כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר
הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן נח
אציג בזה ענין רחב הנוגע לתפלין:
הנה יעיין בתוס' בבא קמא דף י"ז ד"ה הא למיגמר יעיין שם מה שמביאים בשם השאלתות דלומד הקושי' דהגמ' מהא דהניח תפלין ואח"כ למד דמזה מוכח דמעשה עדיף מלאגמורי ומקשה הגמרא דבקדושין מוכח דלימוד עדיף וכו', והנה לענ"ד קשה דהי' הגמ' לחלק אף דבאמת למוד עדיף כדמוכח מקדושין מכ"מ זה דוקא אם שניהם עוברות או שניהם אינן עוברות אז שייך לשקול איזה מהן עדיף אבל היכא שהקל היא עוברת והחמורה אינה עוברת בודאי צריך לעשות הקלה כיון שהיא עוברת והחמורה אינה עוברת א"כ תפלין הוה עוברת דחיוב דתפלין הוא בכל רגע ורגע כלשון השו"ע דתפלין מצותו כל היום א"כ הרגע שעובר בלא תפלין הוא מבטל מצוה דתפלין אבל לאגמורי כיון דמשמע שלא היה לומד עמהם כל היום רק שמעתא אחת זו אינה עוברת, א"כ מאי מקשה הגמ', ולענ"ד צ"ע טובא בזה. והנה עיינתי קצת בזה והנה בא ברעיוני שזה הענין בל"ה מוקשה ממקומות אחרים ג"כ דהנה איתא בריש הלכות תפילין דציצית קודם לתפילין מפני סברות שונות שמה, והנה לכאורה קשה דתפילין הוא מצוה שבכל רגע ורגע עובר וציצית אם לא לבוש הטלית לא יעבור ע"ז [אך בציצית בל"ה קשי' אמאי לא עושה זאת גופא למעלה מה שציצית לאו מצוה חיובית ותפלין מצוה חיובית אך זה יעיין בשג"א שהרגיש בזה] והנה בש"ז ע"כ מוכרחים אנו לומר כיון שהתורה פטרה מתפילין בעת שהוא עוסק בדבר אחר דהיינו בעת עסקיו שטרוד בענין אחר דבעינן שלא יהי' היסח הדעת מתפילין ע"כ אם ילבוש הטלית מקודם בעת מעשה יהי' פטור ולא יעבור על מצות תפילין שיש לו עצה שלא ילבוש הטלית ולא יהי' אז עסק מכ"מ זה נקרא רק שמצוה להכניס עצמו בחיוב א"כ דמיא תפילין לציצית שבציצית ג"כ פטור רק שמצוה להכניס עצמו ובתפילין נמי כן דוק ואף שיש לחלק דבתפילין מצוה רמיא רק דיש טצדקי לפטור עצמו מזה וכ"ז שלא עושה הטצדקי הוא חייב אבל ציצית הוא להיפך הוא פטור ממילא רק שיש אופן להיות חייב בזה מכ"מ כיון שהתורה הקדושה נתן רשות לפטור עצמו מתפילין דמיא כמו שהפטור איתא רק שהוא מחויב עצמו להכניס עצמו בזה דוק ע"כ דמיא ציצית לתפילין דוק כי סברא נכונה היא [ובזה אפשר לישב גם קושיית השג"א הנ"ל דכיון דגם תפילין לפי"ז לא נקרא חיובית] ובזה יש להקל קצת קושיתי על השאלתות דהנה כיון דאם למד עמהם הי' בעת מעשה פטור מתפילין דכיון דטרוד בהלימוד ואף שאם הטרוד מדחיק עצמו שהטרדא לא יסיר אותו ממחשבתו מהתפילין עושה מצוה מכ"מ לא הוה שוב מצוה חיובית ע"כ הוה רק מצוה להכניס עצמו בזה דכיון דהתורה פטרה בעת הטרדא ע"כ מקשה הגמ' שפיר דאם לימוד עדיף הי' ללמוד קודם כיון דלא יעבור בזה על מצות תפלין כיון דטרוד אז אף שיש מצוה להכניס עצמו בזה מכ"מ סובר הגמ' דכיון דלימוד עדיף נופל הסברא דמצוה להכניס עצמו בחיוב דכיון דלימוד מחוייבין אנו להקדים ותוס' ורש"י לשיטתם יהי' מוכח להיפך מסברא זו דהנה כיון דהם סוברים דלא גמירי עדיף קשי' אמאי מנח תפילין מקודם וכן על הסלקא דעתך