לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות חזקת מטלטלין · סימן קנ
מי שירד לתוך שדה חבירו בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה ובו ז' סעיפים:
א מי שירד לתוך שדה אחת בתורת משכונא שוב אין לו בה חזקה בד"א שידוע שבתורת משכונא ירד לתוכה אבל אם אין כאן אלא קול בעלמא כבר נתבאר בסימן קמ"ט ומ"מ עצה טובה לממשכן למחות בסוף כל ג' וג' שמא יכבוש זה שטר המשכונה אחר שישתכח הדבר ויטעון לקוח הוא בידי כההוא דמשכן פרדיסא לחבריה לעשר שנין ולבתר ג' שנין אמר ליה אי מזבנת לי מוטב ואי לא אכבישנא לשטר משכונא ואטעון לקוח הוא בידי.
ב נתנה הממשכן לבנו במתנה המתנה קיימת שהרי אין לזה בגוף הקרקע כלום אלא הפירות ואם חזר אחר כך ועשה שטר מכירה לבעל המשכונא השטר מכירה אינו כלום ואפילו המעות שנתן יתר על המשכונא אינה אלא כמלוה על פה דלא חל שיעבודא על הקרקע שכבר נתנה לבנו.
ג היכא שידוע שירד בה בתורת משכונא י"א שאין לו בה חזקה לעולם אפילו אם ידוע ששלמו ימי המשכינא והחזיק בה ג' שנים אחר תשלום המשכונא וי"א שאם אכלם ג' שנים אחר שכלו ימי המשכונא יש לו חזקה ויש מי שאומר שאם העידו העדי' ששדה זו משכונה אצלו ואינם יודעים לכמה שנים אפילו אחזיק בה כמה שנים אין לו חזקה ואם העידו שמשכנה אצלו סתם ואכלה ג' שנים משנה הראשונה ואילך יש לו חזקה דסתם משכונא שתא לפיכך מיד אחר שנה ראשונה כלו ימי המשכונא ומהחולין שני חזקה.
ד ראובן שירד לתוך שדה שמעון בתורת משכונא והיה לראובן אצל שמעון עוד תביעה אחרת על פה ואינו יכול להוציאה מידו וכלו ימי המשכונא ורוצה לעכב השדה ולאכל פירותיו עד כדי התביע' שיש לו אצל שמעון ולהחזירה לו אח"מ אם ידוע לנו שירד לה בתורת משכונה אינו נאמן אפי' אם החזיק בה ג' שנים אלא צריך להחזירה מיד כיון שכלו ימי המשכונה ואם אינו ידוע נאמן על תביעתו האחרת במגו שהיה יכול לכבוש שטר המשכונא ולטעון לקוח הוא בידו בשבועה ודוקא שאכל כבר הפירות כדין התביעה שטוען עליו אז הוא נאמן לעכבם בחובו במגו אבל אם בא לתובעו קודם שאכל הפירות אז אינו נאמן לעכב הקרקע בידו במגו דלעיל שלא מצינו מגו אלא במי שבא לזכות בממון שבידו מתוך שהיה יכול לזכות באותו ממון עצמו בטענה אחרת אבל הכא מיד כשהודה שכלו ימי המשכונא הקרקע היא בחזקת בעליה ואין להאמינו בתביעה אחרת במגו דלקוח הוא בידי דה"ל מגו להוציא.
ה ואם אינו ידוע שירד לתוכה בתורת משכונא אלא קול בעלמ' יצא שירד לה בתורת משכונ' אם יצא הקול קודם שהחזיק בה ג' שנים אינו נאמן לטעון עוד לקוחה היא בידי כדפי' טעמא לעיל בסי' הקודם סעיף ב' ואם יצא הקול לאחר שהחזיק בה ג' שנים ודאי אם היה טוען לקוח הוא בידו היה נאמן כיון שהחזיק בה ג' שנים בשופי קודם יציאת הקול אבל אם טוען שיש לו עליו תביעה אחר' ורוצה לעכב הקרקע עד שיאכל כדי התביעה במגו שהיה יכול לטעון לקוח הוא בידי אינו נאמן שהורע כח המגו כיון שיצא קול שירד לתוכה בתורת משכונא לפיכך לא היה חפץ לטעון לקוח הוא בידי.
ו וכמו שהדין בין ראובן ושמעון כן הדין בינו ובין יורשי שמעון אם מת שמעון ובא לטעון כנגד יורשיו שאם הוא בענין שיכול לטעון לקוח הוא בידי נאמן גם על הפירות שאכל עד כדי התביעה ואם אין יכול לטעון לקוח הוא בידי אינו נאמן גם על התביעה האחרת אלא שבזה יש מי שאומר שיש ביניהם שהאב משביעו בטענת בריא בין בעקר הטענה שהיא התביעה האחרת שיש לו עליו בין בטענת מנו שהיא לקוח בידו אבל כנגד היתומים שאין להם טענת בריא נוטל בלא שבועה שאין משביעין על טענת שמא. ויש מי שאומר דכל מאי דמצי אבוהון למטעון ולהשביעו טענינן להו ליתמי אפילו בשמא שלא להקל ביתומים.
ז ירד לתוכה בתורת משכונא ואכלה ג' שנים ואין עדים שבא לידו בתורת משכונא ואומר שעדיין יש לו להחזיק בתורת משכונא ב' שנים כי מתחלה ירדתי בה לאכול אותה ה' שנים בתורת משכונא נאמן במגו דלקוח הוא בידו אע"פי שטוען המלוה שטר משכונא היה לו שהיה כתוב בו שהיא ממושכנת בירי לה' שנים ואבד וטענה זו מגרע גרע אליה משום ששטר כזה שצריך לו לראייה כמה זמן המשכונא מזה' זהי' ביה איני' עד שיכלה הזמן וכיון שאינו מוציאו יש לחושדו דמשום שאין כתוב בו כל כך זמן והוא טוען שקר לכך כובשו אפ"ה מהני ליה המגו דלקו' הוא בידי דמאמינין ליה שאבדו ולא היה יכול לשומרו יותר אע"פי שהיה נזהר בו ואין זה מגו להוציא כיון שכבר זכה בקרקע לפי טענתו משעה שירד בה והחזיק בה לה' שנים שחזקה דנעל גדר ופרץ.