אור ברסלב
כתב סופר על חולין חולין › דף כד.

כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

חולין · דף כד.

דף כ.

יכול יהיו כהנים פסולים בשנים וכו' ראיתי בחדושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שהקשה איך ס"ד שיהי' שנים פוסלות כהנים הא פסול בשני' היינו למ"ד להתחלה ועד חמישי', והלא בכהן ע"כ כשר מיד כשהביא שתי שערות דהא דרש לקמן מאיש לזרעך לדורותם, וכיון דע"כ לא דמי לשני' ללוים שוב אין ללמוד קו"ח מלוים דמומין פוסלים והיא קושי' העולם, והנה לפמ"ש הרמב"ם [הל' כה"מ פ"ג ה"ז] בלוים דעד למ"ד לא יכנוס לשרת, ושוב כתב קטן עד בן י"ג פסול לעבודה ועיי' כ"מ שכתב דלשמש בקביעות צריך למ"ד שני' אבל באקראי יוכל לשמש אבל דווקא בן י"ג שנים ולא קודם עיי"ש וכי כן א"ש די"ל דכתיב איש מזרעך היינו דלא נימא דמותר לשמש באקראי אפי' קודם י"ג שנים לכן כתיב איש מזרעך וכו' אבל בקביעות י"ל דלא ישמש דפסול מצד שנים וא"ש ופשוט:

אלא דקשה עדיין איך ס"ד לעשות קו"ח על פסול:

דשנים מאחר דחזינן דצריך מיעוט לפחות מי"ג אתשמיש שאינו קבע והלא נדע זה מקו"ח וע"כ דאין לעשות קו"ח על זה וא"כ קשה למאי צריך אשר ללוים למעט מקו"ח, ונ"ל ליישב דאי לא הוי כתיב אשר לא הוי ידעינן דשימש קודם י"ג פסול בי' מקו"ח, דלא הוי ידעי' קו"ח דאיפכא הוי אמרי' דבלוים פוסלי' מומי' וזאת למעט כהנים מפסול שנים דמסתבר כמ"ש תוס' ד"ה זאת ללוים רק משום דכתיב אשר ע"כ זאת למעט כהנים וא"כ אי לא הוי כתיב אשר ה"א דכהנים ממועטי' מזאת וכן אפי' פחות מי"ג כשרים לעבודת מקרה קמ"ל וק"ל:

ע"ב ת"ר נתמלא זקנו וכו' ולישא את כפיו וכו' הטור באו"ח סי' קכ"ח כתב דקטן ואפי' שלא נתמלא זקנו לא ישא כפיו וה"מ לבדו אבל עם אחרים מותר, והב"י תמה למה לא מחלק בין בקביעות לאקראי דע"כ לחלק כן ממתני' דמגלה דקתני לא ישא כפיו משמע דגדול שרי ושלא יקשה מבריי' הנ"ל דצריך שתתמלא זקנו וע"כ צ"ל ולחלק בין בקביעות לאקראי עיי"ש ועיי' בפמ"ג סי' הנ"ל מ"ש ליישב, ולפע"ד י"ל דהטור סובר מתני' נקט קטן לא ישא כפיו ליכא לדייק הא מיד כשיהי' גדול ישא כפיו, אלא י"ל דרבותא אשמעי' דכל זמן שהוא קטן מדינא שלא הביא שתי שערות ולא סימני סריס ומדין קטן הוא עד שיעברו רוב שנותיו ל"ו שני' כמבואר בב"ב קנ"ו, וה"א כיון דכל עיקר הטעם דקטן לא ישא כפיו משום כבוד צבור שלא יהי' כפופי' לברכת קטן כפי' רש"י במגלה שם וה"א דכיון דהוא גדול בשנים כ"כ ועברו הרבה משנותיו הגם שמדינא קטן ליכא בזיון לציבור שכפופים לברכתו, ועיי' ב"י סי' נ"ג דלעשותו שליח ציבור בקביעות דצריך נתמלא זקנו אם הגיע לשנים שראוי להתמלאות זקנו ממני' לש"ץ והיינו טעמא כיון שניכר בו שהוא בשנים אלו איכא כבוד ציבור עיי"ש, וא"כ ה"א דכן לענין ברכת כהנים כשהוא קטן באמת מדינא אבל הוא גדול בשנים וניכר בו שאז כבוד ציבור הוא קמ"ל דקטן לא ישא כפיו כל זמן שהוא קטן אפי' גדול הרבה בשנים דכיון דלכל מצות קטן הוא ופטור מעונשין אין כבוד לציבור שיהי' כפופי' לברכתו והא דב"י הנ"ל למנות שליח ציבור היינו דבאמת גדול הוא רק צריך גם למילוי זקן משום כבוד ציבור אז תלי' בשנים, אבל דברי א"ש לענין נשיאת כפים דאם הוא קטן מדינא לא מהני שנים ועדיין זילותא איכא וא"כ אין לדייק ממתני' הא מיד כשיתגדל נושא כפיו, דמתני' אשמעי' רבותא כ"ז שהוא קטן מדינא אינו נושא כפיו וכהנ"ל, וא"ש שיטת הטור ואם נעיי' בסידור דברי הטור נראה כדברי דכתב קטן ואפי' גדול וכו' וצ"ע כיון דדין כן בגדול אפי' למאי נקט כלל קטן הו"ל כל שאינו נתמלא זקנו אינו נושא כפיו לבדו. ולהנ"ל א"ש דכוונתו קטן היינו כל שהוא קטן בדין אפי' הוא גדול בשנים שכבר באחר נתמלא זקנו ואפי' גדול מדינא אבל לא נתמלא זקנו והיינו כדמפרש ב"י בסי' נ"ג שלא הגיע לכלל שנים שראוי למלאות זקנו אינו נושא כפיו לבד כנ"ל, והא דלענין ש"צ בסי' נ"ג מחלק הטור ג"כ בין בקביעות ובין באקראי והיינו ממתני' דמגילה דקתני קטן לא יעבור לפני התיבה ומוכח דמיד כשיתגדל עובר וע"כ צ"ל היינו באקראי, ולפמ"ש לכאורה אין זה הכרח די"ל ג"כ דאשמעי' קטן אפי' הגיע לכלל שנים עד ל"ו שנים וכהנ"ל וזה ליתא דבתפילה אין בו רבותא דפשיטא דאין חילוק בין קטן לקטן דכל זמן שאינו בר חיוב אינו מוציא ומה לי קטן עד י"ג או שלא הביא סימני גדלות או סימני סריס עד כ"ו וא"ש וע"כ מדאמר קטן דווקא אינו מוציא משמע אבל כ"ז שיתגדל מוציא, אבל דברי א"ש לענין נשיאת כפים דכל עיקר טעמו רק משום כבוד ציבור א"ש כמ"ש עיי' בזה כנ"ל נכון וק"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה