לב שומע· רבי חיים הכהן מטריפולי
כללים וענינים · מערכת אות ג
א גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה מדלא קאמר סתמא שדוחה את השבת מוכח דאין פי' גדולה חמורה אלא ר"ל גדול כח קיומה ואה"נ דאותו הדבר הנדחה ממנה הוא חמור וכדקיי"ל דהל"ת חמיר מעשה ואתי עשה ודחי ליה כדאיתא ביבמות דף ז' ב' בזה נסתלקה תמיהת הי"מ ז"ל אות תקט"ו על הרמב"ן ז"ל ע"ש וכתבתי בזה בס"ד במע' העין אות א' ע"ש ומזה תקיש אשארא:
ב' גדולת מילה שדוחה את הנגעים לכאורה קשה דהלא מידה היא בתורה דאתי עשה ודחי ל"ת ואיברא דבשבת דקל"ב איתא דבצרעת איכא לאו ועשה ופי' רש"י דהשמר ל"ת ולעשות עשה וע"ש בתו' דהא דאמרינן בעלמא אתי עשה ודחי ל"ת כגון מילה בצרעת אומר ר"ת דלסימנא בעלמא נקטיה וכ"כ בכתובות ד"מ א' ד"ה כגון מילה וכו' ע"ש מיהו להרמב"ם ז"ל דליכא אלא ל"ת כמ"ש בפיה"מ שם ובפיו"ד מה' טומאת צרעת וע"ש להמש"ל שיישב דעת הרמב"ם מההיא דשבת קשה וי"ל דאיידי דמגו כמה שבחים דמילה שנכרתו עליה וכו' ושדוחה את השבת ושלא נתלה למשה וכו' ושכל מצות שעשה אברהם אבינו וכו' לא נמנע מלומר עוד שבח אחר שדוחה את הנגעים אע"ג דלא פריך ובהכי ניחא הא דאמרינן ביומא דפ"ו ב' שגדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה והמפרשים ז"ל המה ראו כן תמהו דמאי אולמה דתשובה והלא כך היא המדה דאתי עשה ודחי ל"ת ולפי מ"ש ניחא דהתם נמי מני ואזיל גדולת כח התשו' ושו"ר שכבר נתעורר בזה מהר"ר צבי הירש בהגהותיו ע"ש ודוק:
ג' גופא מדרך הנהוג לומר גופא על מימרא ואמר מר על דברי התנא מרן ז"ל בכלליו דט"ו א' וכתב ה' יבין שמועה דהא דאיתא בפ"ק דקמא די"ג גופא ומעלה מעל וכו' אע"ג דברייתא שאני התם דלא מייתי כל הברייתא לעיל מינה והשתא דבעי לסיומא ולפרשה וכו' ע"ש ולי ההדיוט קשה מקדושין דנ"ז א' דקאמר גופא כל צפור טהורה וכו' ומציעא די"ז א' גופא מצא גט וכו' והם ברייתות הוזכרו כולם לעיל וכן בברכות דמ"ט א' קאמר נמי גופא על הברייתא שהוזכרה כולה וע"ש ועיין תו' נזיר די"ח ב' ד"ה אית ספרים שכתבו דכשהש"ס מביא מימרא או ברייתא תחילה ומייתי אותה אגב גררא או חוזר ואומר גופא לפי המימרא והברייתא ע"ש ועיין לה' אהל ישרים אות יו"ד שהאריך בזה :
ד' גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה בפ' המוציא יין דכ"א ב' פריך מרבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחפות בו שיניו וחכמים אומרים לא יטול אלא מן האבוס וכו' ע"ש והתו' בפ' המביא דל"ג א' ד"ה רבי אליעזר הקשו מהאי סוגיא על מה שפי' רש"י שם דמשל פניו דר"א לאו דוקא דהא משמע דמלפניו דוקא מדפריך ר"א אומר וכו' דוקא מלפניו אבל בכל החצר לא וכו' ע"ש ולכאורה הוא תימא דהא נראה דפריך מחכמים שאמרו לא יטול אלא מן האבוס וכבר עמד בזה השע"ה בה' שבת דט"ז ד' והצ"ע ע"ש ועמ"ש הפנ"י בביצה שם ולה' יד דוד ולהמש"ך בשבת שם. ולי ההדיוט נראה שהתו' שם משמע להו דפריך מתרוייהו מר"א דוקא משלפניו ומחכמים שלא יטול כל עיקר והכרחם דאי לא פריך אלא מחכמים אמאי הוצרך להקשות מברייתא והלא ממתניתין דפ' המביא מצי למיפרך שפיר דחכמים לא התירו אלא להדליק משלפניו ואע"ג שאין הדבר מבואר כ"כ מ"מ את"ל דדעת חכמים להתיר ליטול הקיסם משלפניו פריך שפיר הא לאחריו לא דליכא למימר שחכמים מתירים אפי' מלאחריו דא"א הו"ל לאפלוגי בהדיא אר"א שאינו מתיר אלא משלפניו וכמו דפליגי עליה בהדלקה אלא ע"כ דלפחות ליכא למימר בדעת רבנן להתיר בקיסם לחצות בו שיניו אלא משלפניו ומעתה מצי פריך שפיר מחכמים דמתניתין אלא ע"כ דפריך מתרוייהו וזה שכתבו התוספות דמשמע בפרק המוציא וכו' דהיינו משמעות בעלמא ואין להק' דאפי' לפי דעתם דמפרשי דר"א בדוקא קאמר אמאי לא פריך ממתניתין מר"א וחכמים די"ל דאי ממתניתין הו"א דר"א לאו דוקא בפי' רש"י ז"ל ודוק:
ה' גזרה שוה אשכחן דלאו דוקא אלא דלמה מצינו קרי ליה ג"ש והוא כעין ילמוד סתום מן המפורש ש"מ מציעא דצ"ז סוף ע"ג ע"ש. דהרצה דברי הר"ן לפני רבו וקצת מחכמי הדור ולא הודו לו וכך נראה לו עיקר עש"ב שו"ר לה' אהל ישרים אות ב' שכתב דהרדב"ז ח"ב סס"י שע"ב כתב שכלל זה דהר"ן אמתי ונכון ע"ש:
ו' גורעין ומוסיפין ודורשין הבי איתא ביומא דמ"ח א' וזבחים דכ"ה ובכורות דמ"ד ובפ' הזהב דנ"ד ב' כתב רש"י דלא אשכחן גורעין וכו' להפסיק התיבה אלא או בראשה או בסופה וכ"כ התו' זבחים דל"ז ב' ד"ה לטוטפות בשם ר"ת ע"ש וצ"ע דבפ' הקומץ דל"ז ב' ד"ה לטטפת כתבו בשם ר"ת להפך דמוסיפין אפילו באמצע התיבה ודחו פירושו ע"ש שו"ר בגליון שם כתוב עיין היטב תו' זבחים ל"ז וסנהדרין וכצ"ל מ"ש בשם ר"ת ע"כ ונראה שכוון לקושיא זו ומ"ש התוס' בסנהדרין שם דמיהו אשכחן בפ' מומין אלו דמ"ד גבי מרוח אשך דדרשינן מרוח אשך וכו' עיין בש"מ מציעא לדף נ"ד שכתב בשם הריטב"א דהתם שאני דלא מוספינן ולא מחדשינן שום דינא בהך דרשא אלא גלוי פי' דקרא בעלמא וכו' ע"ש ועיין ביבין שמועה כלל קס"ג קס"ד קס"ה:
ז' גברא אגברא קא רמית ומאן דרמי סבר דכיון דר"ל תלמידיה דריו"ח מניה קבלה ש"מ קמא דפ"ט ב' משם הרא"ה ע"ש וכן י"ל בהא דרמי בתענית דף ד' ב' וא"ר אלעזר הלכה כר"ג א"ל גברא אגברא קא רמית ע"ש דמאן דרמי סבר כיון דר"א תלמידיה דריו"ח קבלה מניה כי ממנו תוצאות חיים: