לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות גניבה · סימן שנא
דין הגונב כיס בשבת ובו סעיף אחד:
א יש שפטור מלשלם ואיז' זה שבא לו עם חיו' התשלומין חיוב מיתה כגון הגונ' כיס בשבת ולא הגביהו' ברשות בעלים אלא היה מגררו ומוציאו מרשות הבעלי' לרה״ר וחבר ידו למפתן הבית תוך ג' טפחים סמוך לארץ והפילו לתוכה שאיסור שבת ואיסור גניבה באין כא' ונאבדו שם מיד כגון דשדינהו לנהרא ה"ז פטור מתשלומין דקים ליה בדרבה מיניה אבל אם גנב כיס בשב' והגביהו שם בר"הי ואח"כ הוציאו לר"הר והשליכו לנהר חייב לשלם שהרי איסור גניבה באה קודם שנתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה וכן אפי' כששניהם באין כאחד ולא נאבד מיד אלא אחר זמן שחייב לשלם דלא באה חיוב התשלומין אלא כשנאבד והרי באה איסור שבת קודם חיוב התשלומין וכל זמן שהוא עדיין בעין לעולם צריך להחזירו דברשות דמריה הוא וכן הבא במחתר' וגנב כלים ושברן פטור שקנאן בדמי' שכל המוצא את הגנב בשעה שחותר את הבית לגנוב מותר להרגו דכתיב אם במחתרת ימצא הגנב שחותר הבית לגנוב ונמצא שם והומת אין לו דמי' כלומר אין זו רציח' שהרי הוא כמת מעיקרו שהרי זה להורגך בא שאד' יודע שאין אדם מעמי' עצמו ורואה שנוטלין ממונו ושותק וא"כ ודאי ע"מ כן בא שאם יעמוד בעל הממון כנגדו יהרגנו ואמל' תורה הבא להורגך השכם להורגו לפיכך כל דבר שהוא עושה שיש בו חיוב ממון כגון שהזיק את חבירו שטבח ומכר פטור ודווקא שאין הכלי שגנב בעין כגון ששברו אבל אם היה בעין צריך להחזירו דברשותיה דמריה קאי ודוק' ששכרם בעודו במחתר' אבל אם שכרם אח"כ חייב לשלם דברשו' דמרי יהו הוי עד שעת שבירה ובההיא שעתא לאו חיוב מיתה איכא ויש בא במחתרת שחייב לשלם כגון אב שחותר על בנו שאותו אין בו חיו' מיתה דק"ל שלא בא להרוג שרחמי האב על הבן כאשר יתבאר לקמן בע"ה בדיני נפשות.