כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שמנה פרקים להרמב"ם · פרק ג
פרק שלישי בחולי הנפש
אמרו הקדמונים כי יש לנפש בריאות וחולי כמו שיש לגוף בריאות וחולי. ובריאות הנפש היא שתהיה תכונתה ותכונת חלקיה תכונות שתעשה בה תדיר הטובות והפעולות הנאותות וחליה הוא שתהיה תכונתה ותכונת חלקיה תכונות שתעשה בהן תדיר הרעות והפעילות המגונות. אמנם בריאות הגוף וחליו מלאכת הרפואות תחקור עליהם וכמו שחולי הגוף ידמו להפסד הרגשותיהם במה שהוא מר שהוא מתוק ובמה שהוא מתוק הוא מר ויצירו הנאות בצורות בלתי נאות ותחזק תאותם ותרבה הנאתם בענינים אין הנאה בהם כלל לבריאות ואפשר שיהיה בהם צער כאכילת עפר ופחמים והדברים העפוצים (ס"א העפושים) והחמוצים מאד וכיוצא באלו מן המזונות אשר לא יתאוו להם הבריאים אבל ימאסו אותם כן חולי הנפשות רצוני לומר הרעים ובעלי המדות הרעות ידמו במה שהוא רע שהוא טוב ובמה שהוא טוב שהוא רע והאדם הרע יתאוה לעולם להפלגת (פעולות רעות) אשר הן באמת רעות וידמה בעבור חלי נפשו שהן טובות וכמו שהחולים הגופניים כשידעו חלים ולא ידעו מלאכת הרפואות ישאלו הרופאים ויודיעום מה שצריך לעשותו. ויזהירום מה שידמהו ערב והוא בהפך חלים ויכריחום לקחת דברים הנמאסים והמרים עד שיבריאו גופתם וישובו לבחור בטוב ולמאוס ברע כן חולי הנפשות צריך להם שישאלו החכמים שהם רופאי הנפשות ויזהירום מן הרעות ההן אשר יחשבו בהן שהן טובות וירפאו אותם במלאכה אשר ירפאו בה מדות הנפש אשר אזכרם בפרק שלאחר זה אמנם חולי הנפשות אשר לא ירגישו בחלים וידמו בו שהוא בריאות או ירגישו בו ולא יתרפאו אחריתם למה שיהיה אחרית החולה כשימשוך אחר הנאותיו ולא יתרפא שהוא ימות בלי ספק אבל המרגישים והם נמשכים אחר הנאותיהם אמרה בהן התורה האמתית מספרת דבריהם (דברים כ"ט י"ח) "כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה" רצונה לומר שהוא מכוון לרוות צמאו והוא מוסיף לעצמו צמא אך על שאינם מרגישים בדבר אמר שלמה המלך עליו השלום עליהם (משלי י"ב ט"ו) "דרך אויל ישר בעיניו ושומע לעצה חכם" רצונו לומר שומע לעצת החכם - חכם מפני שיודיעהו הדרך שהיא ישרה באמת ולא אשר יחשבה היא ישרה ואמר (משלי. י"ד י"ב) "יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות" ואמר עוד בחולי הנפשות האלה בהיותם בלתי יודעים מה יזיקם ומה יועילם (משלי ד' י"ט) "דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו" אך מלאכת רפואות הנפשות הוא כמו שאספר בפרק רביעי: