לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות דיינים · סימן י
להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו ובו ד' סעיפים.
א צריך הדיין להיות מתון בדין שלא יפסקנו עד שיחמיצנו וישא ויתן בו ויהיה ברור לו כשמש כי ברוב משא ומתן ירד לעומקו במ"ש אסף כי יתחמ' לבבי וכליותי אשתונן ר"ל שמחמי' מה שבלבו וממתין מלאומרו ויש' ויתן בו עד שכליותיו ישתוננו וינוחו שנתיישבו הדברים בלבו אבל הגם לבו בהוראה וקופ' ופוסק הדין קודם שיחקרנו היטב בינו לבין עצמו עד שיהא ברור לו כשמש הרי זה שוטה רשע וגם רוח מפני שמגיס לבו הרי הוא שוטה וגם הוא רשע שכיון שפוסק הדין בלא חקירה אינו חושש לעוות הדין והרי הוא רשע גמור.
ב וכל מי שיבא לידו דין א' ומדמהו לדין אחר שבא לידו כבר ופוסקו ויש עמו חכם בעיר שיכול להימלך בו ואיננו נמלך בו אע"פ שחקר ונשא ונתן בו היטב מכל מקום הרי הוא שוטה שמחמת שטות גסות הרוח שבו איננו נמלך בחכ' האחר.
ג עוד דרשו חכמי' ז"ל מ"ד כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא שלא הגיע להוראה ומורה ר"ל כי שמו הפילה מלשון נפל כלומר מי שהיא נפל שלא מלאו ימיו בתורה רבים הם חלליו שהורג בהוראותיו המקולקלת ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה פי' כי עצומים הוא לשון ועוצם עיניו כלומר המתעצמים ומחרישין ומתאפקים מלהורת הורגין את בני דורן שע"י שמחרישין כמה קלקולים נעשו בדינים והם שותקי' והוא שיהיה הדור צריך לו אבל אם יודע שיש אחר ראוי להורא' ומונע עצמו מן ההוראה הרי זה משובח וכל שהגיע להוראה ומונע עצמו מן הדין במקום שיש שם אחר פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא.
ד לא ישים הדיין חילוק בין דין קטן לגדול אלא יהא בעיניו דין של פרוטה כדין של ק' מנה שנ' כקטן כגדול תשמעון שאין ר"ל קטן הדיוט או שפל וגדול אדם גדול שר ונגיד או חשוב שכבר נאמר בין איש ובין אחיו ובין גרו אלא ר"ל דין של דבר קטן כגון של פרוטה ודין של דבר גדול כגון מאה מנה תשמעון הכל בשוה.