כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן נט
בט"ז בסי' קנ"ד ס"ק ז' כתב דלולא דמסתפינא אמינא מלתא חדתא דהא דאמרינן בהנך מילי דאסור לעשות מקדושה גדולה קדושה קלה היינו כ"ז שראוי' לקדושה גדולה אבל אם אינה ראוי' לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשו בה לכל הפחות קדושה קלה ממה שתהי' פנוי' ותגנז וכו' דוק בדבריו ולענ"ד להביא ראי' אלימתא דלא כדבריו ועיין ביומא דף י"ב ע"ב ת"ר אירע בו פסול וכו' ר' יוסי אומר וכו' שני אינו ראוי לא לכ"ג לא לכהן הדיוט וכו' כ"ג משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין וכו' והתם נשאר בלא שום קדושה כלל ומכ"מ אין מורידין דוק ואין לדחות מפני ששם ראוי השני להקדושה החמורה אם ימות הראשון כמו דאיתא שם בדף י"ג ע"א ומודה ר' יוסי שאם מת ראשון חוזר לעבודתו וכו' זה אין דחי' כלל מכ"מ הזמן עד שימות נשאר בלא קדושה השני ומה לי אם ישאר לעולם בלא קדושה או על זמן ובפרט שספק דילמא ימות השני קודם ולא יהי' ראוי לעולם לקדושה החמורה וישאר לעולם פנוי בלא קדושה דו"ק ועוד אפי' אם נסבול כל הדחוקים נאמר דמכ"מ נקרא חזי' לקדושה החמורה מכ"מ אם נאמר דהיכא דלא חזי' כלל הקדושה החמורה לעולם מורידין לקדושה הקלה א"כ מאי מתרץ הגמ' על הקושי' פשיטא דמת חוזר לעבודתו ומתרץ הגמ' דהוה אמינא דהוי' לי' צרה מחיים וכו' ולפי דברי הט"ז עדיין פשיטא דמהברייתא גופא מוכח דחוזר לעבודתו דאל"כ אם נאמר דאפי' מת ראשון אינו חוזר לעבודתו א"כ אמאי אין מורידין אותו הא לא חזי' לקדושה החמורה לעולם ובזה הדין דמורידין לדברי הט"ז, אלא ע"כ דמת חוזר לעבודתו וראוי הוא לקדושה החמורה ע"כ אין מורדין והנה אף מצד הסברא לא יוכל לידע דמת חוזר לעבודתו דיש לומר דנעשה צרה מחיים מכ"מ ראי' מהברייתא לדברי הט"ז א"כ עדיין קשה פשיטא אך אם נאמר דלא כהט"ז ניחא, וזה ראי' אלימתא דלא כדבריו דו"ק ע"כ לענ"ד לפסוק בזה דלא כהט"ז דאפי' אם אינו ראוי לקדושה החמורה מכ"מ אין מורידין, וזה ראי' ברורה לענ"ד בעזהי"ת מהנ"ל.