אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות דיינים › סימן יג

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות דיינים · סימן יג

סימן יב

כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינים מסכימין יחד ובו ז' סעיפים.

א לא נתרצו בפשרה אלא כדין ורצו לדון בעירם אלא שאינם מסכימים בפני איזה ג' ידונו אז כל אחד מבעלי דינין בירר לו דיין א' והדיינין שבררו יבדרו להן שלישי שאין ב"ד פחות מג' כמ"ש סימן ג' וא"צ שיהא השלישי ברצון בעלי הדינין דשמא לא יוכלו להשוות על האחד ויבא לידי עינוי הדין לתובע שהנתבע ידח' אותו לעולם כדי להשמט מן הדין משא"כ כשיבררו הדיינים ומתוך שזה בורר לו א' וזה בורר לו א' הבעלי דינין צייתין להם וגם הדיינים כל א' נוח לו להפך בזכות אותו שברר אותו בכל מה שאיפשר מצד הדין והשלישי שומע דברי שניהם ומכריע ביניהם לפסוק דין אמת ומיהו לא יטעה הדיין לומר כיון שנתנו חכמים רשות לבעלי דינים לברור לו כל א' דיין שלו ופלוני ברר אותי מוטל עלי להפך בזכותו אפילו בדברים שאינם בדין שהרי אנכי עומד במקומו חלילה חלילה לעשות כן וכל דיין העושה כן הרי הוא בכלל מטה משפט כי לא היתה כן דעת חז"ל שאמרו כן דזה בורר לו א' וזה בורר לו א' אלא כדי להפים דעת הבעלי דינין שמתוך שהוא בורר לו א' הוא סומך עליו שיהפוך בכל זכיותיו שיש לו וציית לו לשמוע לדבריו מה שיפסוק ואם הדיינים לא יכלו להשוות דעתם לברור להם שלישי אזי זקני העיר ומנהיגיה יתנו להם שלישי ואם אין זקנים ומנהיגים בעיר ילך התובע לפני ג' יכופו את הנתבע לבא לדין בפניהם וכן אם הנתבע מערים לבחור דיין שאינו הגון כדי לשבת אצל דיין הגון כופין אותו לדון בפני ג' או שיברור דיין הגון וכן אם בירר הנתבע דיין היודע עדות לתובע דוחקין אותו לברור דיין אחר כדי שיוכל זה להעיד ואם הנתבע אומר שהוא יברר שנים וגם התובע יברר שני' והם יבררו החמישי י"א שהרשו' בידו שכל זמן שהדיינים רבים יותר יצא הדין. לאמתו ואם הברורים שנים ושמעו דברי טענותם והושוו דעתם י"א שאין צריכין לברור שלישי דשלישי למה להם ודאי יסכים. עמהם ואף אם לא יסכים הרי יש כאן הרוב.

ב ואחר שהושוו על ברירת הדיינים כותבין פלוני בורר פלוני ופלוני לפלוני כדי שלא יוכלו לחזור בהן ויבא לידי עינוי הדין שכל זמן שלא כתבו יכולין לחזור בהן אם לא קנו מידן אבל אם קנו מידן אין לאחר קניין כלום וכן אם לא קנו מידן התחילו לטעון בפניהם אין יכולין לחזור בהן וכל מקום שלא יוכל לחזור לא יוכל גם כן לומר שיוסיפו על הדיינין ובמקום שכותבין אין כותבין אלא מדעת שניהם שאם הא' יחזור ולא ירצו שיכתבו ה"ל חוב לו ואין חבין לו שלא מדעתו וטוענין לפניהם על פה והדיינים שומעין.

ג ואם באו לכתוב טענותיהם אם שניהם רוצים הרשות בידם ושניהם נותנים שכר הסופר ואם אחד אינו רוצה שיכתבו אין כופין אותו לתת שכר הסופר מ"מ אם הדיינים רוצים לצוות לסופר שלהם שיכתבו הטענות כאשר סדרו אות' מפיהם לפניהם כדי שלא ישכחו ולא יוכלו הכתות לחזור בהם ממה שטענו בפניהם הרשות בידם ואין כופין ג"כ הבעלי דינים שיכתוב כל א' טענתו ויתנם לדיינים שלא להטריח הנתבע לקחת טופס מטענו' התובע ולהשיב עליהם מתוך הכתב ולעשות הוצאות חנם וגם יש לדיינים לשמוע טענות הכתות מפיהם שמא מתוך דבריהם ילמדו ויבינו מי הם טוען באמת ולא שיבאו בטענות מסודרות מפי אחר אשר בודה מלבו ליפות טענות של שקר בתיקון הלשון ועוד שכל א' יכול לומר דמיא עלי כאריה ארבא ולא בעינא שתהא טענתי כתובת לפני בעלי דינים שיתפסני או שמתוכה ילמוד לשקר וכ"ש שאין מחייבין את התובע ליתן נוסח שטרו לנתבע שיחזור אחר דקדוקין להעליל עליו בטענות דמיא עליה באריה ארבא וע"ל סימן י״ו סעיף ד' וה' מיהו אם שניהם רוצין לטעון בכתב הרשות בידן וכל מה שכותבין אין יכולין לחזור בהן.

ד ואם בירר אחד מן הבעלי דינין דיין חכם וסמוך ומומחה ורוצה לכוף את חבירו שידון עמו בפני זה לבדו כיון שהוא מומחה אין שומעין לו שכיון שהוא א בירר אותו אם אין חבירו יכול לברה לו ג"כ אחר הממוצע לו לא היה הדין שוה שכמו שברר האחד כן יש לו ג"כ לברור אחר אע"פ שאם לא בירר חבירו את המומחה היה יכול המומחה לכוף שניהם לדון בפניו אבל עכשיו לא יוכל לכוף את השני לדון בפניו דטקרבא דעתיה אצל זה שבררו.

ה אם בא האחד לפסול דיין שבירר חבירו אין שומעין לו אפילו יש לו א' שמעיד כדבריו לא מבעיא אם רוצה לפסלו לבדו לומר שהוא גזלן דפשיטא שנוגע הוא אלא אפילו אם פוסלו בכלל המשפחה כגון שקראו ערער על כל המשפחה לפוסלה לדיינות כגון שהם גרים או קרובים ונימא כיון שכל המשפחה נפסלת הדיין ממילא איפסול אין שומעין לו דהא מכל מקים נוגע הוא שאינו רוצה שיהיה זה דיינו אם לא שיש לו ב' עדים שיפסלוהו.

ו אם הוצרכו הדיינים לשאול דבר מב"ד הגדול כותבין ושולחין וב"ד מודיעים להם דעתם והם דנין אותם דאיכא למימר שיפסקו הכ"ד הגדול עליו את הדין דהא בעינן שיהיו בעלי הדין עומדים לפני הדיינין ויכולין הדיינים לשאול ממי שירצו ואין צריכין דעת' ט בעלי דינין בזה כדאמרי' גבי דיין השלישי.

ז אם בררו להם י' אנשים שידונו אותם בין בדין בין בפשרה ושאם לא יסכימו לדעת אחת ילכו אחר הרוב ונסתלק אחד מהם ואינו אומר דעתו אפי' הסכימו הט' כולם לדעת אחת אינו כלום שאין הולכין אחר הרוב אלא כשרבו המזכים על המחייבים או המחייבים על המזכים מתוך משא ומתן של כולם אכל כשהמיעוט איננו לא שאלו היה שם אותו הא' שמא היה מראה טע' הפך מה שהסכימו הרוב בכך ויודו הרוב בכך בד"א כשנסתלק הא' לגמרי אבל אם נשאר ואמר איני יודע אע"ג שלא יכול לישא וליתן עמהם שהרי אינו יודע הולכין אחר הרוב דלא אמרינן אם היה יודע כו' הא אינו יודע קמן וע"ל תחילת סי' י"ח סעיף א'.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה