לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות חזקת מטלטלין · סימן קמז
המערער על השדהו הוא עד או דיין ובו ה' סעיפים:
א ראובן שמכר לשמעון שדה והיה לוי א' מעדי השטר ובא לוי לערער על השדה וטוען שראובן גזל אות' ממנו אין שומעין לו ואין משגיחין על שום ראייה שיביא על אותה שדה והרי איבד כל זכותו שאומרים לו היאך תעיד על המכר ותבא ותערער לא היה לך לחתום ודוקא שהתם עם עד א' דהוי שטר מעליא אבל אם חתם לבדו לא אבד זכותו די"ל מה שחתם משום שהיה יודע שאין חתימת עד אחד כלום ואדרבה נתעסק עמו בכוונה שיהיה מעורב בעסקו לידע מה יהיה אחריתו והיכן יבקשנה וכן אם לא חתם בעד רק לכבוד בעלמא אף על פי שחתומים עליו יותר לא אבד זכותו.
ב וא"צ לומר אם עשאה סימן לאחר שאיבד זכותו כיצד כגון שלוי המערער היה לו שדה אצל זו ומכרה לאחר וכשסיים לו המצרים ברוחותי' כתב לו שדה שכת' מצד מזרח או מערב שדהו של ראובן שהוא המחזיק או שמכר' ראובן המחזיק שדה שאצל זו וכתב לו מצד מזרח או מערב שדה שלי וחתם עליו לוי המערער לעד ואפילו אם אחר היה לו שדה אצל זו ומכרה לאחר וכתב במצרים מצד מזרח או מערב שדהו של ראובן וחתם לוי המערער לעד איבד זכותו שלא היה לו לחתום א היא שלו וכן נמי הדין אם ראובן המחזיק מכר שדה שאצלה וכתבו במצרים מצד מזרח או מערב שדהו של לוי המערער אבד ראובן את זכותו. ואפוטרופוס או ב"ד שמכרו של יתומים בכה"ג לא אבדו בזה זכות שלהם שעל השדה ונ"ל דטעמא רבה אית ביה דמשום טובת של יתומים עשו ולא רצו לבטל על ידי כך אותו העסק שראו שהיה בטל בכך א"נ מטעמא שיתבאר בסעיף ד' מערער ששכר הקרקע מן המחזיק הוי בחתום עליה בעד ואיבד זכותו שלא היה לו לשוכרו אלא ליטלה ולומר שלי הוא וע"ל ריש סימן קמ"ב.
ג טען העד החתום ובא לערער ואמר תלם א' הוא שעשיתי לו סי' ולא כל השדה ואותו :תלם הסמוך למיצר בלבד הוא של ראובן הדי זו טענה נכונה ויש לו לערער על כל השדה חוץ מאותו תלם והוא שיש בתלם ט' קבין שהוא שיעור שדה שהרי כתב לו מצד פלוני שדה פלוני ואם אין כתוב בשטר שדה אלא קרקע אין לו אלא תלם קטן חזר וטען חזרתי ולקחתי טמנו אותו תלם שהודיתי בו אם אין כתב ידו יוצא ממקום אחד נאמן במגו דאי בעי אמר אין זה כתב ידו א"נ אפי' כתב ידו יוצא ממקום אחר והחזיקו בו שלשה שנים נאמן טען מה שעשאו סימן לאחר בשם זה לאו משום שהוא שלו רק שהנכסים נקראים כך על שם פלוני מפני שהיו שלו מתחלה טענתיה טענה אלאא"כ פירש בהדיא שהם שלו.
ד בד"א שאבד זכותו שחתם בעד אבל אם המערער דיין שחתים במקום השטר יכול לערער מפני שיכול לומר לא ודעתי מה היה כתוב בשטר מפני שהדיינים יכולין לקיים השטר אע"פ שלא קראוהו דלא מסהדי אלא אחתימת ידי העדים אבל היה דיין שהגב' לזה הקרקע בחובו שהיה חייב לו המחזיק אבד זכותו שהוא גרע מעד החתום.
ה בד"א כשחתם עליה העד אבל אם בא שמעון ונמלך בלוי ואמר ליה הנני קונה שדה פלוני מראובן ובעצתד אקנה אותה ואמר ליה לוי לך וקנה אותה שהיא טובה יכול לוי לערער עליה ולא איבד זכותו שהרי לא עשה מעשה ויש לו טענה בזה ע"ל סי' הקודם סעיף י"ז יש מי שאומר דדוקא כשהודה המערער שיעצו בכך יש לו אותה טענה אתה נוח לי כול' אבל אם כפר ואמר להד"ם והלה הביא עדים לדבריו מחייבין המערער בכך וע"ל ג"כ בסעיף הנזכר.