אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות גביית מלוה › סימן קה

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות גביית מלוה · סימן קה

סימן קד

דין התופש לבעל חוב במקום שחב לאחרים ובו ו' סעיפים:

א לוה שחייב לשנים או יותר. ואין לו כדי לפרוע לכולם וקדם אחר מי שאינו חייב לו ותפש מהמטלטלין של לוה כדי לזכות לאחד מבעלי חובות כגון ראובן שחייב לשמעון ולוי ובא יהודא ותפש לראובן בשביל שמעון אע"ג דזכין לאדם שלא בפניו הכא אינו מועיל לו כלום כיון שיש בו חובה ללוי שהרי לא ישאר לו כמה שיפרע לוי ואפי' עשאו שמעון שליח וכתב לו הרשאה לא מהני שאין כח באדם לעשות שליח לחוב לאחרים אבל אפוטרופא שתפש בשביל היתומים מהני דכחו עדיפא משליח דידו כיד בעלים היא.

ב ואם הלוה חייב ג"כ לתופש זה אעפ"י שלא תפש לצורך עצמו כלום מהני במגו דאי בעי זכה לנפשי' זכי נמי לחבריה וכ"ש אם תפש גם לצורך עצמו אפילו כנגד כל חובו ותפש המותר לצורך חבירו אע"פ שחב לאחרים קנה אע"פ דגבי המותר אין לו עוד מגו דאמרינן הואיל וזכה בתפישה זו לעצמו זכה נמי לחבירו.

ג אם הלוה אומר לאדם אחד זכה בחפץ זה לפלוני או תן מנה זה לפלו' זכה לו ואפילו אין הזוכה מכיר לאותו פלוני זכה אפילו יש לו בעל חוב' אחרים דזכין לאדם שלא בפניו ואין אחד מבעלי חובות יכולין לגבות ממה שנתן הלות לזה שכבר זכה בהם אחר.

ד ובמקום שאינו חב לאחרים כגון שאין הלוה חייב כלום לאחרים זכה התופש לב"ח מטעם דזכין לאדם שלא בפניו ודוקא במקום דאיכא פסידא לב"ח כגון שהוא גברא דמפסיד נכסי או שהעני וירד מנכסיו ואפי' תוך הזמן מהני תפישה אם אין לו נכסים אחרים ויפסיד המלוה אי לאו הך תפיש' ודוקא דנקיט ב"ח שטרא בידיה דיכול השתא לקיימו בבי דינא ואם אינו יכול לקיימו והלוה מכחישו מהדרינן ממונא למריה ולא מצו התופש למימר קבעו לי זמן דמייתינ' ראיה וכן אם הלוה אמוד אין שום אדם יכול לתפוש ממנו בשביל אחר דיכול למימר ליה לאו בעל דברים דידי את מה אית לך גבאי יבא המלוה ויתבעני דאשלם לו אם אתחייב לו.

ה לשון הטור כתב בעל העיט"ר התופש לב"ח במקום שאינו חב לאחרים חייב באחריותו דשוי נפשי עבד לוה לאיש מלוה וכיון שקנה נפטר הלוה וחייב באחריותו עכ"ל. האי נפטר הלוה נ"ל שאין פירושו שאם יבא המלוה ויתבע ללוה שהלוה פטר ממנו לשלם לו ויכול לדחותו על התופש דודאי זה אינו דמה לו למלוה עם התופש אם לא עשאו שליח ואם יש ללוה לשלם למה לא ישלם למלוה והלוה יחזיר ויתבע החופש אלא ה"ק הבעל דשוי נפשי' התופש עבד לוה לאיש מלוה ר"ל שעומד בחפץ זה שתפש במקום הלוה ואינו עליו כשומ' בעלמא אלא חייב באחריות המשכון אפילו אם נאנס שהלוה נפטר משמירתו מכל וכל שאפילו נאנס מיד התופש אין לו הפסד בזה אלא שאם יבא המלוה ויתבענו ישלם הוא למלוה ויחזיר ויגבה מן התופש אע"פ שכבר נאנס ממנו חייב לשלם לו. ועל זה סיים רבינו יעקב בעל הטורים ואמר ומדברי א"א הרא"ש ז"ל יראה שאינו חייב באחריותו וכן מורי מהרמא"י ז"ל כתב כאן בש"ע וי"א שאינו חייב באחריותו ר"ל שהתופש בסתמא לא שוי נפשיה עבד לוה כו' אלא נעשה עליו כש"ח או לכל היותר בשומר שכר דשכר מצוה יש לו דמצו' קעביד להציל העשוק בו' אבל באחריות אונסין אינו חייב אא"כ יקבל עליו בפי' ולפיכך אם יאמר הלוה לתופש קבל עליך אחריות בפי' שתחייב לי באחריות במה שתפשת אפי' אם יאנס ממך או החזר לי מה שתפשת' דלא מהימנת לי לומר אח"כ נאנס ממני שומעין לו ללוה שצריך להחזירו לו או לקבל עליו אונסין ואם יבא המלוה לתבוע אותו ויהיה לו לשלם ישלמנו ואח"כ יגבה ממנו ולא יוכל לטעון נאנס ממני כן נ"ל להלכה ולדין פשוט ולא כדברי קצת שאומרי' שע"י התפיש' נפטר הלוה מן המלוה והמלוה צריך לתבוע התופש זה אין סברא כלל ואינו אמת דמה לו למלוה עם התופש אם לא שעשאו שליח או שאין ללוה לשלם אז יכול להוציא מן התופש נ"ל.

ו נפקד שתפש בפקדון לתופשו לב"ח כמקום שאינו חב לאחרים מועיל לו תפישתו לענין זה שאם מת המפקיד אינו נעשה מטלטלין אצל בניו ושביעית אינו משמטתו ואם נתנו באגב או בקנין סודר או במתנת שכיב מרע אינו נתון ומ"מ אם אין ב"ח כאן אין הנפקד יכול לעכב הפקדון בשבילו ואפי' אם הלוה מודה שהדין נותן בכל פקדון להחזירו למי שהפקידו אצלו ואם יש לאחרים זכות בו הרי הדין ביניהם ואם מסרו הנפקד ליד מלוה פטור ואפי' אם היה שומר שכר שאומר לו אף אם היתי מחזירו לך היה גובהו ממך וא"כ לא הפסדתיך כלו' ובדין נתתיו לו מדר' נתן.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה