לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות דיינים · סימן כו
שלא לדון בדיני גוים ובו ד סעיפים:
א אסור לדון כפני דייני גוים ובערכאות שלהם אפילו בדין שדנים בדיני ישראל שנ' ואלה המשפטים אשר תשים פניה' ודרשינן לפניהם ר"ל לפני דייני ישר' ולא לפני גוי' ואפי' אם נתרצו שני הבעלי דינים לילך לפני דייני גוים לדון בפניהם אפילו בדין שדגים בדינינו אסור דהא לשניהם הזהירה התורה ומנדין ומחרימין אותם אם ילכו לדון בפניהם ואפילו קבלו ק"ס על זה לדון בדיני גוים אין בקנין זה שהוא לעבור על דברי התורה כלום ואפילו יש בו ריוח למלוה שירויח בפניהם מה שלא הרויח בדינינו אפ"ה אסור ואין לו על המלוה רק דין ישראל כי כל הרן בדיניהם ה"ז רשע וכאלו חרף וגדף והרים ידו בתורת משה רבינו ע"ה שנא' כי לא בצורינו צורם ואויבינו פלילים כשאויבינו פלילים כלומר כשאנו מקבלים אותם עלינו לשופטים הרי זה גורם שיאמרו אין תורה לישראל ומייקר שם ע"ז ואומר כי לא כצורינו צורם וה"ז חילול הש"י.
ב מיהו בזמן הזה שיד הגוים תקיפה ואין יכולת בידינו לכוף כל המעיזים וסרבנים והאלמים אם הנתבע אלם ואין יכולין להוצי' ממנו בדייני ישראל מפני שאין אימתם עליו יתבענו תחלה לפני דייני ישראל ואם אינו רוצה לבא נוטל רשות מב"ד והולך בפני דייני גוים ומציל את שלו מבעל דינו בדיוני גוי דהכי אמרי אינשי קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי עלויה ואסמכוה אקרא דכתיב יען טהרתיך ולא טהרת מטומאתך לא תטהרי עוד ה"נ בשקרו לו לפני דייני ישראל שהוא דרך טהרה והוא לא רצה לטהר ולבא לא יטהר עוד רק ידון בדייני גוים כ"ש אם דן בפני ישראל וטען בפניהם ופסקו ביניהם ואינו רוצה לקיים הדין שיוכלו לכוף אותו ע"י גוים בכל מיני כפיות עד שיאמר רוצה אני לקיים דין ישראל ויש לו רשות לב"ד לילך בפני דייני גוים ולהעיד שזה חייב לזה ומצוה לעשות כן כיון שאינו רוצה להיות ציית דין ישראל ובלאו הכי אסור ואם התובע אלם ותבע את ישלאל לפני גוים יש לבית דין להתרות בו תחלה שלא יעשה כן ואם אינו חושש יש להם לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד גוים מעל חברו וכן מחרימין המחזיק את ידי ההולך לפני גוי' ואפי' אינו דן לפניה' אלא שכופהו ע"י גוים לייראו שיעמוד עמו בדין ישראל ראוי למותחו על העמוד שא"ז אלא כדי להראו' אלמותו ולהפחיד את הדיינים להטות הדין אליו וכיוצ' בזה.
ג מי שקבל עליו שאם לא ילך לדין בפניהם יהיה עליו כך וכך לעניים אע"פ שאסור לילך לדון בפני גוים גדרו חל וחייב לתת לעניים מה שקבל עליו דהוה ליה נדר ונדר חל על דבר מצוה ואם אחד הלך ברצון טוב בפני גוים בין תובע בין נתבע ונתחייב בדינהם ואחר כך חוזר ותובעו לפני דייני ישראל אע"פ שבדינינו היה זוכה אין נזקקין לו ואסמכוה אקרא כדי רשעתו רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות ואפילו לשלם לחבירו מה שגרם להפסידו בדיניהם אין נזקקין לו משום מיגדר מילתא.
ד כבר אמרנו שאבי' קנו מיניה לדון בדיניהם אין בקנין זה כלום שהוא לעבור על ד"ת לפיכך שטר שכתו' בו שיוכל לתובעו בפני גוי' לא מבעיא שאסור לתובעו בפניהם אלא אפי' למוסרו לגוי שיתבענו בדיניהם אסור ואם עבר ומסרו לגוי צריך המוסר לקבל עליו כל אונסא דמתייליד ליה ואם יעבור עליו הגוי הדרך ויוציא ממנו יותר ממה שהישראל יכול להוצי' ממנו בדין ישראל באותו השטר או בא לו היזק מפני שתבעו הגוי בדינין שלהם והוצרך לשכור מליץ שיטעון בעדו וכל כיוצא בזה צריך הכל לסלק מעליו וכל זה שיכול לכופו בדין ישראל אבל אם הלוה אלם מותר למוכרו לגוי וגוי המוכר שטר חוב לישראל על ישראל אחר אם יכול לדון בדין גוים ע"ל סוף סימן שכ"ט הא דאמרינן בכל מקום דינא דמלכותא דינא ואזלינן בתריה לא אמרו אלא בדברים שהם מדיני המלכות ואין נוהגין כן בערכאותיהן כי כמו שהי' לנו משפטי המלכ' בזמן מלכי ישראל כמ"ש שמואל לישראל כשהישיב להם מלך כך יש בין האומות דינים ידועים למלכים שיש למלך הנאה בהם או כבוד וכיוצא בזה ועליהם אמרו דינא דמלכות' דינא אבל דינים שדנים בין הערכאות דנין הם מעצמם כמו שימצאו בספרי הדיינים שלהם ואותם אין לילך אחריהם שא"כ בטלת ח"ו כל דיני ישראל ואפי' במקום שהולכין במנהגי הערכאות בהרבה עניינים אינם יכולין לכוף לדון כמנהגם בכל דבר מן הסתם כגון הנושא אשה במקו' שנוהגין בהרבה ענייני לדון ע"פ ערכאו' ומתה אשתו בלא בנים לא יוכל אבי האשה או יורשיה לומר שהכל יודעים שאנו הולכין אחר ערכאות שלהם א"כ כל הנושא אשה פה במקומינו יחזור הנדוניא אפי' אח' כמה שנים כי כן הוא מנהגי הערכאות פה והוי כאלו התנה שינהוג גם הוא כן חלילה לומר כן לעקור דבר תורה שהבעל יורש את אשתו ודאי אם הותנה כן מתחלה כל תנאי שבממון קיים אבל לנהוג כן מן הסתם הואיל ונוהגין כן בין הערכאות ודאי הוא איסו' גמור לפי שהוא מחקה את-הגוים וכל כיוצא בזה והתורה אמרה לפניהם ולא לפני גוים ואע"פ ששנים רוצים רוצים בכך ומנדין אותם אם ינהגו כך מן הסתם ובכל כה"ג שא"כ מה לנו לספרי הקדש המקודשים שחברו לנו חכמינו זכרונם לברכה אם ילמדו את בניהם דיני הגוים ויבנו להם במות טלואות בבת מדרשי הגוי' חלילה חלילה לא תהא כזאת בישראל.