אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן מח

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן מח

סימן מז

יעיין בט"ז או"ח בסי' ר"פ שהעלה דמותר לבעול אפי' בעילה גמורה בעילה ראשונה בשבת יעיין בדבריו. ולענ"ד צ"ע דבריו הרבה דלענ"ד אין בכח ראיתו להשיג על הג"א ועל האגודה דיצא מפורש מפיהם שאסור בעילה גמורה והוא תמך יסודו על המסקנא דלרב מותר מפני שמקלקל א"כ מותר אפי' בעילה גמורה לענ"ד, מקודם אביא ראי' מפורשת דדוקא תרי דרבנן מותר אפי' במקום מצוה דהנה מבואר דרק באת"ל מפקיד פקיד בזה איבעי' לו דילמא מקלקל הוא ולדם הוא צריך והוה אינו מתכוין ומקלקל אבל אם הי' חיבורי מחבר אסור אפי' במקלקל מפני שהוה רק חד דרבנן וגם מהאת"ל השני נמי מוכח דרק באת"ל להנאת עצמו הוא צריך דהוה אינו מתכוין בזה מסתפק דילמא מקלקל אבל אם לדם הוא צריך לא הי' מסתפק דילמא מקלקל א"כ מוכח דחד דרבנן אסור אפי' במקום מצוה ורק תרי דרבנן מותר במקום מצוה. ובזה קשי' לי על הר"י בתו' שסובר דאפי' חד דרבנן מותר במקום מצוה כמו במקום צער דמגמרא דלעיל כהנ"ל מוכח להדיא דשאני מצוה מצערא דרק תרי דרבנן מותר במקום מצוה אבל לא חד דרבנן, ונצעוד עוד צעד הלאה דלר"ת דסובר בתוס' דאפי' לדם הוא צריך נמי הוה מלאכה שאינה צריכה לגופה דוק שם, א"כ מוכח מהגמ' דלעיל שהוכחה מהגמ' דאת"ל חיבורי מחבר הי' אסור אפי' אם הי' מקלקל אף דהוה תרי דרבנן מלאכה שאינה צריכה לגופה וגם מקלקל מכ"מ אסור אף דהוה תרי דרבנן מכ"מ משמע שיש גבולים דלאו כל תרי דרבנן מותר, דוקא אינו מתכוין ומקלקל מותר אבל מלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל אף דהוה נמי תרי דרבנן מכ"מ אסור אפי' במקום מצוה וכן מצאתי בר"ן פרק כל כתבי דמלאכה שאינה צריכה לגופה עשו חכמים כדאורייתא ע"כ, בזה נמי צ"ע לי הרבה דברי התו' בד"ה מקלקל הוא אצל חבורה וכו' דוק שם שמקשים ג"כ ממלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל נחזי הא בתו' זה הולכים בקושיתם וגם בתירוצם כשיטת ר"ת דאין חילוק בין מצוה לרשות אלא בתירוצם חידשו דהיכא תרי דרבנן שאני לענין מצוה ע"כ הולכים. הכא בשיטת ר"ת שאין חילוק בין מצוה לרשות כ"כ דלשיטת ר"י אין קושיתם מאומה שהרי מחלק בין מצוה לרשות אפי' בחד דרבנן דוק ויבין, א"כ כיון דזכינו להוכיח דדיבור זה התו' הולך לשיטת ר"ת א"כ מאי הרכיבו בקושיתם מלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל הא לשיטת ר"ת דדוקא אינו מתכוין ומקלקל בזה מותר במקום מצוה אבל לא מלאכה שאינה צריכה לגופא ומקלקל, והראי' מהגמ' דאת"ל חיבורי מחבר הי' אסור אפי' באם מקלקל אצל הפתח דוק ע"כ צ"ע לי דברי התוס' שהרכיבו דברים נפרדים ושונים לכאורה בדינם דו"ק. ועתה אבא לדברי הט"ז כיון דהוכחתי דחד דרבנן אסור אפי' במסקנא דרב סובר דמקלקל אצל הפתח נמי צריכין לעוד קולא היינו שסובר מיפקד פקיד ולדם הוא צריך או חיבורי מיחבר ולהנאה הוא צריך ע"כ הוה תרי דרבנן אחד אינו מתכוין ואחד מקלקל דו"ק בתו' ששמואל סובר לפתח הוא צריך אם מפקד פקיד או אם חיבורי מחבר לדם הוא צריך ושמואל נמי סובר דמקלקל אלא שנופל ההיתר הראשון דאינו מתכוין ורב סובר גם ההיתר הראשון דוק כי כן מוכח מתו' דלא סגי' בחד היתר דאל"כ הי' צריכין להזכיר ג"כ דשמואל סובר דלא מקלקל הוא אלא מוכח דתו' סובר דהיתר דרב מפני שני היתרים ע"כ בשמואל סגי' רק דסובר דנופל ההיתר דאינו מתכוין וממילא אפי' אם מקלקל נמי אסור ורב סובר גם היתר הראשון דו"ק, ע"כ מוכח מתו' דאפי' לרב בעינן עוד היתר ומוכח מזה דלא כט"ז דמוכח מתו' דגם לרב בעינן שני סניפי היתר דו"ק אך יש לתרץ זה דהא לא קשי' דט"ז סובר דסניף היתר הראשון הוא מפני מלאכה שאינה צריכה לגופה ע"כ אם מפקיד פקיד ולדם הוא צריך אף אם יבעל בעילה גמורה נמי מותר מפני דהוה תרי דרבנן, כן יש לישב דבריו לכאורה, אבל לפי מה שהוכחתי לעיל בזה דהסניף דמלאכה שאינה צריכה לגופה לא מצרפינן לתרי דרבנן דוק לעיל א"כ ע"כ כונת רב דמותר מפני שכיון שלדם הוא צריך ע"כ מותר רק אם יבעול סתמא כדי שלא יהי' פסיק רישא כסברת רבה בעמוד שני רק דרבה סובר דלא הוה מקלקל ע"כ מותר רק לר' שמעון ולרב הוה מקלקל ומותר לכולי עלמא [דגם לר' יהודה הוה סניף אם אינו מתכוין] אבל בזה לא פליג דגם לרב רק מותר דוקא אם יבעול סתמא דו"ק. והנה מלבד שהוכחתי ברא' נאמנה לעיל דרק אינו מתכוין ומקלקל מותר אבל במלאכה שאינה צריכה לגופה ומקלקל אסור מלבד זה ברור לענ"ד הגם שעפר אני תחת כפות רגליו ובודאי הצדק אתו אבל ראי' אינו מפולש דמנין לו שרב מתיר בשביל סברת מקלקל אפי' בבעילה גמורה ולחדש פלוגתא חדשה בין רבה לרב דרב מתיר אפי' בעילה גמורה ורבה דוקא בעילה סתמא אף שבזה פליגי בודאי אם מקלקל או מתקן הוא אבל בהדין דבעינן בעילה סתמא בזה לא פליגי כיון דבל"ה גם הט"ז מודה דבעינן עוד סניף למקלקל היינו לדעתו מלאכה שאינה צריכה, כן יש לומר דבעינן דוקא אינו מתכוין ומקלקל ודוקא בבעילה סתמא ע"כ כיון דהוכחתי כר"ת שדוקא תרי דרבנן ודוקא אינו מתכוין ולא מלאכה שאינה צריכה לגופה ע"כ צ"ע הרבה אם מותר לבעול בעילה גמורה בעילה ראשונה בשבת ומדברי הגאון רע"א זצ"ל בדרוש וחידוש במערכה י' בסוף א"ד במוסגר שם מוכח נמי דרק מותר בלאו פסיק רישא דוק שם ולענ"ד מפורש יוצא מפי התוס' בד"ה מתיב ר' אבא מהמפיס מורסא דשמואל מיירי לאסור אפי' בלאו פסיק רישא מנלן הגמ' לפרש כן אלא מוכח דהיתר דרב מיירי דוקא בלאו פסיק רישא ע"כ האיסור דשמואל נמי מיירי כן אבל אם נאמר דרב מיירי אפי' בפסיק רישא א"כ מנלן דשמואל אוסר אפי בלא פסיק רישא דוק, כי כן מוכח לשיטת ת' בדיבור זה דהיתר דרב מיירי דוקא בלא פסיק רישא וכן מוכח מהגמ' דחד דרבנן אסור דהגמ' מסתפק רק את"ל מפקיד פקיד ולדה הוא צריך דוקא אם הלכה כר' שמעון אז מותר אבל לר' יהודה אסור אף דהוה מלאכה שאינה צריכה לגופא מכ"מ אסור אף במקום מצוה ע"כ צ"ע דברי ר"י בתו' וכן מוכח מרבה דרק לר' שמעון מותר ודוקא בדלא הוה פסיק רישא אף דהוא סובר מפקיד פקיד ולדם הוא צריך [או חיבורי מחביר ולהנאת עצמו הוא צריך] מכ"מ רק לר' שמעון מותר א"כ מוכח דחד רבנן אסור במקום מצוה וכן מקשי' הגמ' דרב אדרב הי' לתרץ מפני שהוא במקום מצוה ומלאכה שאינה צריכה לגופא ע"כ מוכח מהסוגי' כשיטת ר"ת ודלא כהט"ז כ"ז כתבתי בידי יד כהה ולא לחלק אלא כמתקשה על דבריהם וצ"ע לי וד' יאיר עיני ורשות לחקור בדבריהם ולפלפל, כ"ז כתבתי יום ח' אייר תר"ן לפ"ק פה אוזווענט ולדינא צ"ע הרבה אם מותר לבעול בעילה גמורה בעילה ראשונה ומסתבר לאיסור כן נראה לענ"ד לפסוק וזה חדוש דין.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה