אור ברסלב

לבוש מרדכי על יבמות· רבי משה מרדכי אפשטיין

סימן ז · ג

ב

היוצא מדברינו, דלאבא שאול עדנה על היבמה איסור ערוה, ורק מצות יבום מתיר האיסור בעת שיבא עלי' ונעשית כאשתו מקרא דולקחה דילפינן שמגרש בגט ומחזירה, ולרבנן תיכף כשמת האח ונפלה ליבום נסתלק איסור ערוה.

והנה הא דאמרינן הואיל ואשתרי אשתרי, לא שייך לומר אלא אם בעת שהתירה התורה לדחות איסור אחד אז יותר גם איסור שני, אבל אם נסתלק האיסור לגמרי ועתה אין איסור כלל לא שייך לומר הואיל ומקודם הותר האיסור גם עתה יותר האיסור, והנה במצורע הרי עוד טומאתו בו, דמחוסר כפורים דמצורע כמצורע, ולהכניס ידיו שלא לבהונות אסור, ובעת שמכניס ידיו לבהונות הרי אז נותר לו איסור ביאה דמצורע, אמרינן גם איסור ביאה במקצת דבעל קרי יותר לו, אבל אילו הי' נסתלק מעליו איסור הטומאה דמצורע והי' מותר לו לבוא, בלא טעם הבהונות לא הי' שייך לומר הואיל ונסתלק מקודם טומאה דמצורע יסתלק עתה טומאה דקרי, ורק משום שעדיין טומאת המצורע עליו, שהרי גזרינן שמא ירבה בפסיעות, הרי דאיסור טומאת מצורע עליו ובעת שמכניס ידיו לבהונות אשתרו לו האיסור דביאת מצורע, אמרינן שביאת טומאת קרי נמי יותר דהואיל ואשתרו אשתרו.

לפי זה הסוגיא אזלא אליבא דאבא שאול, והאי סוגיא סברא דעדיין איסור ערוה עלי', ובעת היבום אז אשתרו לו איסור ערות אשת אחיו, אז היינו סוברים דהואיל דבעת היבום הותר לו איסור ערות אשת אחיו, גם איסור דאחות אשה יותר לו, משו"ה הייינו סוברים בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי שמותר ליבם אותה, ואיצטריך קרא דעלי', אבל רבא יסבור כרבנן דתיכף כשמת ונסתלק איסור ערות אשת אחיו וכדפסקינן תחזור להתירא הראשון, א"כ עתה לא אשתרי כלל איסור גבי', וא"כ לא איצטריך קרא דעליה, דבודאי היינו יודעים דאם נשא מת ומת דעתה אין עליו איסור ערות אשת אחיו כיון שנפנה ליבום, ואם אח"כ נשא חי את אחות היבמה ונאסרה עליו משום אחות אשה אסור לייבם אותה, שהרי אין עשה דוחה ל"ת שיש בה כרת, ואין דבר שיתיר, שהרי עתה אין איסור כלל ערות אשת אחיו על היבמה, ולא אשתרי עתה בעת שנשא החי כלל איסור גבי'.

תוכן העניינים

לבוש מרדכי על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה