אור ברסלב
כתבי קודש על השס כתובות › דף לד:

כתבי קודש על השס· רבי יעקב יצחק מפשיסחה

כתובות · דף לד:

דף טז:

אמר אמר רב פפא היתה פרה גנובה לו וטבחה בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי איסור שבת היתה פרה שאולה וטבחה בשבת פטור משום דלא נתחייב אלא משעת אונס עיי"ש, עוד איתא בגמ' אמר רבא הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשים בה כל ימי שאילתה ופטור מאונסין טבחה ואכלה משלמין דמי בשר בזול הניח להן אביהן נכסים חייבים לשלם, ואיתא בגמ' שתי לשונות אהיכא קאי לחד לישנא קאי אטביחה ולחד לישנא קאי אמתה ודלא כרב פפא עיי"ש, והקשה הרב המגיד על הרמב"ם ז"ל דפסק כלישנא דקאי אמתה ופסק כרב פפא היתה פרה שאילה לו וטבחה בשבת פטור ועי"ש:

ונראה לתרץ דהנה יש עוד להקשות בגמרא אמאי קאמר להאי לישנא דקאי אמתה הוא דלא כרב פפא דילמא רב פפא סובר הכי משום אומד הדעת דאומדין דעתו אע"ג דלא אישתעבד אלא משעת אונס הוא רוצה שיתחיל השיעבוד שעה אחת קודם מיתת השואל משום דיורשין פטורים מאונסין ויפסיד הפרה דא"ל פרה שאולה איני רוצה שיתחיל השיעבוד קודם משום דלא עלה על דעתו שישחוט בשבת:

ונראה לתרץ דהנה יש עוד להקשות אמאי היורשין פטורים מאונסין נימא להו המשאיל אדעתא דהכי השאלתי לאבוכון שיהי' חיוב אונס דהא פסק הרמב"ם דאם אמר להם כך קודם שאירע לו אונס חייבין ע"כ צ"ל משום דמצי למימר דילמא שאול לאבינו בלא חיוב אונס א"כ אמאי השואל חייב לימא נמי כן דילמא השאלתי לי בלא חיוב אונס:

ונראה לתרץ דהנה איתא בב"ק (צ"ג:) דאם אמר קרע כסותי חייב ומקשה הגמרא הא תנן לשמור ולא לקרוע ותירצו שם שני תירוצים ר"ה תירץ דהא דתנן לשמור ולא לקרוע מיירי דא"ל כך קודם שבא לידו והא דתנן קרע כסותי חייב מיירי דא"ל כן בשעה שבא לידו ורבה תירץ דאם אמר ליה בשעה שבא לידו נמי פטור ומתניתין דחייב מיירי שא"ל אח"כ מש"ה לא מצי פטרי בדיבור משום שכבר נתחייב והשתא אתי שפיר דברי הראשון דיורשין פטורין משום דמצי למימר דילמא שאל בלא חיוב אונס אבל הוא בעצמו לא מצי למפטר בטענה זו משום דקאי אליבא דר"ה דלא מועיל הפטור בשעה שבא לידו אלא קודם שבא לידו וכנגד היורשין הוי קודם שבא לידו, והשתא ניחא ג"כ קושיא הראשונה דלא מצי קאמר דשיעבוד מתחיל שעה אחת קודם שמת דיורשין מצי למימר דילמא שאול לאבינו בלא חיוב אונס אלא דלא הועיל הפטור משום דאתי בבת אחת אבל אצל השיעבוד שיתחיל קודם שמת הוי הפטור קודם ומש"ה ע"כ צ"ל דפליגי ארב פפא ומתחיל השיעבוד ג"כ משעת שאלה ומש"ה לא מועיל הפטור ג"כ אצל השיעבוד, אבל כל זה ניחא אליבא דרב הונא אבל הרמב"ם ז"ל פסק כרבה שמועיל הפטור גם בשעה שבא לידו לא מצי היורשים לפטרו מטעם זה דילמא שאול בלא חיוב אונס משום דא"כ גם השואל מצי לפטור א"ע מטעם זה דלרבה מועיל הפטור גם בשעת מעשה ע"כ צ"ל דיורשין פטורין מטעם אחר משום דמצי למימר הזכות ירשני חן אבינו אבל החוב אין אנו מחויבין ע"כ צ"ל שכל שואל אינו רוצה שיהי' בלא חיוב אונס מש"ה השואל חייב אלא דלא מתחיל השיעבד עד שעת אונס ומש"ה במת מצי למימר דאנן אמדינן דעתו שרוצה שיתחיל השיעבוד שעה אחת קודם ומצי סברי כרב פפא אלא דהגמרא סברי כרב הונא והפטור של יורשים הוי משים דמצי סברי דילמא שאול בלא חיוב אונס ע"כ צ"ל להאי לישנא דקאי אמתה דהשיעבוד מתחיל משעת שאלה ופליגי אדרב פפא ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

כתבי קודש על השס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה