אור ברסלב

לבוש מרדכי על יבמות· רבי משה מרדכי אפשטיין

סימן יז · ג

ב

והנה בחליצה, הא דפוטר אותה ומפקיע הזיקה, החלוצה בעצמה פוטרת ומפקיע הזיקה, והוא איננו בעלים כלל לא על הפקעת הזיקה ולא על הפטור, שהרי אין בידו לא לפטור ולא להפקיע הזיקה ע"י מעשה שלו, אכן מדרבנן הא מועיל גט להפקיע זיקה, שהרי אם נתן לה גט לחליצה רמיא ליבום לא רמיא, אבל לפטור אותה לעלמא גם מדרבנן אין בידו.

לפי זה שפיר פירש הר"י דעל הפקעת הזיקה דמדרבנן, הוא הבעלים על הפקעת הזיקה, שהרי בגט יכול להפקיעו א"כ כשמתנה תנאי בהחליצה, על הפקעת הזיקה מועיל התנאי, שהרי מדרבנן הוא בעלים על זה וגם יהי' בידו מדרבנן לעשות שליח שיכתוב לה גט ויפקיע זיקתה מדרבנן, משו"ה מועיל מדרבנן תנאי על הזיקה, אבל לפטור לעלמא גם מדרבנן אין מועילה נמצא דעל היתר שלה לשוק איננו בעלים, דרק מעשה החליצה יכול להתירה לשוק, וע"ז אין יכול להתנות תנאי, משו"ה אם התנה תנאי נפטרת לשוק, אבל זיקתה לא נפקעת מדרבנן, דעל הפקעת הזיקה הוא בעלים ומועיל תנאי.

ולפי זה לא קשה על הרמב"ם מנודרת הנאה ומחייבי לאווין, כיון דזיקתה זיקת יבום איך תותר לעלמא ע"י חליצה שהיא רק מריבוי מיבמתו שמפקעת רק זיקת חליצה ולא זיקת יבום, אכן לדברינו אף שנשאר זיקת יבום ועדנה קריא שאירו, אעפי"כ כיון שגם חליצה זו מריבוי דיבמתו מתרת לעלמא, וכיון שיש לה היתר, מותרת אף שנשאר זיקה מדרבנן.

תוכן העניינים

לבוש מרדכי על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה