אור ברסלב
כתב סופר על חולין חולין › דף ז.

כתב סופר על חולין· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

חולין · דף ז.

דף ו.

אלא מקום הניחו לי להתגדר עיי' בהקדמת חתם סופר מ"ש אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שם ומצוה לשום עין עליו:

וקסבר קדושה ראשונה וכו' רש"י וכן רוב ראשוני' מפרשי' קדושה ראשונה היינו בה"מ ראשון ושני של עזרא, ועיי' רמב"ם פ"א מהלכות תרומ' הלכה ה' דכתב הכ"מ דרמב"ם מפרש ראשונה ושני' באופן אחר עיי"ש הטיב, ועיי' רמב"ם ספ"ו מהלכות בית הבחירה שנתן טעם למה קדשה שני' קדשה לעתיד לבא ולא ראשונה, וסובר דמקו' המקדש עדיין מקודש, ועיי' השגת הראב"ד ובכ"מ שם, והכ"מ נתקשה על שכתב הרמב"ם לחלק בין כבוש יהושע שהי' בחרב וחנית ובין קדושת עזרא שהי' ברשו', ואטו גרע כיבוש בחזקה בחרב וחני' ועיי' חדושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שכתב ליישב בטוב טעם ודעת דיב"נ כיבוש וחזר נ"נ וכיבש מידינו וגוי קונה בכיבוש מלחמה כדילפי' בפ' השולח מעמון ומואב טהרו בסיחון ה"נ קנה ונתבטלה קדושת יב"נ, משא"כ עזרא כשעלה לא עלה אלא ברשות כורש החזיק והי' עבדי' למלכות ושוב כשנטלו היונים מפרסי' ישבו ברשות יונים, ואף כשהחריבו עירינו וגלו אותנו מארצינו לא בטלו המלכו' הרשות שישבו ישראל בא"י ועדיין אותו הכח שהי' לנו בימי עזרא כשקדש דהיינו רשות מלכיות אותו הכח עדיין קיי' ולא נשתנה רגע א' אעפ"י דאחר החורבן ראשון הי' חורבן שלא עבר בה איש מאדם עד בהמה, אבל מימי עזרא ואילך לא נתרוקן א"י מישראל רגע א' ורשות מלכות קיים לכן לא נתבטלה קדושתה עכ"ד הקדושי' והם נחמדים מפז לכן העתקתים ושפתים יושק, ועיי' מג"א סוף הלכות נ"ב בישוב קושי' הראב"ד על הרמב"ם, ועיי' בס' לחם שמים:

ודלמא הכא נמי חדא זמני רש"י נדחק, ועיי' בתורת חיים דבר נאה ומתקבל, ועיי' במהרש"א ח"א:

ע"ב אמר לו כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני, ראיתי בספר א' שכתב בשם גאון אחד שהוכיח מכאן דין המבואר דמותר לזמן לחבירו פ"א הגם דיודע שלא יאכל ויהנה אצלו דאל"כ איך אמר רפב"י כמדומה אתה וכו' איך חשד לרבי שאם כן איך זימן אותו ויודע שלא יאכל אצלו ע"כ פ"א שרי והוא נכון:

ישראל קדושים הם וכו' יש שיש לו ואינו רוצה נתקשה בתוס' איך תיאר אלו קדושי' שיש להם ואינם רוצי', ועיי' במהרש"א ח"א מ"ש, ולי נראה דאנו רואי' כמה פעמים יראים ושלמים מדקדקי' במצוה קלה, ומחסרים מאוד במצות צדקה, ואלו שאינו מדקדקים במצות וכמה פעמי' עוברי' עבירות, אבל מצות צדקה מקיימים בשלימות מפזרי' ומהנים אחרים משלהם, וכל הרואה ישתומם על דבר הלזה, אבל טעמם ונימוקם של הרחוקי' מן הצדקה וקרובי' אל ה', כי מצינו צדיקי' שחסים על ממונם יותר מגופם כי מי שאינו רוצה לרמאות אחרים והן שלו יהי' הן וגם שלא לעסוק במסחר בשבתות ויו"ט העושה כן צריך לחוס על ממונו, וממילא אין ביכלתו לפזר ולחלק, אבל אלו שאין דבר מעכב במסחרם כא רמאות וכא חילול שבת ויו"ט אלו יכולי' לפזר ולעשות כרצונם כי בקל הכנסתם, והנה רפב"י בלא"ה לא אכל אלא למי שנודע שמדקדק במצות וכשר בישראל, ואמר כי מקדושי' שבישראל ג"כ לא יוכל לאכול כי יש שיש לו ואינו רוצה דהיינו מחמת קדושתו וצדקתו יש לו טענה ומענה שאינו רוצה ליתן כהנ"ל וא"ש, ובדרוש הארכתי כי באמת אין זה טענה כי לא יתחסר בצדקה והיא א' ממצות הגדולות והבטחנו ה' כי בגלל הדבר הזה יברכך וכו' ופרשתי בזה שמרו משפט ועשו צדקה ומדקדקי' דהול"ל שמרו משפט וצדקה ועוד דצדקה בכלל משפט שנכללו כל המצות שבתורה, ולהנ"ל א"ש דאמר שמרו משפט שיהי' במשפט ובצדקה כל מעשיכם, ומ"מ עשו צדקה שלא יסית אתכם היצר שלא תוכלו לעשות צדקה בשביל שמיר' המשפט וכהנ"ל, ואמר כי קרובה ישועתי לבא, דעל כל המצות אין שכר בעוה"ז וצריך להמתין לעוה"ב אבל בצדקה שכר בעוה"ז בחנוני נא בזאת וכו' והיינו קרובה ישועתי לבא בשכר הצדקה, וצדקתי להגלות כי שכר עוה"ב צפון מעיני כל חי עין לא ראתה אלקי' זולתך, אבל שכר הצדקה נרא' לעיני כל בשר והיינו וצדקתי להגלות שהוא גלוי וידוע לעיני אדם ועוד הארכתי ואכ"מ וק"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה