לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות דיינים · סימן יא
כיצד מזמינים לדין ועל פי מי ובו ו' סעיפים:
א וכיצד מזמינין את בעלי הדינין לדין כך נהגו קדמונים שולחין לו ב"ד שלוחם שיבא ליום המזומן לדין לא בא מזמינין אותו פעם שנית דשמא בפעם ראשון היה אנוס מלבא לא בא בפעם שנית דיינינן ליה עוד הפעם לזכות שמא לא היה יכול לבא ומזמינין אותו עוד פעם שלישית לא בא גם בפעם שלישית מיד ממתינין לו כל היום שמא יבא לא בא אמרינן ודאי אפקירות' בבי דינ' הוא ומנדין אותו מיד למחרתו בד"א מי שהיה יוצא ונכנס לכפרי' ואינו מצוי תדיר בעיר אבל מי שהוא מצוי בעיר אין קובעין לו זמן אלא פעם א' ואם לא בא כל אותו היום מנדין אותו למחרתו ואם הלך הב"ד ממקום קביעתן למקום אחר צריך לילך אחריהן דעבד לוה לאיש מלוה ואם לא הלך מנדין אותו והשליח נאמן לומר לא רצה לבא או הקלני או ביזה לב"ד ומנדין אותו על פיו דלגבי נידוי הימנוהו לשליח כבי תרי אבל אין כותבין הנידוי על פיו עד שיעידו עליו שנים שלא רצה לבא מפני שהנזמן חייב לשלם לסופר שכר הכתיבה והוה ליה הוצאות ממון ואין מוציאין ממון על פי עד א' עד שיהיו שנים שאין כח בב"ד להימניה כבי תרי בזה שהתורה אמרה על פי שנים עדים וגומר מי שאומר שאינו חושש על גזירת ב"ד או חכם אע"פ שבא לב"ד מנדין אותו הואיל ואומר שלא בא מחמת גזירתן הוו אפקירותא ועיין בע"ז סימן של"ד. ואם בא ואמר לא אדון בפניכם אלא בפני ב"ד אחר ע"ל סי' י"ד מי שלא יוכל לבא לבית דין כי צריך לילך למרחקים יש לו להודיע לב"ד ולשום התנצלותו לפניהם ולבקש זמן אחר ואם לא עשה כן מנדין אותו שיש בזה אפקירות' אף על פי שלא היה יכול לבא מי שקבל עליו ב"ד של שנים והזמינוהו ולא בא מנדין אותו כמו בכ"ד של ג'.
ב ואם הזמינו השליח ולא הזמינו על שם שלשתן ולא בא אין מנדין אותו שיאמר הייתי סבור שאין שלשתן שם עד שיזמינו על שם שלשתן בד"א שאין ביניהם חכם המומחה לרבים אבל אם יש חכם המומחה לרבים והזמינו על שמו מנדין אותו שודאי היו שם שלשתן אלא שחלק השליח כבוד למומחה וגם כשהזמינו על שם א' שאין מנדין אותו לא אמרן אלא שהזמינו ביום שאינו ידוע לישיבת הדיינין אבל אם הזמינו ביום הידוע שהדיינין יושבין בו לדון הכל יודעים שכל הדיינים מקובצים שם ואע"פ שבא השלוח בשם אחד כאילו בא בשם שלשתן.
ג מזמינין לדין על פי אשה ושכנים ההולכין לפי תומן אצל הנתבע אע"פ שאינם שלוחים לשם כך אלא אמרו להם הב"ד או השליח ב"ד לפי דרכך שאתה הולך אצל פלו' הזמינו לדין שיבא שהבית דין קבעו לו שיבא סומכין עליהם שיעשו שליחות' ומנדין אותו אם לא בא דחזקה שליח עושה שליחותו וכ"ש על פי שליח ב"ד שמנדין אותו ואע"פ שלא חזר לומר עשיתי שליחותי בד"א שסומכין ע"פ נשים ושכנים בשלא היה הנתבע בעיר ואמרו לאלו הודיעוהו לכשיבא שיבא לבית דין אבל אם הוא בעיר אין סומכין עליהם שמא יאמרו בלבם כבר מצאוהו ואמרו לו ואפי' אינו בעיר דוקא כשיש לו לבא בו ביום ואין דרכו עוברת על פתח ב"ד אבל אם אין לו לבא בו ביום לא שמא שכחו מלומר לו ואם דרכו שיבא שם לעיר עוברת על פתח ב"ד אין סומכין עליה' אפי' כשיש לו לבא בו ביום שיאמרו שמא בעברו על פתח ב"ד אמרו לו.
ד מי שכתבו עליו נידוי על שלא בא אפי' אמר אבא אין קורעין הנדוי עד שיבא דכל כמה דלא אתי אפקירות' כבי דינא הוא עושה. אבל מי שכתבו עליו נידוי על שהיה מסרב לעשות ציווי ב"ד מיד כשאומר הריני מקבל עלי לעשות ציוי ב"ד קורי' הנידוי אע"פ שעדיין לא קיימו אמרינן דלמא לית ליה זוזי השתא וטרח אזוזי ואותו שכתבו עליו הנידוי הוא נותן שבר הסופר שהוא פשע בעצמו שפקר בב"ד מי שכתבו עליו נידוי או סרבנות וטען אח"כ שלא שמע אינו נאמן דמעשה ב"ד יש לו קול.
ה נשים יקרות או ת"ח שתורתו אומנתו אם מזמינין אותן לבא לבית דין וכן אם הנתבע יכול למנות שליח שיהא במקומו לב"ד יתכא' בסי' צ"ו סעיף ו' ובסי' קכ"ד בע"ה.
ו הדיין יכול לחתום בשטר הזמנה מן הצד אע"ג דכשאר שטרות פסלינן כה"ג כמו שיתבאר בהלכות שטרות בע"ה בהזמנה לא קפדינן דליכא למיחש למידי דזיופא