אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות דיינים › סימן ב

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות דיינים · סימן ב

סימן א

ב״ד מכין ועונשין לצורך שעה ובו סעיף אחד

א אע"פ שאמרנו שאין דנין בזמן הזה דיני נפשות ולא דיני מכות ולא דיני קנסות אם רואין הב"ד שצורך שעה הוא שהעם פרוצים בעבירות קבלו רבותינו ז"ל דמשום תיקון וישוב העולם או לעשות חזיק לקיום התורה דנין בין מיתה בין ממון בין כל מיני עונשין ולמדו' מקראי דעזרא דכתיב הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין וגומר ואם הוא אלם חובטין אותו ע"י ע"א ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך ובלבד שיהיו כל מעשיהם לשם שמים ולא לכל הדיינים ניתן הרשות הזה אלא דוקא לגדול שבדורו או טובי העיר שהמחום רבים עליהם ואפילו אין בדבר עדות גמורה שהיה מתחייב על פיהם בדין בזמן שהיו דנין דיני נפשות אלא שיש רגלים לדבר וקלא דלא פסיק ואומדנא דמוכח שנראה להם שיש צורך שעה בכך לדונו בכך אפילו על פי עדים קרובים או עד מפי עד וכה"ג הרשות בידם כדי לעשות סייג לתורה שכיוון שרואין שפרצו העם בדבר יש להם לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה ולא שיקבעו הלכה לדורות וכן יש להם להלקות אדם ששמועתו רעה והעם מרננים אחריו שהוא עובר על העריות דכתיב גבי בני עלי אל בני כי לא טובה השמועה וכיון דכתיב אל בני לאו יש כאן מדברי הקבלה ומלקין אותו עליו כי לא טובה השמועה והוא שיהיה קול שאינו פוסק ולא יהיו לו אויבים שמוציאין עליו דבה רעה וכן מבזין את מי ששמועתו רעה ומבזין את יולדיו בפניו כדי שיוכיחוהו וכן יש להם רשות להפקי' ממון שיש לו בעלי' ולא בדו כדנתי' וכל רכושו יחרם והכל כפי מה שרואין לגדור פרצת הדור ולקנוס אלם ולנדות' ולהחרימו ולקללו ולהכותו ולתלו' שערו ולאוסרו בבית האסור. ולהשביעו בשם על כרחו שלא יעש' ושלא עשה כל אלו הדברים כפי מה שירא' לדיין שזה צריך לכך והשע' צריכ' לכך ובכל יהיו מעשיו לשם שמים ולא להוסיף כבודו אלא להוסיף כבוד המקום וגם לא יהא כבוד הבריות קל בעיניו שהרי הוא דוחה לא תעשה אפי' של תורה בשב ואל תעשה כדילפינן מולאחותו לענין טומאה כגון אם היה לבוש כלאי' דדבריהם בשוק אין כופין אותו להוציאו בשוק אע"פ שעובר בלאו דלא תסור כגון שהלך ונפסק ציצית טליתו בשב' דשוב אינו נקר' מלבוש וה"ל כמשא בכרמלית שאסור לצאת בו אפ"ה לא הצריכוהו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום משום כבודו וע"ל בלבוש תכל' סי' י"ג סעיף ג' ובע"ז סי' ש"ג ועיין בגמ' פ' מי שמתו בברכו' וכ"ש כיון שהם בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקי' בתורת אמת שיהי' זהיר הדיין שלא להרו' כבוד' אם לא להוסיף כבוד המקום בלבד וכדי שלא יטעו לומר שדנין דינין הללו בזמן הזה אין דנין המתחיי' ממש כפי מה שחייבתו התורה אלא עונש אח' כגון הורג נפש במזיד שנתחייב מיתה מן התורה עכשיו אין ממיתין אותו אלא מכהין את עיניו וכה"ג כיוצא בו לקטוע לו אבר אפי' בלא התרא' ולא לחייבו לגמרי כדין תורה ומעש' באלמנה שנתעבר' מע"א והיה הענין מפורס' והסכים הרא"ש לחתוך חוטמה כדי לשחת תואר פניה ושתתגנה על מנאפיה ודבר זה יעשו לה פתאו' כדי שלא תצא לתרבו' רעה להציל עצמ' וגם טוב לקונס' עוד בממונ' לפי עושר' לאדוני העיר ולעניי העיר וכה"ג רשאין ב"ד שבכל עיר ועיר לרדות ולייסר בכל מיני דדויין תדויין המסרב על תקנת' ואם הוא אלם ופריץ חובטין אותו ע"י ע"א שאומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך ואם הוא עני ואינם יכולין לעונשו בממון רשאין לעונשו במלקות ובכל מיני הרדפו' עד שיהא ציית לדינא ולתקנתם לפי צורך שעה למיגדר מלתא. ומעשה בא' שהיה חיי' לחבירו מנה והקנה נכסיו לקטן כדי להבריח' מבעל חובו ואמרו שאין הקנאתו הקנאה ורשאין הצבור לעשות כן לגדור גדר בפני בעלי פרצי' כדי שלא ירגילו לעשות כן דהפקר ב"ד הפקר וכן צבור שתקנו שכל מי שלא יביא זכיותיו תוך ימי ההכרזה שיאב' זכותו שור' הדין שכל מי שלא היה בעי' ולא שמע ההכרזה אינו דין שיפסיד ואם הסכימו הקהל בפי' שכל מי שלא יבא תוך הזמן בין שמע בין לא שמע בין יורש בין אח' ותקנו כן לפי שראו שיש בזה תיקון המדינה להרחיק תרעומת מבעלי ערמות כל מה שתקנו והסכימו והנהיגו בהסכמת כולם או רובם מה שעשו עשו בין כדין בין שלא כדין רשאי' הם והפקר' הפקר וע"ל בלבוש עטרת זהב סי' של"ד.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה