אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות › סימן רלא

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות אונאה ומקח טעות · סימן רלא

סימן רל

שלא לדמות במדה ובמשקל וכיצד יעשה אותם וכיצד ישקול וחייבי' להעמיד ממוני' על המדות ועל השערים ובו כ"ח סעיפים:

א כתיב בפ' קדושים לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם וגו' ובפרשת כי תצא כתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה אבן שלימה וצדק יהיה איפה שלימה וצדק יהיה לך וגו' הרי שהחמירה התורה בזה מאד לפיכך אסור לרמות בעניין המדה והמשקל אלא צריך שיהו המדות והמשקולות ישרות מצודקות ולא ירמה בהן הבריות ואם עשה כן ומדד ושקל חסר עובר בלאו דלא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה וחייב להחזיר בין לישראל בין לגוי דק"ל גזל גוי אסור ועובר בישראל משום א) לא תגזול דהא גזלו במדה.

ב ומדכתיב יהיה לך יתירה דרשו שיהיה לך אגרדמין פירש ממונים על המדות כלומר שחייבין ב"ד להעמיד ממונים שיהו מחזירין על החנויות לראות שיהו המדות והמשקלו' והמ אזני' מצודקות וכל מי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקולקלים רשאין להכותו ולקונסו כאשר יראה לב"ד.

ג ומדכתיב לא יהיה לך וגו' אמרו שאסור לאדם להשהות מדה חסרה בביתו אפי' שאינו מודד בה ואפי' לעשותה עביט של מי רגלים אסור שמא יבא מי שאינו יודע וימדוד בה ואם יש מנהג בעיר שאין מודדין אלא במדה הרשומה ברושם הידוע וזו אינה רשומה מותר להשהותה. ד

אחז"ל שצריך לעשות המדות באופן שיבידו אותם היטב בטביעת עין כדי שלא יטעו בהן להחליפן ושיערו חז"ל כיצד עושין מדות מסאה וחצי סאה שיש הפרש רב ביניהם ולא יבאו לטעות ביניהם להחליף זה בזה וכן עושין רובע הסאה שהוא חצי חצי סאה ועושין קב ודצי קב ורובע הקב ושמינית הרובע אבל אין עושין קביים שלא תחליפנו ברובע הסאה שהוא קב ומחצה ומד' הלח עושין אותו הין וחצי הין ושלישי' ההין ורביעית ההין לוג וחצי לוג ורביעית הלוג ושמינית ואחד משמנ' שבשמינית אף על גב דבסאה אין עושין שלישית הסאה שהוא קביים במדות הלח מינכרי יותר ולא יבאו לטעות כל כך.

ה המחק שעושין למדו' למחוק הגודש אין עושין מדלעתאו כיוצא בו מפני שהוא קל ואין יכולין למחוק בו היטב והוא דע למוכר וגם אין עושין אותו משל מתכת מפני שהוא בבד ורע ללוקח שמוחק בחוזק אלא עושין אותו משל אגוז שקמה ואשכרוע וכיוצא בהן ואין עושין אותו מצד אחד עב ומצד א' קצר מפני שהקצר נכנס בתוך התבואה ומוחק יפה והעב אינו נכנס כל כך ואינו מוחק יפה ויכול לרמות בו שכשהוא מוכר מחק בצד הקצר וכשהוא קונה ימחוק מצד העב לפיכך יעשה או שניהם קצרים או שניהם עבים ולא ימחוק מעט מעט מפני שהוא מפחית ללוקח ולא ימחוק בבת אחת במהירות מפני שהוא מפחית למוכר אלא ימחוק בפעם א' במתון.

ו וכשמודד דבר לח לא יעשה בעניין שתעלה הרתיחה ותראה המדה כאלו היא מלאה אפילו היא קטנה מאד שאין ברתיחה שוה פרוטה וצריך להשהותה אחר שיפסוק הקילוח כדי שיטיפו ממנה ג' טיפין הדבוק בדופני הכלי ומה שישאר בה אח"כ כהוא שלו בד"א בבעל הבית המוכר שאינו טרוד במכירתו ויש לו פנאי להשהות אבל חנוני המוכר הוא טרוד במכירתו לא הזקיקהו להטיף דאין לו פנאי.

