לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות דיינים · סימן כד
שנזקקין לתובע תחלה ובו סעיף אחד.
א אין נזקקין אלא לתובע תחלה שנאמר אשרו חמוץ ודרשינן ולא חומץ עוד דאורייתא נמי הוא דכתיב מי בעל דברים יגש אליהם יגיעו דבריו אליהם תחלה ואי זיילו נכסי דנתבע נזקקין לו תחלה דעכשיו חזר הוא להיות בעל דברים ויגש הוא תחלה והנה הרבה פירו ים יש בזה וכולהו אליבא דהלכתא פירוש חדא כגון ראובן תובע משמעון מנה שהלוהו בשטר בענין שאין שמעין. יכול לטעון פרעתי ושמעון משיב תפשת משלי כך וכך החזר לי מה שתפשת או משכון היה לי בידך ונפחת מדמיו ומבקש זמן להביא עדים יותר משלשים יום שהוא זמן ב"ד אע"פ שאנו יודעים שיש לו עדים שיודעים בדבר בתחלה נזקקין לטענות ראובן ומוציאין לו המנה ואחר כך נזקקין לטענות שמעון לדון על התפיסה והמשכן לכשיביא עדים ואי זיילו נכסי שמעון כגון שהיה צריך למכור נכסיו כדי לשלם לזה או שיש לו קונים לחפץ שתובע מראובן ואם לא ידונו לו להוציאו מידו ילכו הקונים מכאן ויצטרך אדרי בן למוכרו בזול נזקקין לו תחלה ומיירי כגון ששמעון הנתבע אמר שיש לו עדים פלוני ופלוני שיודעין שהוא כדבריו רק שאינן מצויין לו להביאם עד אחר שלשים יום ואנן ידעינן שאומר אמת שפלוני ופלוני יודעין בדבר שאם לא כן אפילו לא זיילו נכסיו אין ממתינין לו יותר משלשים יום ואילו אמר להביא עדים תוך שלשים יום פשיטא שממתינין לו אפילו אי לא זיילי נכסי כדין כל הנתבע שנותנים לו זמן שלשים יום להביא ראיה אע"ג דלעיל סימן י"ו סעיף א' אמרינן כשבית דין יודעין שפלוני ופלוני עדים בדבר נותנים לו זמן אפילו יותר מל' יום עד שיכול להביאם אפילו בלא זיילי נכסיה התם מיירי שתבעו בעל פה בלא שטר ויכול הנתבע לטעון פרעתי או לא היו דברים מעולם דהוי תביעת תרוייהו ספק לבית דין איזה מהם טוען אמת לכך צריכין לתת זמן ולהמתין עד שיתברר הדבר אבל הכא מיירי שיש לתובע שטר ואין זה יכול לטעון פרעתי או לא היו דברים מעולם הרי תביעת התובע ודאי שהרי שטר לפנינו ותביעת הנתבע ספק לפיכך דוקא אי זיילי נכסיה וגם אנו יודעים שפלוני ופלוני עדים בדבר נזקקין לו או נותנין לו יותר משלשים יום עד שיוכל להביאם אבל אי לא זיילי נכסיה אע"פ שאנו יודעים שפלוני ופלוני עדים בדבר אין נותנים לו זמן יותר משלשים יום דאין ספק לבית דין מוציא מידי ודאי לב"ד נ"ל פ"א ועוד נ"מ אפילו אמר להביא עדים תוך שלשים נזקקין לתובע תחלה מיד לפסוק הדין ואם יביא עדים תוך שלשים יום יסתור הדין ואם לא יביא אותם נמצא שהתחילו השלשים יום שנותנים לו לפירעון מזמן הראשון שנפסק הדין. עוד פ"א דנ"מ במה שנזקקין לתובע תחלה ששומעין דבריו ומקבלין עדותו תחלה אפילו אם ימותו עדיו של נתבע או ילכו למדינת הים בעוד שמקבלין עדותו של תובע. עוד פירוש אחר כגון ראובן שתבע שמעון לדין ולא מצא עדים לדבריו והדין נוטה לדברי שמעון לזכותו ואמר ראובן שאינו רוצה שיפסקו לו הדין כי שמא היום או מחר ימצא עדים או שמעון יודה לו ושמעון תובע שיפסקו הדין נזקקין לראובן שתבע תחל ושומעי' לו שלא לפסוק הדין ואין יילי נכסי' מחמת שהוציא עליו קול שהוא חייב לו נזקקין לשמעו' לפסוק הדין לפוטרו לבטל הקול מעליו וכן אם פסקו שבועה לשמעון וראובן אומר שלא יקבל השבועה עכשיו רק כשירצה הוא שומעין לו וכן אם שמעון אומר חרי יש לו הרבה טענות עלי שעון כולם ואחר כך אשיב לו וראובן אומר איני רוצה לתבוע עכשיו תביעות אחרות דק את זו אין מכריחין אותו שיתבע יותר וכל כיוצא בזה אם לא דזיילי נכסי הנתבע או שיש לנתבע היזיק בזה כפי ראות עיני הדיינים נזקקים לנתבע ועיין לקמן סימן פ"ז סעיף ב"ד ויש מפרשים עוד כגון שתובע ראובן לשמעון שחבל בו ושמעון משיב שיש לו תביעות אחרות עליו מגבין תחלה לראובן דמי חבלתו אפילו שמעון אומר שיביא עדים היום או למחר אין ממתינין לו כלל דק"ל דאין נותנין זמן לחבלות.