כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
חולין · דף פח:
הי' מהלך במדבר ואין לו עפר לכסות שוחק דינר זהב וכו' שורף טליתו וכו' הנה בב"י מביא המרדכי דנתן עצה אחר' מי שחס על בגדו ימציא הדם בבגדו וכשבא לביתו יכבס הבגד ויכסה הדם, והב"י תמה למה לא קתני עצה זו בברייתא ובד"מ מתרץ וכבר דחו האחרונים דבריו והאריכו כ"א למעניתו ולא עלתה בידם ישוב נכון, ולפע"ד נראה דס"ל למרדכי דוודאי לא ימלט שלא ישאר מקצת דם בבגד ועיי' ש"ע יו"ד סי' קל"ח סעי' יו"ד ובש"ך שם אלא הלא פסקינן שא"צ לכסות רק מקצת דם ועצה זו נכונה, אבל ברייתא י"ל אתי' כמ"ד צריך לכסות כל דמו ולכן א"א בתקנה זו כנ"ל והוא ישוב נכון:
ואנכי עפר ואפר ראיתי בחי' אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שמפרש כפל הדבר עפר ואפר ע"פ שכתבו הא דאנו אומרי' ונפשי כעפר לכל תהי' היינו כעפר שהכל צריכי' לו זורעי' ומצמיח והכל דשים עליו כן מבקשי' מה' שיהי' צריכי' לו ומ"מ בל יתגאה ויהי' אסקופה הנדרסת בפני כל ענותן ושפל רוח, והנה לא ראוי' שיאמר אדם על עצמו כן שהוא במדריגה זו שצרי' לו ולכן אמר אאע"ה:
ואנכי עפר שהכל דשים עליו שאינו כלום ואפר שזורע בו ואינו מצמיח שאינו עושה פירות אלו דבריו הקדושי' וש"י:
ואמר רבא בזכות שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות לתכלת ותפילין תפילין כתיב וראו כל עמי הארץ וכו' וציצית תכלת דומה לים וכו' צ"ל מאי ענינו לזה זכה במדה כנגד מדה למצות אלו וגם מאי הכוונה תכלת דומה לים וים דומה לרקיע וכו' ונ"ל לפרש ולבאר, הנה אמר אאע"ה ואל תאמר אני העשרתי את אברם כתב הרמב"ן שבטח בה' שיתן לו ויקיים הבטחתו, ונ"ל כי רצה שישפיע לו ה' באופן שיכירו וידעו הכל כי בעבור שהכיר בוראו וקרא בשם ה' לכן השפיע לו ה' ולא יאמרו במקרה התעשר כי מלך סדום נתן לו עבור טרחתו ולכן החזיר לו ובטח בה' שיברכהו ויכירו וידעו הכל כי ברך ה' אותו ועי"ז יאמינו בה' ובעבדיו, ונגד זה נתן ה' לנו אות תפילין וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו היינו כי בני ישראל מצוינים בדבר הנראה ויכירו וידעו ברוב השפעה שנותן ה' לנו חוץ לטבע כי זה רק יען שם ה' נקרא עלינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו ועי"ז מתקדש ש"ש ורבים מעמי הארץ נלוים אלינו, וכן י"ל מצות ציצית שאנו מצויני' בה מקיפי' הבגד בכל צד לאחור ולפנים ויש בו חוט תכלת דומה לים ודומה לרקיע ולכסא הכבוד כדי שנזכור תמיד כי אנו מושגחי' מה' והכל בידי שמים ועסקינו ומלאכתינו הכל בהשגחת ה' ולא נאמר כח ועוצם ידינו עשה החיל הזה, וידוע כי עיקר עסקם בא"י ומסחרם הי' על הים זבולון לחוף ימים ישכון ולכן תכלת דומה לים וים לרקיע ודומה לכסא הכבוד להראות כי כל עסקינו והצלחתינו על הים הכל השתלשלות מלמעלה למטה סיבות מאת ה' אלקי ישראל, ולכן כשאנו זוכרים זה אנו מוצאי' עצמינו מחויבים לקיים רצונו ית"ש כי הוא הזן ומפרנס ומכלכל אותנו תמיד והכל מאתו ולא בכחינו והיינו וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ע"י שנראה הציצית ונתבונן בהשתלשלות מלמעלה למטה נזכיר כל מצות ה' לעשותם, וזה שהאמין אברהם ויבטח בה' כי הכל מידו ולא במקרה וראוי מצוה זו לבניו מדה כנגד מדה כנ"ל לבאר: