לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות אונאה ומקח טעות · סימן רכט
המוכר לחבירו חטים או שעורים או פירות כמה פסולת צריך לקבל הלוקח ובו ב"ס:
א מיני תבואה וקטניות דרכן להיות מעורבין זה בזה שא"א לשומרן בגרנות שלא יתערבו גם עפר ואבק דרך להיות מעורבין בהן שא"א לשומרן בזה לפיכך המוכר לחבירו חטין סתם צריך שיקבל הלוקח מכל סאה לחטין רובע הקב קטנית שדרך אלו להתערב יחד בגרנות וכן בשעורים מקבל עליו רובע נישובים לכל סאה פי' אבק וקשין שנזר' שם בנישו' ובקטנית מקבל רובע עפרורי' לכל סאה ובתאני מקבל עליו עשר מתליעו' כל סאה ואפי' אם מוכר לו פחות מק' מקבל עליו אחד לכל י' וי' ובשאר פירות מקבל עליו רובע טינופת לכל סאה דמסתמא כן דרכו של כל אחד נמצא בהם יתר על השיעורים הללו בל שהוא ורוצה הלוקח לבררם חשדינן המוכר מסתמא ערבו בידים וקונסין המוכר שיכול הלוקח לבררם ולנפות כולם וצריך המוכר ליתן לו כנגדם פירות מנופים וברורים שאין בהם כלום ז"א כל זה דוקא בדלא ידעינן שעירבן אבל אם ידוע שלא עירבן המוכר צריך לקבל הלוקח אלו השיעורים והמותר ינכה לו י"מ שכל זה מיירי במוכר לו פירות סתם ולא אמר אלו או שאמר פירות יפות אלו אבל אם אמר פירות אלו ולא אמר יפות צריך לקבלן כמו שהן הן מעורבין בהרבה פסולות הן מעט ואם אמר פירות יפות ולא אמר אלו נותן לו פירות שכולן יפות.
ב אין כל הדברים הללו נאמרין אלא לדין במקום שאין שם מנהג ידוע אבל במקום שיש להם מנהג ידוע הכל כמנהג המדינה דודאי הם יודעין שם מאבותיהם שדרך הפירות להיות שם כמנהגם יש מקומות שנהגו שיהיו כל הפירות מנוקים וברורים מכל דבר ושיהיו היינות והשמנים צלולים ולא ימכרו השמרים כלל ויש מקומות שנהגו אפי' היה בהם מחצה שמרים או שהיו בפירות עפר או תבן או מין אחד ימכרו כמות שהן לפיכך הבורר שם מתוך גורנו של חבירו נותן לו דמי חטין בשיעור צרור שברר שאלו הניחו שם היה יכול למוכרו במדה עם החטין וא"ת יחזירנה שם כבר אמרו אסיר לערב כל שהוא לעיל בסימן הקודם סעיף י"ט.