לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות חזקת מטלטלין · סימן קמ
דין החזיק בקרקע של חבירו ודין חזקת הבתים וחנויות ובו ט"ו סעיפים:
א אע"פ שאדם נאמן לטעון על המטלטלין שבידו לקוחין הן בידי היינו משום שיש רגלים לדבר דאל"כ היאך באו לידו אם לא שזה נתנו לו מדעתו אבל קרקע שאינה זזה ממקומ' ובכ"מ שהיא בחזקת בעליה היא עומד' ולא שייך בה לומר דאל"כ היאך באה לידו של זה שאם היא בידו והוא עובדה איפשר שהוא הלך לתוכה ועבד בה בלא ידיעת הבעל לפיכך קרקע הידוע' לראובן בעדים שיודעין שהיה בחזקתו אפילו יום אחד היא עתה בחזקת שמעון שמחזיק בה ואכל פירותיה וטוען שלקח' מראובן וראובן מערער ואומר שגזולה היא בידו נאמן ראובן ונשבע שבועת היסת ונוטלה דאלו שבועת התורה אין נשבעין על הקרקעות כדכתיבנא לעיל ריש סי' צ"ה ולכך אפי' כשנוטל א"צ שבועה חמורה בנקיטת חפץ ואם החזיק בה שמעון כראוי ובטענה בש"ש בדיני חזקה אז אין מוציאין אותה מידו אלא נשבע ועומד בשלו ואם אין עדים לראובן שהיה שלו אז א"צ שמעון חזקה אלא נשבע ועומד בשלו אע"פ שלא החזיק בה שני חזקה.
ב י"א שזה שהחזיק ג' שנים אין מוסרין אותו לשבועה אלא אם ירצה להחרים סתם על כל מי שהחזיק בשלו שלא כדין הרשות בידו וכבר כתבתי בסעיף הקודם דנשבע ועומד בשלו והכי נהוג.
ג טען שמעון שיש לו שטר שמכרה לו וראובן אומר ששטרו מזויף יתקיים השטר בחותמיו ואפילו שמודה שכתבו אלא שאומר ששטר אמנה הוא יתקיים בחותמיו ואם לא יתקיים מוציאין מוציאין השדה מידו דנאמן לומר אמנה מבמגו דמזוייף.
ד טען שמעון שיש לו שטר שמכר' או נתנה לו בשטר וגם שיש לו עדים שהחזיק ג' שנים כיון שאמר שיש לו שטר אומרים לו קיים שטרך אם יכול לקיימו מוטב וצריך לחזור אחריו לקיימו ואם אי איפשר לו לקיימו כגון שמתו העדים או הלכו למדינת הים ואין מי שיכיר חתימתן סומכין על עידי חזקה וישבע היסת שלקחה אבל אם ישנן לעדים לא תועיל לו חזקתו וצריך שיחזור אחריהם עד שיביא אות' דמוטב שיתקיים הדבר ע"י עדים.
ה ואם טען אח"כ אבד שטרי אינו נאמן אע"ג שאם היה טוען מתחלה שטר היה לי ואבד ויש לי עדי חזקה היה מועיל לו כמו שיתבאר בע"ה עכשיו שטוען מתחלה שיש לו שטר ועדי חזקה ואח"כ אומר שאבד השטר אמרינן משום שיש בו איזה פיסול בשטר אינו רוצה להראותו והחזקה מכח השטר באה לפיכך גם החזקה אינה מועלת לו וכן אם הביא השטר ונמצא בטל גם החזקה נתבטלה שלא באה החזקה אלא מכח השטר והשטר בטל גם החזקה בטלה.
ו הנותן קרקע לאחד בעדים וחזר הנותן והחזיק בה אפי' אם החזיק בה הנותן ג' שנים בחצר לאחר המתנה אינו נאמן לומר טעות סופר הוא המתנ' במגו דאי בעי אמר תחלה חזרתי ולקחתי ממנו דמ"מ עכשיו שטוען טעות סופר הוא אין זה אלא כמכחיש את העדים וק"ל דמגו במקום עדים לא אמרינן.
ז כיצד היא החזקה שישתמ' בה ויהנה ממנה ג' שנים רצופים מיום ליום כל דבר, כפי הנאתו ותשמישו אז הוא שלו ואין יכולין שוב לערער עליו אפי' אבד שטרו שכיון שהוחזק בה ג' שנים ולא מיחה בו שום אדם לא נזהר עוד' בשטרו ונאמן לומר מכרתו לי או נתתו לי ואבד שטרי ואז טענת התובע ג"כ טענה גרועה הוא דאמרינן שהוא שתק כל כך זמן מפני שידע שיש עליו שטר ועכשיו נודע לו שלא נזהר זה עוד בשטרו לכך בא ותובעו ואין צריך להביא ראייה שהשתמש בכל החדרים שבבית אלא אם נשתמש כדרך כל הבעלים החזיק בכל הבית וכל שלא החזיק כראוי אינה חזקה אפי' ידוע שזה מכר לו קרקע רק שאינו ידוע שהיא זו שהחזיק בה יכול המוכר ליטול קרקע זו ולומר שמכר לו קרקע אחרת הגרוע מזו.
ח בתים שהם לדירה צריך להביא עדים שדר בו או השכירו נ' שנים רצופים ומשהביא עדים שדר בו או השכירו ג' שנים רצופות הוי חזקה אע"פ שלא העידו בפי' על דירת ימים ולילות א"צ הדיין לחקור עדותן אם מעידין גם על הלילות אלא מסתמא מעידין גם על הלילות כל זמן שלא יטעון המערער ברי שלא דר בו בלילות ואם יטעון המערער ברי אני יודע שלא דר בו בלילות אז צריך המחזיק להביא עדים שיעידו בפי' גם על הלילות וע"פ השכנים שיעידו בו שלא הרגישו בו שיצא בלילות אלא כפי ניהוג העול' ראינוהו נכנס בו בערב ויצא בבקר סגי ואם יוסף המערער לטעון עוד יודע אני שיצא ממנו בלילות אחר שישנו השכנים לא הוי חזקה כי לא יוכל להביא עדים ע"ז להכחיש המערער אא"כ יביא עדים שיאמרו שכרנו ממנו הבית ודרנו בו ימים ולילות ואם היה המערער רוכל המחזיר בעיירות ואינו רגיל להיות תמיד בביתו ויכול להיות משום דלא קבוע האי במתא החזיק זה בביתו וכי הוה אתי למתא הוה נפיק האי מחזיק מן הבית ולא ידע ליה זה המערער לשימחה בו לפיכך תקנו לו חכמים שאפילו לא טען ברי לי שלא היה דר בו ימים ולילות אנן טענינן ליה ולהרמב"ם אפי' באחר שאינו רוכל אפילו לא טען המערער אלא שמא לא דר בה ביום ובלילה צריך המחזיק להביא עדים שדר בו ביום ובלילה ואם היה המחזיק רוכל המחזיר בעיירות אע"פ שלא טען המערער טענינן ליה אנן ואומרים למחזיק הבא עדים שהחזקת בו ביום ובלילה ג' שנים שכיון שהמחזיק הוא רוכל מסתמא לא דר בה יומם ולילה ואין חזקתו חזקה לפיכך טענינן ליה אנן למערער ור"ת והרא"ש חולקין על כל זה וע"ש כל שהעידו השכנים שדר בו כמנהג שרגילים השכנים לידע אע"פ שלפעמים יצאו השכנים לעסקיהם מהעיר ולא ידעו אם נשאר המחזיק בבית בעוד שלא היו בעיר אלא מעידין שכשיצאו מן העיר הניחוהו בבית וכשבאו מצאו אותו דר בו הוי חזקה ואם אמר המחזיק לעדות סתם העידו לי שדרתי בו ג' שנים בחזקת ימים ולילות אע"פ שאינם יודעים שדר בו כל הימים וכל הלילות אלא שראוהו שדר בו מקצת ימים ומקצת לילות טענתו טענה ואם יעידו כן מספיק עדותן וחזקתו חזקה ואפילו יטעון המערער ברי לי שלא דר בו בלילות אין שומעין לו עד שיביא ראייה וכן אם היו הדרי' בו רוכלין המחזירין בעיירות אע"פ שיצאו לפעמים מן הבית ולא דרו בו ג' שנים רצופים הואיל והיה שלשה שנים בחזקתן הוי חזקה אע"פ שהיו מחזירין ימים רבים ולא לנו בבית וה"ה לשאר מחזיק שיצא לפעמים מן הבית אחר עסקיו ומיד כשבא היה חוזר לבית מיקרי חזקה בשלשה שנים וכן מקומות ב"ה אם מעידים העדים שישב עליהם כל עת שנכנס לב"ה אע"פ שלפעמי' שינה מקומו מחמת אבישות או לא נכנס לב"ה הוי חזקה הואיל ועשה בה כמנהג העולם וכתב מורי מהרמא"י ז"ל וז"ל נ"ל שכן ראוי להורות אע"פ שיש חולקין דטעמא דמסתב' הוא דהא מילתא דלא איפשטא יעידו על כל הימים ועל כל הלילות דא"א דלא ניימי פורתא או יצאו לפעמים מן העיר וכה"ג אלא סני בדאמרן מקומות בב"ה היכא שנהגו שכל אחד כותב שמו עליו אין לך קלא גדול מזה והוי כשטר וכל מי ששמו כתוב עליו הוי שלו ואין למערער עליו כלום עכ"ל.
ט הא דמהני עדות השוכרים לומר שדרו בה ימים ולילות דוקא ששכירות הבית עדיין היא בידם ואומרים אנו נתן אותו למי שיזכה בו בדין ואע"פ שעדיין לא נהנה המחזיק מפירות זה הבית כיון שדרו בו מכחו היינו הנאת פירותיו ואפילו אם השאילו להם בחנם וכ"ש שעתה שהשכר בידם ליתנו לו אם יזכה בו אבל אם כבר פרעו השכר למחזיק אין יכולין להעיד שנוגעין בדבר שחפצים להחזיקו בבית שאם יצא מתחת ידו צריכין ליתן שכר פעם אחרת למערער ואע"פ שהמחזיק צריך להחזירו להם מ"מ פעמים שאין לו ומיהו אפילו נתנהו כבר למחזיק יכול הוא לחזור וליתנו להם ויאמר להם תנוהו למי שיזכה כדי שלא יהיו העדים נוגעין בדבר. ויש מי שחולק ואומר דאמתי נוגעין בעדותן הן לפי שקודם לכן היה השוכר מתיירא שמא יפסיד שכרו ועכשיו שזה מחזיר לו שכרו מצילו לגמרי מן ההפסד ואיכא למיחש שמתוך שהוא מתבייש מזה שעושה עמו לפנים משורת הדין יעזור לו.
י אפילו אם כבר פרעו השכר למחזיק אם יבא המחזיק לב"ד קודם שיבא מערער ויטעון יעידו לי השוכרים עכשיו בפניכם שדרו בו ג' שנים לפי שאם יבא שום אדם לערער שוב לא יהיו השוכרי' כשרי' כיון שפרעו לו השכר שיתייראו שיצטרכו ליתן שכר פעם שנית למערער אבל עכשיו שאין באן מערער שיתבע מהם שכר שנית אינן נוגעין בעדות וכשרים טענתו טענ' ומקבלין העדות מיד ואע"פ שאין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין כיון דהשתא כשרים הם ואם נמתין שיעידו כשיבא המערער יהיו נוגעין בעדות אין מפסידין משום זה המחזיק ומקבלין אפילו שלא בפני המערער.
יא אם אין השוכרים דרים בו עתה אלא שדרו בו ג"ש ויצאו ממנו אם אין המערער יודע שדרו בו אלא על פיהם אפילו נתנו כבר השכר למחזיק אינם נוגעים בעדות ונאמנים במגו דאי בעו אמרי לא דרנו בו מעולם אלא היו אומרים ידענו שזה החזיק בבית זה חזקה גמורה השתא נמי כי יאמרו דרנו בו ופרענו לו כדין מפני שהוא שלו נאמנים יב י"א יב י"א שאין עדות השוכרים מועיל אלא א"כ היה השכירות בשטר שע"י השטר יצא הקול כדאמרי' גבי לקוחות דשטר מפיק לקלא ובודאי שמע המערער ולא מיחה לכך מועיל עדות שתהי' חזקה אבל אם שכרו בלא שטר אין לו קול ולא חיה יודע שזה השכירו לכך לא מיחה ואין חזקתו חזקה וי"א דאפי' שכרו לג' שוכרים זה אחר זה לכולם בלא שטר מצטרפין דלא דמי ללקוחות דהתם אין שם המוכר נקרא על הקרקע דבל חד וחד מפיק קלא דלקוחה הוא בידו ויכול המערער לומר לא חששתי למחות לפי שלא היו דרים בו אלא כדרך גזלנים כל אחד שנה אבל שאולי' או שמורים אדרבה מפקי לקלא דמכח המשאיל או המשכיר ירדו לתוכו והוה ליה למחויי.
יג עדות השוכרים מועיל אפי' לא דרו בו שניהם ביחד אלא זה דר בו אב"ג וזה דה"ו ולא עוד אלא אפי' היו ז' שוכרים אחד בכל שנה מצטרפי' ועלת' לו חזקה. י"א שאם ידוע שהמערער היה דר בחדר הפנימי מן הבית וטוען שהיה דרכו עובר דרך הבית החיצון ליכנס ולצאת מן הפנימי ולכך לא מיחה במחזיק בבית החיצון אע"פ שיש לחדר הפנימי עוד דרך לצד אחר ולא ידעינן אם עבר אותו הדרך או לא אפ"ה טענתו טענה וצריך המחזיק להביא ראייה שלא עבר דרך הבית החיצון וי"א שזה לא מבטל החזקה אלא אם כן טען המערער בשרציתי הייתי משתמש בכל בית החיצון והוצרכת לידחות מפני ולא נשתמשת אתה בבית החיצון אלא כשלא הייתי צריך לו יד חנויות של תגרים וכיוצא בהם שאין דרין בהן אלא ביום שכיון שדר בהו ג' שנים ביום הוי חזק' דדירת ביום חשוב לדידהו כדירת יום ולילה בבתים שכן הוא דרך דירתם.
טו החזיק במקום מסויים בחצר חבירו כגון שהעמיד שם בהמתו או היה מגדל שם תרנגולין או שהעמיד שם תנור או שנתן שם זבל וטוען אתה מכרת לי מקום זה והחזיק בו ג' שנים ל"ש אם עשה שם מחיצה שהוא סי' שיחדו לו לזה ל"ש לא עשה שם מחיצה אפי' בחצר השותפין הרי זה חזקה שאפי' שותף דרך להקפיד על דבר בית שלא יניחנו לשותפו לבדו להשתמש בו וכיון שלא מיחה חזקתו חזקה.