דגמ' שהי' מוכיח מכאן דלימוד עדיף גם לשיטת תוס' קודם שהי' יודע החילוק בין למגמר ובין לאגמורי הי' הגמ' להקשות מיני' ובי' ובפרט לשיטת רש"י שעיקר הקושי' הוא להקשות זה הסתירה הי' להקשות מיני' ובי' ובפרט שזה הקושי' דהסתירה מיני' ובי' לא יתורץ גם בהמסקנא וזה לכאורה פליאה עצומה אך הם חולקים על הסברא שהעליתי בשיטת השאלתות שהם סוברים שאף בלימוד יש מעלה מכ"מ כיון שבהתפלין אף שיש עצה להיות פטור מכ"מ מצוה להכניס עצמו בהחיוב ובתורה ובהלימוד אין נ"מ כיון דבל"ה לא ילמוד עמהם כל היום ותוס' ורש"י לא סוברים זה הסברא כיון דלימוד עדיף הקדימה דלימוד דוחה להסברא שמצוה להכניס עצמו בחיוב ולא דמי' להדין דציצית קודם מפני שבציצית ג"כ עושה שיעשה המצוה ביותר זמן א"כ מאי נ"מ כיון דגם מתפילין פטור כדהארכתי לעיל אבל הכא לענין לימוד ותפילין שאני דבהלימוד אין נ"מ בריבוי הזמן ובתפילין יהי' ריבוי הזמן וזה עדיף מקדימה המצוה להכניס עצמו דתפילין עדיף ביותר מקדימה דלימוד דו"ק וזה פלוגתא חדשה. והנה יש עוד אופן לתרץ דברי השאלתות ביותר דרך מרוח דהנה יעיין בשו"ע או"ח דהקורא בתורה פטור מתפלין וזה כלל דכל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט לפי"ז לא יקיים שום מצוה דתפילין בעת שלומד דהטעם פוטר הוא בש"ז שא"צ לתפלין כיון דבל"ה עת התורה עליו ודמי' ליו"ט ושבת דו"ק בשו"ע במג"א ובביאור הגר"א זצ"ל א"כ לפי"ז נופל מכל וכל קושי' הנ"ל כיון דבעת שילמוד עמהם לא יקיים שום מצוה א"כ מאי ירויח בהקדמתו שישא תפילין בעת שילמוד עמהם הא אז בל"ה אינו עושה מצוה יעיין במג"א דמצדד דגמ' שאני דוקא תורה שבכתב יעיין בלבושי שרד טעם בזה א"כ לפי דברי יוצא ראי' משאלתות דלא כמג"א, והנה אפשר תוס' ורש"י יסברו כהמג"א אך בל"ה יש לתרץ דברי תוס' ורש"י שהם יסברו כהשיטות שהטעם דתורה פוטר הוא משום עסק במצוה ע"כ קודם העסק בתורה יש החיוב והחיוב זה ימשוך המצוה גם אח"כ ולפי"ז אין לנו פלוגתא בהסברא זו אם היכא שיש מצוה עדיפא אם דוחה הסברא שמחויב אדם להכניס עצמו במצוה דכמו שתוס' ורש"י סוברים כן דאינו דוחה דאף דאם למד מקודם הי' פטור הן מצד טעם דטרדא והן מטעם עסק במצוה דהי' עצה להיות עוסק במצוה וממילא יהי' פטור מכ"מ המצוה להכניס עצמו בחיוב זה מבטל מעלת הקדמה דמצוה אחריני [ואף אפשר שהמצוה דתורה בא עליו מקודם שהוא שאל מאתו קודם שהלך לבית הכסא ויש להאריך בגוף אי נקי דאינו מסלק החיוב דתורה והראי' שלא הוה הפסק לענין שיהי' מחויב בברכות התורה רק שאיסור רמיא עליו ולענין תפילין הי' אז פטור א"כ זולת שהתורה עדיף בעצמותו ג"כ עדיף בש"ז שהחיוב בא עליו מקודם מכ"מ הסברא דלהכניס עצמו שישא תפילין גם בעת הלימוד זה מבטל השתי המעלות דלימוד שתי מעלות הנ"ל ולא דמי' לציצית דגם בציצית איכא מצוה להכניס עצמו בזה] זה הסברא גם השאלתות סובר כן אלא שהשאלתות סובר שבל"ה בעת הלימוד אינו מקיים מצוה דתפילין ע"כ אינו מרויח כלום רק קדימה ע"כ מקשה הגמ' שפיר וזה ענין חדש בעזהי"ת ומהשאלתות מקור להפוסקים דסוברים דבעת לימוד אינו מקיים שום מצוה בהתפלין.