אור ברסלב

לבוש מרדכי על יבמות· רבי משה מרדכי אפשטיין

סימן כו · ב

א

והנראה לתרץ דרבא ור' זירא אזלי לטעמייהו, דהנה ביבמות איתא, אמר רבא אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום זונה, משום זונה אין משום טומאה לא, אימא אף משום זונה, מתיב ר' זירא והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת, ויש לך אחרת אעפ"י שנתפשה אסורה ואיזה היא אשת כהן, ולאו הבא מכלל עשה עשה, אלא אמר רבא הכל היו בכלל זונה כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת, מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא, וכן קאמר לקמן על טומאה, מזה חזינן מחלוקת רבא ור' זירא באונס, ר' זירא ס"ל מדחזינן דגלתה התורה ולנערה לא תעשה דבר, חזינן דאונס איננו כלל המעשה, וא"כ אף דאשה שנטמאה אסורה לבעלה ונקראת זונה, אם היא באונס ידעינן שאינה אסורה לבעלה ולא הויא זונה, דאונס כמאן דלא עבד המעשה, וא"כ מה שגלתה התורה דאשת כהן אסורה, הוא איסור חדש מקרא דוהיא לא נתפסה למעט אשת כהן, א"כ הוי רק איסור עשה אכן רבא ס"ל דגם באונס מקריא המעשה, אלא שמיעטה התורה מעונש מקרא דולנערה לא תעשה דבר, אבל המעשה הוי אף באונס, וא"כ בלא הכתוב שמיעט אונס בישראל הו"א דגם באונס אסורה לבעלה, אלא דמיעט הכתוב באשת ישראל דבאונס לא נאסרה, אבל באשת כהן כדקיימא קיימא, ואף אם נאנסה חייבים עלי' משום זונה ומשום טומאה.

לפי זה גם בע"ז רבא ור' זירא אזלי לטעמיהו, ר' זירא ס"ל דהיכא דאנסוהו והשתחוה אפילו לבהמה דידי' לא הוה נעבד, דר' זירא ס"ל דלא הוי כלל עכו"ם בהשתחוה באונס, ואף שאמרה התורה ואהבת את ה' אלקיך בכל נפשך ומחויבים למסור נפש על אונס של ע"ז, אם לא מסר נפשו לא קיים מצות ואהבת, דהקפידה התורה שלא לתת תוקף לע"ז, אבל הוא לא עבד ע"ז שהרי באונס עשה, ובאונס לא הוי כלל מעשה ע"ז, ואם היכא דהשתחוה באונס לא הוי נעבד ורק עבר על מצות ואהבת, בשביל זה לא נאסרה הבהמה להקרבה אכן רבא ס"ל דאף באונס מקרי נעבד, דהוא ס"ל דבאונס הוי ג"כ המעשה, ואמר, הכל היו בכלל לא תעבדם אף אונס, ומביא רבא ראי' מכל עבירות שבתורה דאמרה התורה וחי בהם ולא שימות בהם, ואח"כ אמרה תורה ולא תחללו את שם קדשי, הא כיצד כאן בצינעה כאן בפרהסיא, היינו היכא דכופין לעבור על דת אז בפרהסיא צריך למסור נפשו אף על שאר עבירות שבתורה, ואם נימא דאונס לא הוי מעשה העבירה כלל, א"כ אין שייך כלל פרהסיא, שהרי הכל רואים שאין כאן מעשה עבירה, שהרי רואים שעובר באונס, ע"כ דאונס הוי ג"כ מעשה, אלא שאמרה התורה שיעבור ואל יהרג והתירה התורה רק בצינעה אבל לא בפרהסיא, הרי מוכח דאף באונס הוי מעשה העבירה, א"כ לא קשה אמאי אם אנסוהו והשתחוה לבהמתו אסור משום נעבד, שהרי נעבד הוא ג"כ אפילו באונס, דהכל היו בכלל לא תעבדם.

תוכן העניינים

לבוש מרדכי על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה