כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
חולין · דף מז.
חליף טריפה וכו' עיי' ת"ח דהיינו שנתחלפו לגמרי אבל באיכא ד' בימין וא' בשמאל כשר דאי משום חסר או יתיר ל"צ לחליף כלל, והנה רוב הפוסקים ס"ל דגם באופן זה טריפה והיינו מטעם חסר בשמאל, וצ"ל לכאורה קושי' הת"ח, ונ"ל דזה אשמעינן רבא דה"א מדבריו דחסר ויתיר דווקא במנין האומות ולא בצדדים תלי' כמו שסובר הת"ח באמת קמ"ל חליף טריפה והיינו מטעם חסר או יתיר כמ"ש רש"י לעיל ר"פ, ובזה יובנו דברי הפלתי [סי' ל"ה סק"ג התמוהי' שכתב דאם איכא בימין ג' הראוי' ובשמאל הרבה יותר כשר כפר"ח, דהא רבא ע"כ לאו בהאי גווני איירי דלדידי' תיפוק לי' דהוי יתור, וע"כ לאו להכי נתכווין אלא שיש ג' בשמאל ותרי בימין וצ"ע דעדיין קשה תיפוק לי' משום חסר, ולהנ"ל ניחא דל"ק די"ל דזה אשמעינן שלא נימא חסר ויתיר דווקא במנין האונות קמ"ל, אבל באופן שיש ג' בימין והרבה בשמאל הוי יתור במנין האומות בזה בוודאי לא איירי רבא כנ"ל וק"ל:
ע"ב אדומה כשירה וכו' עיין טו"ז סי' כ"ח סק"ד וש"ך ופר"ח אי צריך דווקא שיהי' ניכר המראה בשני קרומים, ונ"ל להכריח מפוסקים דכפר"ח דצריך דווקא שני קרומים דאל"ה לא גרע מנקב קרום העליון דכשר, דהראשונים כרכרו כמה כרכורים ליישב הא דמסיק לעיל אלא ל"ש ומפרשים וטריפה ואיך יתיישב עם הא דאדומה כשירה מדר"נ ולכאורה י"ל הא דר"נ היינו שנבלע:
הדם בין עור לבשר ואח"כ יבלע בבשר וכשר, ונ"ל פשוט דווקא בין עור לבשר יוכל להיות הדם אבל לא בין שני קרומי הריאה דמה שייכות לדם שם ופשוט, וא"כ י"ל דרבא איירי בניכר האדמומית בעור החיצוני ולא ניכר אדמומית זה בעור הפנימי ואם כי עור הפנימי בלא"ה אדומה מ"מ איכא אופן שעור החיצונ' אדומה ביותר מהפנימי וחזינן שלאו מחמת דם הנבלע בין עור לבשר הוא הגורם דא"כ הי' היכר זה ביותר בפנימי, וע"כ דלאו מכח זה בא רק מכח לקותא ונלקה החיצונה ולכן מטריף רבא והא דכ' דאדומה כשירה מדר"נ היינו בששניהם אדומים בשווה ויש לתלות בדר"נ דלא נבלע הדם וניכר האדמומית גם בחיצונ' הקרומים דקים ותולי' בדר"נ כמ"ש דמצוי' יותר דר"נ משנאמר ע"י חולי ול"ק כלל לכאורה, ומדלא תירצו הראשונים כן נראה לעין כי סוברים דכל מראות הפסולות והלקוחות אינם פוסלי' רק בששלט בשתי עורות כמו נקב וא"כ ע"כ רבא איירי בשנראה בשתי עורות וטרחו הראשונים שפיר ליישב הך ל"ש דטריפה עם הא דאדומה כשירה מדר"נ די"ל אחר שנבלע דמו וחי כנ"ל וק"ל: