמה ברגליו ואין דרכו לרכוב בעיר משום צניעות אבל אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר אפילו בר"ה או אדם מזולזל ביותר שאינו מתבייש לרכוב בעיר אפילו בר"ה כגון המטפלים בגידול הבהמות או העבדים או שהיתה אשה שאין בה כח לאחוז הבהמה פן תנת' הימנה ובמקום שהנשי' רוכבות היא רוכבות עליו ואינה מתביישת וכן אפי' אדם בינוני שהיה בר"הר במקום שהרבים דוחקי' שם וירא שמא תינת' הבהמה מידו ה"ז קונה ברכיבה והוא שתהלך תחתיו.
ו האומר לחבירו משוך ותקנה או חז' ותקנה וכיוצא בדברים אלו והלך ומשך או החי' לא קנה שתקנה להבא משמע ועדיין אינו מקנה לו כלום וה"ה לאומר משוך חפץ זה לקנות לא קנה דמשוך לקנותו משמע אתה המשיך כדי לקנותו אבל אני איני מקנה לך לכך לא קנה כלום אלא צ"ל משוך וקני או חז' וקני.
ז האומר לחבירו משוך פרה זו אבל לא תהא קנויה לך אלא לאחר ל' יום ומשך לא קנה הואיל ובשעה שיש לקניין לחול דהיינו לאחר ל' יום כבר פסקה המשיכה או החזקה או הוחז' הסודר ואם אמר לו קנה מעכשיו ולאחר ל' יום קנאה ז ואפי' היתה עומדת באגם ביום ל' שאינה ברשותו ביום הקניין אפ"ה קנאה דהא התחיל הקניין מעכשיו ועכשיו הרי הוא בר ברשותו שזה הוי כמי שהקנה אותה מעת' על תנאי כך ונעשה התנאי הרי נתקיים הקניין ה"ג הכא וכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי.