לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות גניבה · סימן שנג
נשתנית הגניבה ביד הגנב או שנתייאשו בעליה ממנו ובו ד' סעיפים:
א כתי והשיב את הגזילה אשר גזל והאי אשר גזל מיותר הוא בוהשיב את הגזילה סגי ודרשו בו שאם היא כעין שגזל ישיבנה ואם נשתנית קנאה בשינוי ונותן דמיה והוא הדין בגניבה לפיכך אמרו אם נשתנה שם הגניבה ביד הגנב כגון שגנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור קנאה בשינוי השם וא"צ להחזיר אלא דמיה ומשלם כפל וקרן כמו' שהיתה שוה בשעת הגניבה לפיכך אם טבחו או מכרו אח"כ פטור מד' וה' דשלו הוא טובח ושלו הוא מוכר שכבר קנאו בשינוי השם וכן כל שינוי כיוצא בזה שאינו חוזר לברייתו קונה וא"צ להחזיר אלא הדמים אבל שינוי החוזר לברייתו אינו נקרא שינוי ואונו קונה אפי' מדרבנן ובסי' ש"ס יתבאר בע"ה איזה נקרא שינוי החוזר.
ב יאוש אינו קונה מן התורה דכתיב קרבנו ודרשינן ולא הגזול שאם גזל בהמת חולין והקדיש' לקרבן אינו עולה לו לרצון ופרכינן אימת אי לפני יאוש פשיטא אלא לאחר יאוש ואי יאוש קני הוי שלו ואמאי אינה עולה לרצון אלא ש"מ דיאוש לא קני וצריך להחזירה מיהו אם יש עם היאוש שינוי השם אפי' הוא גרוע שחוזר לברייתו יש אומרים שקונה מן התורה וא"צ להחזיר לו אלא הדמים.
ג ואם יש עם היאוש שינוי רשות כגון שמכרו הגנב לאחר שנתייאשו הבעלים קנאו הלוקח וי"א בין שנתייאשו הבעלים ואח"כ מכרו הגנב בין שמכר הגנב ואח"כ נתייאשו קנה לעניין שאין הקונה צריך להחזיר גוף הגניבה אבל מחזיר את הדמים אם לקח מגנב מפורסם ואם לא היה גנב מפורסם אינו נותן כלום לא חפץ ולא דמים מפני תקנת השוק וי"א אפי' בגנב מפורס' אינו נותן כלום וע"ל סימן שנ"ו.
ד אין נקרא שינוי רשות אלא במוכר או נותן אבל אם מת והורישו לבניו אין זה שינוי רשות דרשות יורש לאו כרשות לוקח דמי אלא עדיין ברשות המוריש עצמו הוא וע"ל סי' שס"א ושם יתבאר עוד איזה נקרא שינוי רשות.