אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות טוען ונטען › סימן צד

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות טוען ונטען · סימן צד

סימן צג

דין גלגול שבועה ובו ט' סעיפים:

א אחז למנין לגלגול שבועה שהיא מן התורה שנאמ' גבי סוטה ואמרה האשה אמן אמן ב' פעמים אמן למה אלא מלמד שהכהן המשביע' מגלגל עליה להשביעה אם לא זינתה מאיש זה או מאיש אחר וכן שאר שאלות ועל כולן היא אומרת אמן אמן מאיש זה אמן מאיש אחר וכיון דמן התורה מגלגלין אחז"ל שיגלגלו ג"כ אפי' בשבועה דרבנן לפיכך אמרו כל מי שנתחייב שבועה בב"ד אפי' שבועת היסת יכול בעל דינו לגלגל עלין כל תביעה שיש לו עליו שאם היה מודה בה היה מתחייב בהממון כמו שהיא עיקר השבועה שזה דומיא דסוטה שהיתה נאסרת על בעלה אם היתה מזנה עם האיש האחר כמו אם היתה מזנה עם איש זה אבל אם אין בגלגול חייב ממון אלא חיוב שבועה כגון שאמר לו נשתתפ' עמי ונתחייבת לי שבועה וזה אומר לא נשתתפתי עמך אם נתחייב שבועה ממקום אחר אין מגלגלין עליו שלא נשתתף עמו דהא אפילו אם האמת היה שנשתף עמו לא היה לו עליו חיוב ממון אלא חיוב שבועת השותפין אבל שכיר שנשבע ונוטל אין מגלגלין עליו דגבי שכיר שתקנו לטובתו שישבע ויטול הקילו עליו ג"כ שלא לגלגל עליו עמה שום שבועה כדכתבינא לעיל. ויש מי שכתוב שאם נשבע ונוטל מחמת שהפך הנתבע השבועה עליו שאמר לו השבע דטול ג"כ אין מגלגלין עליו וטעמא משום דתקנתא לתקנת לא עבדינן דהפוך שבועה תקנת' היא וגלגול שבועה בשבועה דרבנן נמי תקנתא היא ביון דעקר השבועה אינה אלא מדרבנן אי הוינא מגלגלין על הפוך השבועה הוה הגלגול תקנתא לתקנתא ולא עבדינן והיכ' דמגלגלין אפי' לא תבע התובע' לגלגל ב"ד מגלגלין מעצמ' דומי' דסוטה שהכהן היה מגלגל עליה מאיש אחר אע"פ שהבעל לא היה מקנא לה עליו.

ב אין מגלגלין אלא כשהנתב' טוען ודאי ונתחייב שבועה כמו בסוטה שהיא טוענת ודאי לא נטמאתי אבל אם הנתבע טוען ספק ונתחייב שבועה אין מגלגלין עליו שאין זה דומי' דסו' אבל על טענת ספק של התובע כגון שבועת השותפין וכן בדאורייתא שבועת השומרים מגלגלין ובלבד שיהיו רגלים לדבר שזהו ממש דומיא דסוטה שהבעל משביעה בטענת שמא זינתה ויש רגלים לדבר שנסתרה עמו אבל על דבר שאין רגלים לדבר כגון שנתחייב לו שבועה ואומר לגלגל עליו השבע לי שלא גנבת לי שום דבר מעולם וכה"ג לאפוקי שבועת השותפין יש רגלים לדבר שנשא ונתן במעותיו וכ"ש שבועת השומרים דיש רגלים לומר שמא פשע וכה"ג.

כיון דגלגול שבועה דאורייתא מי שנתחייב שבוע' והתחיל התוב' לגלגל עליו דברים אחרים שלא טען אותם בבר בשראה הנתב' שזה רוצה לגלגל עליו אמר איני רוצה לישבע אלא הריני משלם הטענה הראשונה שנתחייבתי על כפירתה שבועת אין שומעין לו אלא אומרים לנתבע או תן לו כל מה שגלגל עליך מהטענה הודאית או השבע ואפי' רוצה ליתן לו דמי הגלגולין והתובע אומר תן לי אותן הדברים עצמן שאנכי תובע או השבע צריך לישבע או ליתן אותן הדברים עצמן ודוקא בטענה ודאית צריך לשלם או לישב' אבל אם רוצה לגלגל עליו טענות ספק' ורצה הלה לשל' עקר תביעותו אינו חייב לשלם הגלגולין שהם ספק לו בעצמו.

ד ודוקא שאחר שרואה שזה רוצה לגלגל עליו הוא אמר הריני משלם לו כדי ליפטר מהגלגולים אין שומעין לו אב אם מיד כשנתחייב שבועה אמר אשלם ולא אשבע ואחר שאמר, כן תבעו דברים אחרים משלם עיקר התביעה ואינו צריך לישבע על הגלגולים כיון שכבר הודה לפרוע קודם שידע שזה רוצה לגלגל עליו דברים אחרים.

ה וכשמגלגל עליו תביעות ודאיות ואמר הנתבע איני רוצה לישבע אלא הריני משלם הטענה הראשונה שאמרנו שאין שומעין לו אלא אומרים לו או תן כל מה שגלגל עליך או השבע אם חזר ואמר הנתבע כיון שאני צריך לישבע אישבע על הכל גם על הטענת שאמר כבר שישלם ולא ישבע הרי זה נשבע ע הכל אפי' על אותה התביעה ונפטר ואע"פי שכבר נתרצה לפרוע אותה יכול לחזור בו אפי' אחר שיצ' מב"ד שלא נתרצה לפרוע אלא כדי להפטר משבועה אבל מאחר שצריך לישבע נשבע על הכל אף על התביע' הראשונה.

ו אם זה שנתחייב היסת ורואה שמגלגלין עליו הרבה הפך השבועה כדי ליפטר מלישבע על הגילגולים אומרים לו או השבע על הכל והפט' או תהפך הכל שישבע זה על הכל ויטול ואם אמר הנתבע על הגלגולים אני נשבע ואיפטר ועל הטענה הראשונה ישבע הוא ויטול הרשות בידו וטעמא דמסתבר הוא דעיקר כוונת הגלגול הוא כדי להביאו לידי שבועה על מה שבלאו הכי לא היה צריך לישבע לכוללו עם שבועה זו והרי הוא מתרצת לישבע על אותן הדברים אפילו בלא עיקר שבועה ועיקר השבוע' הרי הוא מהפכה בדינה ולא יגרע כח ההיפוך משום שזה מגלגל עליו דברים אחרים.

ז טענו מנה והודה לו בחמשים ועל השאר טען איני יודע והאחר גלגל עליו כמה גלגולים והשיבו הנתבע על הגלגולים אין לך בידי כלום אע"פ שעיקר השבועה אנו דנין בה מתוך שאינו יכול לישבע משלם לא נדון כן על הגלגולים שעל הגלגולים לא נאמר מתוך כו' ומה דינו יש מי שאומר שאם ירצה נשבע היסת על הגילגולי' לבדו או יהפכנ' עליו דכיון שהגלגולי' בפני עצמן לא היה בהן הדין לישבע אלא שע"י הגלגול מביאין אותו לשבועה והרי הוא כופר בהם בכל הרי דין שבועת היסת יש להם שיכול לישבע עליהם או להפך ויש מי שאומר שאין כאן דין גלגול שבועה כלל שהרי לא נתחייב לו שום שבועה מעולם בעיקר הטענה אלא חייב לשלם לו מן התורה מתוך שאינו יכול לישבע ואין כאן גלגול.

ח נתחייב לו שבועה מן התורה ובא לגלגל עליו שבע' היסת יכול לומר לו שבועת התורה אשב' לך ועל הגלגולי' שהן דרבנן אני מהפך עליך והשבע וטול.

ט טענו מנה והודה לו בחמשי' וכפר בחמשים וכשבא לישבע גלגל עליו גלגולים השיבו על הגילגולים איני יודע ישבע על העיקר שבועה דאוריית' ויפטר מלישב' על הגילוגלים כיון שעיקר השבועה על טענת ברי של הנתבע אין מצרפן עמה טענת שמא של נתבע ומיירי כגון שאילולי טען גלגול לא היה מתחייב אפי' שבועת היסת כגון שבועת השותפין אחר שחלקו א"נ כגון שטר מסרתי לך וי' דינרין בו' בסי' צ"ה סעיף ד' דפטור אף משבועת היסת אבל בשבועת היסת מגלגלין וע"ל סימן ע"ב סעיף י"ב ומ"מ מחרימין בפניו על כל מי שיודע זכות לפלו' בכך . וכך ולא יודה.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה