אור ברסלב
כתב סופר גיטין חלק ב גיטין › דף סא.

כתב סופר גיטין חלק ב· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

גיטין · דף סא.

דף ס.

משאלת רחיי' ותנור הקשה תוס' למה לא תני בסיפא רחיי' ותנור ונ"ל דלק"מ כיון דבורר' וטוחנ' עמה כ"ש רחיי' ותנור והא דתני נפה וכברה לאשמועינן רבותא דאפי' הנהו דווקא מפני דרכי שלום ואפי' לענין מעשר לאביי דרוב מעשרי' ולענין טומאה דרבנן לרבא דווקא מפני דס"ל מותר ולא בלא"ה הגם שיש לתלות קצת כמ"ש תוס' אבל לענין שביעי' דאוריי' נקוט רחיי' ותנור דמקרבי יותר מנפה וכברה מ"מ מותר מפני ד"ש אבל לא בורר' כו' כנ"ל וק"ל:

לפי שאין מחזיקי' ידי ע"ע. והיינו משו' לפני עור עיי' רמב"ם בפי' המשניות בפ"ה דשביעית במתק לשונו שממתיק בלשונו איך שייך בזה לפני עור לענין סגורו' מתאוה ויצה"ר ואסור לעזור ולהוסיף עורותו עיי"ש עוד. ועיי' בפ"ק דע"ז בתרי עברי דנהרי דווקא איכא משו' לפני עור וצ"ל דהכא א"א לה בלא"ה אם לא שתשאל לה או שתסייע' עמה ואפשר כל שבידו איכא איסור יותר. אמנם עיין בר"ן וריטב"א מ"מ משו' מסייע אסור גם כשיוכל לעשות ועושה בלא"ה ועיי' תוס' שם וזהו רק מדרבנן ועיי' טוש"ע הלכ' עכו"ם ובתשובה הארכתי בדיני' אלו. (אמר המגי' היא בתשובת המחבר יו"ד סי' פ"ג עיי"ש) היטב:

אביי אמר רוב ע"ה מעשרי' הם ורבא ס"ל בטומאה דרבנן הקילו יותר כ' חי' ר"ן וריטב"א דאביי ס"ל ביותר יש להחמיר בוודאי דרבנן מלחוש למיעוט בדאוריי'. ורבא ס"ל ביותר יש להחמיר במיעוט שיש בו דאוריי' מוודאי דרבנן ועיי' בשב' ר"פ במה מדליקין. ותוס' הקשה דבשבת גבי זב ע"ה בזב פרוש חייש אביי לדמאי יותר מרבא וכ' פ"י לאביי ניחא כיון שאסרו רבנן דמאי אפי' קמי' שמי' גלי' שזה מעושר מ"מ איסור דרבנן אכל אבל לענין מסייע כיון דרוב מפרישי' ולע"ה שיודע שהפריש מותר לאכול ליכא מסייע ידי ע"ע דמן הרוב הוא וא"ש לאביי אבל לרבא דמחמיר לענין מסייע יותר וודאי קשה עיי' בו. ונ"ל דרבא ס"ל בדמאי החמיר ועשאוהו כספק כמ"ש רש"י וממילא אסור לסייעו כמו שאינו אוכל בעצמו כן אסור לסייע לע"ה כיון דלדידן נכנס בגדר הספק אבל בשבת שם למגזר שמא יאכילנו הוי כס"ס שמא לא יאכילנו ואת"ל יאכילנו שמא מעושר הוא. ואי כיון דאסרו רבנן איסור דרבנן עלה שמא יאכילנו ספק דרבנן הוא ומותר אבל שמא ירגילו ויאכילו בטומאה יש לחוש שע"י שירגילו אצלו בוודאי בזמן מן הזמני' ע"י שרגיל עמו לא אפשר וקרוב הוא שיאכילו בטומא' כנ"ל וק"ל:

ע"ב. משו' דקא בעי למרמי אחריתא עלה הו' קושי' תוס' מבואר' מאחר דמיית' ברייתא ומקשה ומתרץ למה לא הקשה מבריי' זו עצמה ול"ח לאחלופי. ונלפע"ד לישב עפמ"ש הראב"ד בפי"א מתרומ' דאיכא ס"ס שמא לא החליף ואת"ל החליף שמא שלו מעושרים הם ועיין בכ"מ שם כיון שחששו למיעוט גם ס"ס ל"מ והיינו כיון דס"ס מטע' רוב כמו דל"מ על רובא כן על ס"ס ואינו מוכרח די"ל כיון דאיכא רוב בצירוף ס"ס מהני לפמ"ש תוס' שבת דחששו למיעוט דשכיח דלא מפרישי' וא"כ ס"ס מהני כן דעת הראב"ד. אלא דיש לעיין לדסוברי' דאמרי' שם אונס חד הוא הכא נמי שם אונס חד הוא דסו' כ"ס כל הספק שמא החליף בדבר האסור או לא אלא דראב"ד נ"ל ל"ל האי כללא. ולדידן י"ל דספק ראשון מתיר טפי משני כיון דלהך צד שלא החליף כלל מותר לאכול בטהר' משא"כ להך צד את"ל החליף שמא בפירות מעושרים שלו ופירו' שלו בחזק' טומאה שמסתמא הוכשרו ועיי' פ"י ואיכא נפקותא בין הספיקו' והוי ס"ס שפיר. והא"ש בריי' טוחני' ומפקידי' אצל אוכלי' בטומאה ומוקי בשלו לא הוכשר אבל של מי שאוכל בטומאה מסתמא הוכשרו או י"ל בשידוע שהוכשרו ואוכל בטומא' ואיכא ס"ס לענין מעשר וליכא שם אונס חד דאיכא נפקותא לאוכלן בטהרה ולאמ' מותר לאכול בטהרה דמספק לא אסרי' לאכול בטהרה דספק טומא' דרבנן היא ועיי' פ"י גם דמוקי לה סיפא בכהן ובתרומ' אבל רישא י"ל במפקיד חולין ועיי' מהרמשי"ף אבל במתני' דהנותן לחמותו ופונדקי' דמעשר שהוא נוטל הי' אוכל כשמעשר ע"כ דאין לחוש לטומא' גם פירותי' טמאי' או דשלהם אינו מוכשר ועכ"פ ליכא למידן על הטומא' וטהרה וממילא ליכא ס"ס ולק"מ לכך הקשה תוס' משניו' אהדדי דקתני הרי אלו בחזקתן למעשר אבל לא לטומא' דאמרי' שנוגע וכיון שגם לצד שלא החליף בחזק' טמאי' הם שוב ליכא ס"ס ומ"מ ל"ק לאחלופי מקשה שפיר מחמותו ופונדקי' כן י"ל עיי':

ובהא י"ל מה שנתקשה פ"י על תי' ש"ס משום דבעי למרמי אחריתא בלא"ה הא יוכל להקשו' מרמי אחריתא ונ"ל דרצה להודיע דמבריי' ב"ק לי' די"ל משום ס"ס כמ"ש משא"כ במתני' אבל הם בחזק' טמאי' דליכא ס"ס ולאורוי לן כ"ז מייתי ומרמי תחלה טומא' אטומא' ושוב מקשה ול"ח לאחלופי ומבריי' ל"ק זה כנ"ל וק"ל:

בר ב"ר ליכול חמימא לרש"י לטובה מתכווני' ולתוס' ולרשב"א לטוב' עצמה מתכווני' ועיי' ש"ך סי' קי"ט נפקותא לדינא:

תוכן העניינים

כתב סופר גיטין חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה