לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות טוען ונטען · סימן פ
באיזה ענין טוען וחוזר וטוען ובו ב' סעיפים:
א מי שטוען בב"ד טענה א' ונתחייב בה שוב אינו יכול לטעון טענה אחרת שסותרת את הראשונה ואפי' יש עדים על טענה השניה לא מהני דטענה הראשונה הוי כמו הודאה בבית דין וכבר אמרנו לעיל ריש סימן ע"ט דהודאת בע"ד היא יותר ממאה עדים אבל אם בא לתקן טענה ראשונה ולומר כך נתכוונתי במו שאני אומר עתה אם יש במשמעות לשין שסובל זה התקון שומעין לו בד"א שלא יצא מב"ד אבל אם יצא מב"ד אין שומעין לו אפי' לתקן אות' דשמא למדוהו לתקן טענתו הראשונ' בטענת שקר אבל כל מה שטוען חוץ לב"ד יכול לחזור ולטעון אפי' לסתור טענתו הראשונה לפי שאין אדם מגלה טענותיו אלא לב"ד כדי שלא ידע בעל דינו מה שירצה לטעון ויחשוב שקרי' על טענותיו להשיב בד"א שאינו טוען וחוזר וטוען לסתור טענותיו הראשונה דוקא כשנתחייב בדין בטענתו הראשונה אבל אם יכול לזכות בדין גם בטענתו הראשונה יכול לחזור ולטעון טענה אחרת אע"פ שאין מתקן בה כלום מטענתו הראשונה אלא טוען לזכות בטענה האחרת כדכתיבנא טעמא לעיל בסי' הקוד' סעיף ט' במגו דקאי על טענה הראשונה ואע"פ שאינו נותן אמתלא ותקון לטענה הראשונה ואע"פ שיצא כב מב"ד וחזר יכול לחזור רב - לחזור ולטעון ולהפך כל הטענות שירצה מפטור לפטור עד שיבאו עדים שיכחישוהו וע"ל סימן ע"ט סעיף ט' אבל אם באו עדים ומכחישין טענתו הראשונה שסומך עליה שוב אינו יכול להשיב לטענה אחרת אא"כ נתן אמתלא ותיקון לטענה שסמך עליה ויש במשמעה כמו שהשיב בזאת הטענה האחרת והוא שלא יצא מב"ד שלא למדוהו שקר וכל מה שאמרנו שאינו יכול. לחזור ולטעון דוקא לאחר בדי דבור אבל תוך כדי דבור יכול לחזור ולסתור טענתו הראשונה במו שירצה דתוך כדי דיבור נמלך הוא שטעה.
ב יש אומרי' שלאחר שכתב טענתו בשטר אינו יכול לחזור ולטעון ואפילו בנותן אמתלא ואפילו לא הוכחש דאמרינן ביון דכתבי טענתו טענה בדוקא ומידק דייקי והדר כתבי לפיכך יש אומרים שלעולם יכתבו הב"ד הטענות כדי שלא יוכלו לחזור ולטעון.