ז הסיטון שקונה הרבה ביחד ומוכר לחנונים מקנח המדות שמודד בהן דבר לח אחת לל' יו' מפני שמדבק בה ומתמעטת המדה וב"ה שאינו מוכר כל כך הרבה די לו שיקנח אחת לי"ב חדש והחנווני שאמרנו שאין צריך להטיף ג' טיפין ונדבק בה הרבה צריך לקנח פעמים בשבת.

ח במקום שנהגו למדוד במדה דקה כגון בקב לא ימדוד בגסה כגון בסאה דהוי הפסד הלוקח דאין לו מששה קבין כי אם הכרע אחד ואיבד ה' הכרעות ואפי' במקום שמוחקים נמי א"א למחוק כ"כ בצמצום וכן במקום שנדגו למדוד בגסה לא ימדוד בדקה כלו' עצה טובה למוכר שלא ימדוד בדקה ויפסיד את עצמו ובמקום שנהגו למחוק לא יגדוש ואפי' מחיל מוכר שנא"א יפ' שלימה צrיכה להיות האיפה מכווין ושלימה שלא יבאו לידי רמאות שאם יעשוה כן שמא יראו אותה אחרים ויאמרו כך המנהג וירמ' הלוקח את המוכר או המוכר את הלוקח והא ליכא למימר דבלא מחיל מיירי דההוא מלא תעשו עול נפקא שגוזל את שלו בידים ואפי' אם ירצה לתת לו ג' מחוקות בשביל שתים גדושות ואפי' במקום שמוכרים סאה גדושה בג' דינרין ואמר ליה תן לי סאה מחוקה בשני דינרין לא אמרינן דליהוי' כאלו קונה שני שלישית מדה דגודש המדה הוא שליש המדה והשתא לא לרמות מכיוון שפוחת לו שליש משער היוצא וכ"ע ידע דבשביל כך פוחת לו משום שאין מנהג בעיר למחוק אפילו הכי אסיר וכן במקום שנהגו למחוק אין גודשין ואפי' רוצה להוסיף על הדמים אסור ולמדו מדכתיב איפה שלימה וצדק וגומר דהאי צדק מיותר הוא ולטפויי אתא כלומר צדק מ"מ משום דאף זה יכול לבא לידי. רמאותי דאיכא דחזי' במדידה ולא ידע בפחת ולא בתוס'.

ט המשקולות צריך ג"כ לעשות באופן שלא יבאו להחליף זו בזו כיצד עושין אותה ליטרא וחצי ליטרא ורביע ליטרא אבל לא יעשו שליש ליטרא ולא חמשית ליטרא ולא ג' רביעי ליטרא שבקל יכאו בהם לידי טעות להחליף זה בזה ולרמות זה את זה לפיכך אמרו שאין עושין משקולות שיהא התוספות גדול על הקטן פחות מהכפל ואין עושין ליטרא פחות רביעי שמתחלף בליטרא או בחצי ליטרא.

י אין עושין המשקולות ממיני מתכת כגון מבדיל ועופרת ושאר מיני מתכת מפני שהם מעלין חלודה ושוחקין ופוחתין לפיכך לא יעשו אותם אלא מזכוכית ואבני חלקים הנמצאים על שפת הנהר ויש מי שאומר דוקא משקולת ששוקלין בהן בשר ושומן אין עושין ממתכות מפני שהלוחות דבק מהן ומתייבש ומכביד אבל משקולות לשקול בהן כסף וזהב ודבר יבש עושין אותן של מתכות אם ירצה וכן נהגו למשקולות קטנות ששוקלים בהן כסף וזהב ויש לחפות אות' בעור שבשחיקה מועטת מביא היזק גדול אבל שאר משקולות גדולות ששוקלין בהן נחשת וברזל ועופר' שאין בא לידי הפסד גדול אא"כ ישחוק יותר מדאי א"צ לחופן בעור.

יא אסור להטמין משקלותיו במלח י"א מפני שהמלח מקיל אותן ורוצה למכור בהן וי"א מפני שמכבידן ורוצה לקנות בהן ושניהם אסורים וכיון שדבר זה שאין יודע בהן אלא הוא נאמר במשקולות ויראת מאלקיך שהוא דבר המסור ללב.

יב החנווני ששוקל דבר לח אחז"ל שצריך לקנח המשקל פעם אחת בשבת והמאזנים בכל פעם ששוקל בהם.

יג המאונים צריכין שיהיו מיושרין כל אחת לפי מה שהיא כיצד מוכרי נחשת וברזל ששוקלין בהן חתיכות גדולות של מאה ליטרין וכיוצא בהן צריכין שיהיו גבוהין מן הארץ ג' טפחים והחוט למעלה שאוחז בהן השקל בידו יהיה ארוך נ"ט כדי שיהיה האויר גדול למטה סמוך לקרקע ג' טפחים וע הלשון נ' טפחים כדי שלא הגיע לא בגג ולא בקרקע כשיכריע' שכשהמשקל גדול ששוקלין בו דבר כבד מכריע הרבה לפיכך צריך למטה ולמעלה ג' טפחים ואורך דקנה שבפי שהלשון קבוע באמצעיתן שיערו שצריך להיות אורכו י"ב טפחים שאז הו' מכריע לכאן ולכאן בריוח ואורך החוטין שהכף תלוי בהן בשני ראשי הקנה י"ב טפחים ושל מוכרי צמר ומוכר זכוכיות יהיו גבוהים מן הארץ ב"ט ואורך החוט למעלה שאוחז בו המשקל ב"ט ואורך הקנה ואורך החוטים ט' ט' טפחים ושל חנוונין ושל ב"ה יהיו גבוהים מן הארץ טפח ואורך החוט למעלה שאוחז בו טפח ואורך הקנה ואורך החוטים ו' ו' טפחים ושל מוכרי כסף וזהב ושל מוכרי ארגמן טוב ושאר עניינים דקים שאין צריכין הכרעה גדולה יהיו גבוהים מן הארץ ג' אצבעות ואורך החוט למעלה שאוחז בו ג' אצבעת ואורך הקנה ואורך החוטין לא נתנו בהן חז"ל שיעור אלא כפי מה שירצה.

יד כתיב אבן שלימה וצדק יהיה לך איפה שלימה וצדק יהיה לך ודקדקו חז"ל מדכתיב שלימה משמע שהוא בשלימות כנהוג באותו מקוב והרי היא צדק וא"כ וצדק ל"ל ותירצו צדק משלך ותן לו כיצד במקום שנהגו להכריע צריך להכריע טפח שהוא מעט יותר ממה שדרך להכריע בסתמא וכן במקום שנהגו שלא להכריע ישקול עין בעין ויוסיף מעט ושיערו חז"ל שיוסיף א' מק' בלח וא' מד' מאות ביבש והטעם שהכרע הלח מרובה על היבש מפני שמן הלח ישאר בכלי ואין כן ביבש שלא ישאר בכלי כלום ואם היה שוקל לו י' ליטרא לא יאמר לו שקול לי כל ליטרא וליטרא לבדו עם הכרעה אלא שוקל לו את כולן בבת אחת והכרע אחת לכולן שהרי קיים בזה צדק משלך כו'. עוד אז"ל אם היה שוקל לו ג' רביעית ליטרא לא יאמר לו שקול לי כל רביעי ורביעי בפני עצמו שזה היה צריך הכרעה הרבה ומפסיד המוכר אלא ישקול לו ליטרא ויתן רביע ליטרא עם הבשר ויהיה הבשר ליטרא פחות רביע אבל אם אתה אומר יתן חצי ליטרא ורביע ליטרא דכף אדת יש לחוש שמא ירמה את חבירו שיפול הרביע ליטרא מן הכף ולא יראהו הלוקח.

טו בני המדינה שבאו להוסיף על המדות והמשקלו' ולבטל את הראשונות הרשות בידם להוסיף עד שתות שאם היה הקב משל ה' הרשות בידם לעשותה משל ו' אבל יותר משתות אין רשאין להוסיף כדי שלא יבאו לרמות בה דשמא יבאו תגרים ממקומות אחרות ולא ידעו שהוסיפו על המדות והמשקולות וימכרו בה בשער המדה הראשונה ויהיה כאן ביטול מקח אבל משתות בשוה מותרין להוסיף אע"ג שיש כאן כדי אונאה לתנה אשכחו קרא ביחזקאל שהתירו ולא הקפיד על שתות וטעמא משום דהאי מילתא מילתא דאקראי הוא דלא שכיח שלא ישמע דתגר הוספת המדה בעיר שהוא מתגר בה וגם אם לא ישמע אין כאן הפסד לתגר בקרן שלו אלא בשתות שהיה לו להרויח שכן דרך התגר להרויח שתות לפיכך לא חשו חכמים לפסיד' דרווח של התגר בדבר שהוא אקראי בעלמא אבל יותר משתות דאית ליה פסידא לתגר בקרן שלו חשו אפי' בכה"ג ואסרו להוסיף יותר.

טז כתיב לא תעשו עול במשפט במדה וגומר וארז"ל דהא במדה פירושו במדת קרקע דאלו מדה כדים כבר אמרו בפסוק אחוי דהין צדק איפת צדק וגומר לפיכך צריכין גם כן לדקדק במדידת קרקע ומודד קרקע בין אחים ובין שותפים צריך לדקדק בחשבון מדידתו ע"פ העיקרים המתבאריב בכתב ע ז ן? הגימטרי' שאפילו מלא אצבע מהקרקע רואים אותה באלו באלוהיה מלאה כרכום כלומר שיהא חשוב בעיניו.

יז וד' אמות הסמובין לחריץ מזלזלין במדידת| והסמוכין לשפ' הנהר אין מודדין אותו בלל מפני שהם של בני ר"ה.

יח המודד את הקרקע בין ב' אחים או שותפין לא ימדוד לאחד בימות החמה ולשני בימות הגשמים לפי שהחבל מתקצר מחמת יובש בימות החמה לפיכך אם מדד בקנה או בשלשלת של ברזל וכיוצא בה אין בכך כלום שהרי אלו לעולם מדה אחת יש להן.

יט קשה ע נשין של מדות אם עושה בהן עול יותר מעונשין של עריות אם נכשל בהן ודריש ליה מקרא דבעריות כתיב את כל התועבית האל עשו וגומ' ובמדות כתיב אלה דכתיב כל עושה אלה עושה עול ואל לשון קשה הוא דכתיב ואת אילי הארץ לקח ואלה קשה מאל דמשום הכי הוסיף הכתוב בהן ה' לרבות ולהגדיל הקישוי ופרכינן הא בעריות נמי כתיב אלה דבתיב כל אשר יעשה מכל התועבית האלה ונכרתו ומתרצים ההוא למעוטי מדות מכרת כלומ' דאע"ג דקשה עונשן אין בהן חיוב כרת וב"ת א"כ מאי עודפייהו כלומר במאי הן חמורים מעריות בהא מילתא הם חמורים בעריות איפשר בתשובה דתשובה מועלת בהן ועוד אמרי' כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן ומדה שהוא נוזל את הרבים אי איפשר לו בתשובה שהרי תשובתן תלוייה בהשבת הגזילה דכתיב והשיב את הגזילה וכיון שהנגזלים רבים אינו יודע למי יחזיר ואע"ג דאמרינן יעשה בה צרכי רבים מ"מ אינה תשובה מעלייתא שאין זה השבה מעולה ועוד דגבי מדות הוזכר יצ את מצדים אני ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגומ' לומר שהכופר במצות המדות הרי הוא ככופר ביציאת מצרים וטעמא דהא השוקל או מודר במדה דסירה היא עושה בתחבולת בסתר שלא ירגיש בה הקונה ובל העושה עבירה בסתר הרי זה כופר בהשגחת הש"י שיאמר ח"ו , אין הש"י רואה או יודע מה שיעשה בו בי אין לו השגחה על האר' בי עזב ה' את האד' ונמצא שכופר בכל הנסים המפורסמים שנעשו במצרים בהשגחת הש"י על ישראל.

כ כבר אמרנו בסעיף ב' דילפינן מקרא דמעמידין אגרדמין למדות לפיכך חייבים ב"ד להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל א' מה שירצו ושיערו חז"ל שאין לו לאדם להרויח בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אלא שתות בד"א במוכר סחורתו ביחד בלא טורח אבל חנווני המוכר סחורתו מעט מעם ש שמין לו טרחו וכל יציאותיו ומותר עליהם ירויח שתות בד"א כשלא הוקר השער אבל הוקר השער ימכור כפי היוקר וה"מ היכא דאיכא ביה דינא דפרשי לכולהו מוכרים לזבוני הכי אבל אי כל חד זבין בכל מה דיכול לא מחייבינן י, להאי לזבוני בזול דכי שלמו פירי דידיה מזבני אחריני ביוקר ואפסודי להאי בידים לא מפסדינן.

כא כבר אמרנו בסעיף ב' במי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקולקלי' רשאין האגרדמין להכותו ולקונסו הוא הדין בכל המפקיע השערים שמוכר ביותר מן הראוי רשאין להלקותו ולעונשו כפי הראוי לו.

כב בד"א בדברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות שכל אדם צריך להם אבל בשאר עניינים שאין כ"כ צורך חיי נפש לכל אדם כגון בצים וכיוצא בהם ויוכלו לחיות בלתם אין פוסקין להם שער אלא ירויחו בהן מה שירצו מ"מ אמרו שלא ישתכר בהם אלא עד הכפל ולא יותר וי"א דגם בבצים יש בהן חיי נפש אלא שהתירו להרויח בהן יותר משתות משום דטרחן מרובה והריוח מעט הוא לעני המחזר בעיירות לקנות ז ולמכור אותם.

כג אסרו לעשות סחורה באר' ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש אלא זה יביא מגורנו וימכור וזה יביא מגירנו וימכור כדי שימכרו בזול ובמקום שהשמן מרובה התירו להשתכר בשמן דמצוי הוא הרבה ואין דרכו להתייקר ב"ב.

כד אין אוצרין פירות שיש בהם חיי נפש באר' ישראל והוא הדין בכל מקום שרובו ישראל בד"א בלוקח מהשוק שמייקר השער אבל מה שגדל בתוך שלו מותר ובשנת בשור' לא יאצור יותר מכדי פרנסת ביתו לשנה כדי שמן המותר יתפרנסו אחרים בשנה זו שהיא בצורת.

כה וכ המפקיע שערים או שאצר פירות בא"י או במקם שרובו ישראל הרי זה עינשו כמלוה בריבית שעובר משום וחי אחיך עמד שהרי נוטל חיותי.

כו כו ואסרו חז"ל שלא להוציא פירות שיש בהן חיי נפש א"י לח"ל אשום יישוב א"י ואפי' לסוריא אסור וכן מרשות מלך זה לרשות מלך אחר. אפילו בא"י אסור כדי שכל מלך יישב את ארצו.

כז רשאין בני העיר לקוץ להם שער לכל דבר שירצו לומר דבר פלוני יהא בבד וכך וכן שכר הפועלים לא ישתכרו אלא בכך וכך וכל כיוצא בזה ויכולין להתנות ביניהם שכל מי שיעבור יוקנס ויענש בכך וכך.

כח וכן בעלי אומניות רשאין לעשות תקנות בענין מלאכתם כגון לפסוק ביניהם שלא יעשה א' מלאכתם ביום שיעשה חבירו וכיוצא בזה אע"ג דמייקרו תרעא בזה תקנת' ביניהם קנה ויכולים לקנוס כל מי שיעבור על התנאי ודוקא שהיו כול' ביחד ותקנו ע"פ הרוב אבל ב' או ג' מהם שתקנו ביניהם אינו תנאי וכל זה דוקא במדינה שאין בה חכם חשוב הממונה על הצבור אבל אם יש שם חכם ממונה על הציבור בין לאומניות בין לעיר אין תנאי שלהם מועיל כלום ואין יכולין לענוש ולהפסיד לשום אדם שיעבור אא"כ עשו מדעת החכם מיהו דבר דליכא פסידא לאחריני יכולין לתקן ביניהם מה שירצו.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה