אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות החובל בחבירו › סימן תכו

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות החובל בחבירו · סימן תכו

סימן תכה

חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו וכן מצות עשה להסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ועשיית מעקה לגנו ובו י"א סעיפים:

א הרואה את חבירו טובע בים או לסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הו' בעצמו או שישכור אחרים להציל ולא הציל או ששמע גוים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו או שידע בגוי או באנס שהו' בא וקובל על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר השטנה שבלבו ולא פייסו וכל כיוצא בדברים אלו עובר על לא תעמיד על הם רעך והא דאמרינן שצריך אפי' שישכור אחרים להציל ואם לא הציל עובר משום לא תעמוד וגו' ילפינן לה הכי בגמרא דפריך על הלימוד דלא תעמוד על דם רעך טובע בנהר כו' הא מהכא נפקא מהתם נפקא אבידת גופו מנין ת"ל והשבותו ומשנינן אי מהתם ה"א ה"מ בנפשיה אבל מיטרח ומיגר אגירי אימא לא קמ"ל שחייב אפי' לשכור מיהו אם יש לניצל להחזיר למציל חייב להחזיר שאינו חייב להציל נפש חבירו בממונו היכא דאית ליה לניצול וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.

ב מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנ' ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו והוא שיהיה בית דירה שבני אדם מצויין שם ויש לחוש פן יפול הנופל אכל בית אוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו זקוק לו.

ג כל בית שאין בו ד' אמות על ארבע אמות פטור ממעקה שאינו ראוי לדירה מחמת קוטנו.

ד בית של שני שותפין חייבים במעקה אע"ג דכתיב גגו וביתך שהם לשון יחיד מ"מ כיון שאמר הכתוב כי יפול הנופל ממנו דלא תלה הכתוב אלא בנופל אין חילוק בבעל הבית אם הוא אחד או שנים א"כ למה נאמר גגד למעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות לפי שאינם עשויין לדירה.

ה היתה רשות הרבים גבוה מגגו אינו זקוק למעקה שנאמר כי יפול הנופל ממנו ואין אדם נופל ממטה למעלה.

ו גובה המעקה לא יהיה בפחות מעשרה טפחים כדי שלא יפול בו' ממנו הנופל וצריך להיות המחיצה חזקה כדי שישען אדם עליה ולא תפול.

ז כל זמן שמניח גגו בלא מעקה ביטל מצוה עשה וגם עובר על לא תעשה שנאמר לא תשים דמים בביתך.

ח אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות כגון שהיתה לו באר בחצירו בין שיש בו מים בין שאין בו מים חייב לעשות חוליא גבוה עשרה טפחים או לעשות לה כיסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות.

ט וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנאמר השמר לך ושמור נפשך וגומר ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים וגו'.

י הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות והם מכלל השמר לך ושמור נפשך וגומר וקצתם ונתבארו בלבוש ע"ז סימן קי"ו ועוד יש דברים אחרים ואלו הן לא יניח אדם פיו על הסילון המקלח וישתה וכן לא ישתה בלילה מהנהרות ומהאגמים שמא יבלע עלוקה והוא אינו רואה ועיין בלבוש ע"ז סימן קי"ו. יא כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך מכין אותו מכת מרדות שהרי עבר על איסור דאורייתא דכתיב השמר לך ושמור נפשך וגומר והנזהר בהם תבא עליו ברכת טוב. ויקבל טוב מטוב. בנל״כ ואע״י.

סוף הספר

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה