אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות חזקת מטלטלין › סימן קלט

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות חזקת מטלטלין · סימן קלט

סימן קלח

דין שנים חלוקים בדבר ובא שלישי וחטפה ובו ד' סעיפים.

א שנים שחלוקין בדבר ואין שום א' מוחזק בו כההיא ארבא דהוו מינצו עליה בי תרי כל חד וחד אמר דידי הוא לא יכלו חז"ל למצא דין אחר אלא כל דאלים גבר ואיזו מהן שתגבר ידו תחלה הוא שלו עד שיביא האחר ראייה דהיכי ליעבד אי יתפשוהו ב"ד ויהא מונח ביד ב"ד עד שיביא אחד מהם ראייה כשיבא ליד ב"ד אין הב"ד רשאין להוציא מתחת ידן עד שידעי בבירור של מי הוא שאין ב"ד רשאין להפקר ממון המונח בידם עד שיתברר של מי הוא ושמא זה שהוא שלו אין לו ראיי' והאחר הוא שקרן ואין כוונתו אלא להפסיד את זה שיודע שאין לו ראייה ויהא מונח ביד בית דין עד שיבא אליהו כי לא יחזירוהו לו בית דין עד שיביא ראייה לפיכך לא אמרו שיתפשוהו בית דין ויביאו זה לידי הפסד בידים אלא אמרו כל דאלים גבר וסמכו על זה שכל מי שהדין עמו ימסור נפשו להעמיד את שלו בידו יותר ממה שימסור האחד לגזול ועוד שיאמר הגזלן מה בצע שאמסור נפשי היום או למחר יביא זה ראייה ויוציאנו מידי שמי שהדין עמו קרוב הוא שיביא ראייה גם כן ואמרו כל מי שיגבר ידו בפעם ראשונה הוא שלו עד שיבוא השני ראייה וכל זמן שלא יביא ראייה אף אם תחזור ותגבר ידו על הראשון לא שבקינן ליה לאפוקי מיניה חדא כדי שלא יהיו כל ימיהם במריבה ומחלוקת היום יגבר זה למחר יגבר חבירו ועוד דסמכו שמי שיגבר ראשונה הוא שלו דמתוך חמימות לבו שיודע שהוא שלו עשה בכל מאמצי כחו שגבר ולא דמי לשנים אוחזין בטלית דאמרי' שיחלוקו דאוחזין שאני דכיון ששניהם מוחזקין אין לנו הניח שיגזול האחד לחבירו דחשי' כאלו אנו יודעין שיש לשניהם חלק בה הילכך אם היינו פוסקין להם כל דאלי' גובר האחד היה גוזל בפנינו מה שביד חבירו ולכך צריכין אנו לפסוק להם דין חלוק' והכא גבי ארבא כיון שאין אחד מהם מוחזק בדבר שמערערין עליו ואין ב"ד מחייבין למחו' למי שבא ליקח דבר שאין אנו יודעין של מי הוא והוא אמ' שלי הוא הילכך אין לפסוק להם דין חלוקה שמא נפסיד לאחד מהם שלא כדין לפיכך לא יבלו למצא לזה דין אחר רק כל דאלים תחלה הוא גבר והוא שלו עד שיביא חבירו ראייה ומיהו שכנגדו יכול השביעו וצריך לישבע שהוא שלו וכל זמן שלא יביא הא' ראיי' אף אם תגבר ידו אין מניחין ליקחנו מזה שגברה ידו תחלה כמו שביארנו טעמא וכ"ש שאין מניחין לאחר ליקחנו ממנו בלא עדים וראייה.

ב בא שלישי קודם שגבר אחד מאילו וחטפה בטענ' שאומר שהוא שלו אין לשנים האחרים בו כלום כיון שזה הוא מוחזק בו וטוען שהוא שלו אבל אם חטפה בלא טענה הרי זה גזלן ומוציאין אותו מידו וכיון שהו' גזלן חייב בהשבת הגזילה לנגזל וכיון שאלו השנים חלוקין עליו וכל א' א מר שהו' שלו אין לו תקנה עד שישוב לכל אחד וא' שהרי אינו יודע למי ישיב שיצ' ידי השבה ואינו יוצ' במה שיחזירו למקומו כמו שהיה שזה אין השבה כלל דה"ל כמפקידו ואם הוא קרקע והחזיק בו ואכל פירותיו גוף הקרקע אינו נגזל והרי היא כמו שהיתה אבל הפירות צריך לשלם לכל א' וא'.

ג אם אחד מהשנים החלוקים על דבר זה בא לב"ד ואמר תפשוהו ויהיה מונח בידכם עד שאביא ראייה אין שומעין לו מטעמ' שכתבתי בסעיף א' ואם תפשוהו ב"ד מדעת שניהם או שעברו ותפשוהו ע"פ א' אין מוצאין איתו מידם עד שיתברר של מי היא שלא תצא תקלה מתחת ידם כמ"ש לעיל.

ד אם הם חלוקים על שדה ואין א' מהם מוחזק בה כגון שמת בעל השדה ושנים באים ליורשו כל א' אומר אני קרו' וראו ליורשו ואין לשום א' עדים כל דאלים גבר. וע"ל ריש סי' קל"ח ואם גבר הא' ואכל פירותיו ואח"כ הביא השני עדים שהוא קרוב והעדים אינם יודעים אם זה שגבר הוא קרוב או לא מוציאין מזה שגבר שהוא ספק קרוב והאחר קרוב ודאי וה"ה אם השני הביא עדים שהוא קרוב יותר מהאחר שמוציאין מזה שגבר ונותנין לזה שקרוב יותר וצריך להחזיר כל פירות שאכל אפילו אין ידוע שאכלם אלא על פיו שהודה בהם חייב להחזירם ואע"ג שהו' אימר שהו' קרוב יותר לא אמרינן שיהא נאמן על הפירו' שהו' קרוב יותר במגו דאי בעי אמר לא אכלי כי אמר אכלי ודידי אכלי נאמן שכיון שהקרקע יוצ' מתחת ידו בדין אין המגו מועיל לו וחיי' להחזיר גם הפירות דהא אינו מחזיק בפירות אלא מכח הקרקע ואם אין הקרקע שלו דבקרקע לא שייך מגו מאין יבואו לו הפירות אם הם חלוקים בדבר שהפוסקים מחולקין בו ולא תפוש חד מינייהו אם הו' דבר דשייך בו דין חלוקה חולקין ואם לא שייך ביה חלוקה כל דאלים גבר כך פסק מורי מהרמא"י ז"ל ותמיהנו על הסכמתו מאד אע"ג דבאמת מאמר הוא בגמ' פרק הניזקין השתא דלא איתמר הילכת' לא כמר ולא כמר כל דאלים גבר אבל נ"ל שאין הנדון שנ' שם זה המאמר דומה לראיה שאין זה כלל לכל הדינים דמה שייך בזה כל דאלים גבר דהא עיקר טעמא דכל דאלים גבר הוא משום שמי שהוא שלו ימסור נפשו עליו כו' כמו שכתבתי בסעיף א' וזה לא שייך אלא בדבר שהתובע בעצמו יודע האמת ואין הב"ד יודעין אבל הכ' מה שייך לומר שזה התובע נפשו יותר מחבירו במה ברור הדין יותר לתובע מלדיין או מלחבירו דנימא ימסור נפשו וכו'. לכך נ"ל בדין זה דגם בדבר שאין בו דין חלוקה מוכרין וחולקין בדמים או בגוד או איגוד נ"ל. וע"ל סימן ק"ע סוף הסימן על מה נאמר בגמרא דין דכל דאלים גבר דמשמע בהדיא דלא דמי להכא נ"ל.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה