כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
חולין · דף נט.
אלא הכי קאמר וכו' בידוע שמעלת גרה ומפרסת פרסה, עיי' מהרש"א שהקשה מה ראה לתרץ בידוע שמפרסת פרסה וע"ז הקשה ש"ס לבדוק בפרסות, דלמא אינו סימן רק למעלת גרה ובפרסות צריך לבדוק באמת, ונלפע"ד דסתמא דש"ס ידע כמו שאמר לקמן גלוי וידוע שאין דבר שמפרס פרסה וטמא אלא חזיר שכולן מעלת גרה, ואין חשש בשאנו רואי' שפרסותי' סדוקי' רק לחזיר ובמכיר חזיר אין צריך לחוש לשום דבר עוד, א"כ כיון דחזיר אין לו שני' מאי צ"ל כל שיש לו שני' מעלת גרה ומאי לנו בזה הסימן כיון שאנו מכירי' ע"י שני' שאינו חזיר שוב אין לנו לחוש לשום דבר ושנים הכירא בעלמא הוא וכמו כן יש כמה הכירים בין חזיר לשאר ואין זה בכלל סימן, ואם רוצה ברייתא לאשמעינן סימן זה להכיר בין חזיר הול"ל כל שיש כו שני' בידוע שאינו חזיר דחזיר אין לו שנים, וע"כ דכללא קאמר שנדע שמעלת גרה ומפרס פרסה והוכרח ש"ס לומר דתרתי אשמעי' ברייתא, והגם דמביא אח"כ הא דגלוי וידוע שאין מפריס פרסה, כן דרך ש"ס בכ"מ וגם בה"א ידע האמת לאמיתו כנ"ל נכון ופשוט וק"ל: ולבדוק בפרסותי' צ"ל דלמא באם אינו רוצה לבדוק ורש"י נשמר מזה קצת דבמעלת גרה צריך להמתין אבל כאן הבדיק' לפנינו, ומ"מ צריך הסבר מאי דקשי' לש"ס לבדוק דלמא אשמעינן בראית שנים שוב א"צ לבדוק בשום דבר, ונ"ל דצ"ל איך לא קשה לש"ס על ברייתא והא איכא בן גמל ותוס' נשמר מזה וכתב על הברייתא והוא שיכיר ב"ג, אבל צ"ל איך לא הקשה הש"ס ותירץ כן קודם דמייתי ר"ח דאמר והוא שיכיר, ונ"ל דס"ד ס"ל דאין צריך כחוש לב"ג דלא שכיח ומיעוטא דמיעוטא הוא אלא דקשה לש"ס עכ"פ היכי דבקל נוכל לברר יהי' צריך בדיקה ואין לך בדיקה קלה מלראות בפרסות שלפנינו ומעלת גרה צריך להמתין עכ"פ אבל בפרסות בקל יוכל לבדוק ומשני בפרסותי':
חתוכו' וכיון דא"א לברר סומכי' על רוב, ומייתי כדרב חסדא דאמר מצא פרסותיו חתוכות, אלא דר"ח מפרש בהולך במדבר ומצא פרסותיו חתוכות ובברייתא דוחק לומר דאיירי באופן שפרסותיו חתוכות וגם לא הי' צריך לזה להביא דר"ח פשיטא שיש פרסותיהן חתוכות, ולהנ"ל א"ש דמייתי דר"ח דאמר והוא שיכיר בן גמל וע"כ צ"ל בברייתא דג"כ מכיר בן גמל דהא ר"ח איירי בפרסותי' חתוכו' וא"א לברר ומ"מ צריך שיכיר בן גמל ובלא"ה אין לסמוך על השנים דחיישינן כבן גמל, וא"כ ברייתא ע"כ במכיר ב"ג איירי, וא"כ לא צריך לאוקמי תו הברייתא בפרסותי' חתוכו' די"ל דלפנינו המה ומ"מ סומכי' על השנים וא"צ לבדוק בפרסות, אלא מכיון דר"ח נקט דינו בחתוכות דווקא משמע דאי אינם חתוכות טוב לבדוק בפרסות מלסמוך על השיני' דפרסות סימן האמור בתורה ושינים רק סימן ע"פ חז"ל דשני' מי כתיבא כנ"ל עיין וק"ל:
והנה צ"ל באמת למה אין סומכי' על הרוב וא"צ שיכיר ב"ג ע"פ הרוב, כן קשה באמת בלא"ה למה שני לסימני' נסמוך על הרוב שמעלת גרה מפרסת פרסה וה"ה רוב מפרסת פרסה מעלת גרה כבר נתקשה בספר מעין חכמה והעלה דבר חדש דכאן חידשה תורה דלא נסמוך על הרוב וצריך דווקא ידיע' ברורה עיין בפנים מלתא בטעמא והוכחה מקרא שים עיניך עליו: