כתבי הרמבם· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שמנה פרקים להרמב"ם · פרק ב
פרק שני בעניני כחות הנפש ובידיעות החלק אשר בו תמצאנה המדות הטובות והרעות
דע שהעבירות והמצוות התוריות אמנם תמצאנה בשני חלקים מחלקי הנפש והוא החלק המרגיש והחלק המתעורר לבד. ובשני אלו החלקים תהיינה כל העבירות והמצוות. אמנם החלק הזן והחלק המדמה אין מצוה בו ולא עבירה שאין דעת ובחירה האחד משניהם וגם אין בהם מעשה כלל ולא יוכל האדם בדעתו לבטל מעשיהם או למעטם מפעולה אחת. הלא תראה ששני החלקים האלה רצוני לומר הזן והמדמה יעשו בעת השינה הפעולה המיוחדת להם מה שאין כן בשאר כחות הנפש. אך החלק השכלי יש בו מבוכה. אבל אני אומר שיש בזה הכח גם כן מצוה ועבירה לפי אמונת דעת בטלה או אמונת דעת אמתית אבל אין בו מעשה שיאמר עליו שם מצוה או שם עבירה סתם ולזה אמרתי למעלה שבשני החלקים ההם תמצאנה המצוות והעבירות אמנם המעלות הן שני מינים מעלות המדות ומעלות השכליות וכנגדן שני מיני פחיתות. אמנם מעלות השכליות הן תמצאנה בחלק השכלי. מהן החכמה והיא ידיעת הסבות הרחוקות והקרובות אחר ידיעת מציאות הדבר אשר יחקרו סבותיו ומהן השכל אשר ממנו השכל העיוני והוא הנמצא לנו בטבע רצוני לומר המושכלות הראשונות וממנה שכל נקנה ואין זה מקומו ומהן זכות התכונה וטוב ההבנה והיא לעמוד על הדבר ולהבינו מהרה בלא זמן או בזמן קרוב. ופחיתות זה הכח הפך אלו או שכנגדם אבל מעלות המדות תמצאנה בחלק המתעורר לבדו. וחלק המרגיש בזה הענין אינו רק שמש לחלק המתעורר. ומעלות זה החלק רבות מאוד כזהירות כלומר יראת חטא הנדיבות היושר הענוה השפלות ההסתפקות - והוא שקראו חכמים עשירות באמרם (אבות) "איזהו עשיר השמח בחלקו" - הגבורה האמונה וזולתן. ופחיתות זה החלק הוא לחסר מאלו או להוסיף בהן אבל החלק הזן והמדמה לא תאמר בו לא מעלה ולא פחיתות אך יאמר שהוא זן על יושר או על בלתי יושר כמו שיאמר "איש פלוני עכולו טוב" או "בטל עכולו" או "נפסד דמיונו" או "הוא מדמה על יושר" - אין בזה לא מעלה ולא פחיתות וזה מה שרצינו לזכרו בזה הפרק: