אור ברסלב
כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות › סימן מב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב· רבי שלמה נתן קוטלר

הלכות שבת ויו"ט וחוה"מ ושאר הלכות · סימן מב

סימן מא

לענין חלב שנחלב בשבת וביו״ט ע"י נכרי לדעת הגר"א בסי' תק"ה ליכא הטעם דנולד מפני שלא נקרא נולד במה שנתהפך מאוכל למשקה כיון שבהדד נמי במקום שהיא הוה משקה ויש לעיין בריש ביצה בתו' לענין מי' בעבים מבלעי בליעי יעיין שם ראי' משם כמדומה להגר"א וגם הטעם דשמא יאמרו לו לחלוב נמי ליכא מפני שמותר לומר לו כיון דאיכא צער בע"ח אף שלפעמים ליכא צער בע"ח ובאופן זה אינו מותר לומר לנכרי לחלוב מכ"מ לא גזרו בזה כיון דרוב פעמים מותר לומר לנכרי לחלוב ואף שהעליתי במקום אחר דבמקום שיש אוכלין אסור לומר לנכרי לחלוב שלא לתוך אוכלין מכ"מ לא שייך לגזור שמא יאמר מפני שרוב פעמים ליכא אוכלין ומותר לומר לכך אף במקום שיש אוכלין ואסור לומר לנכרי לחלוב מכ"מ לא גזרינן בזה דוק ותבין. ועוד יש סברא דלא גזרינן שמא יאמר כיון דיש עצה גם לישראל לחלוב לתוך האוכלין א"כ בשביל שמא יאמרו לנכרי ויהי' לו התועלת רק שיהי' למשקין בלא אוכלין לא גזרו משום שלא יעבור בשביל תועלת מועט ע"כ מותר לדעת הגר"א בהלכות יו"ט אך בהלכות שבת העיר הגר"א זצ"ל דאסור מטעם אחר מטעם גזרת משקין שזבו אך החיי אדם בהלכות יו"ט (העיר טעם לאיסור) הביא בנשמת אדם בשם הרשב"א בדבר דאתי' ע"י פעולת אדם לא גזרו בשביל הגזירה דמשקין שזבו א"כ בצירוף כל הני מותרת החלב שנחלב בשבת כיון דכל הני טעמים ליכא וגם נולד לא שייך ועוד סברא דנולד לא שייך ולזה הסברא הסכים החיי אדם דהחיי אדם העלה דלא כהגר"א זצ"ל דנולד נקרא מה שיוצא מאוכל ונעשה משקה והראי' של הגר"א זצ"ל סתר אלא הוא העלה דמטעם אחר לא נקרא נולד מפני שסמך דעתו על זה כיון שיוכל לחלוב לתוך האוכלין [וזה הסברא לא שייך בשבת] ועוד סברא כיון דמותר ע"י נכרי א"כ סמך דעתו עליו וזה שייך בשבת נמי הגם דסברא דגמרו בידי אדם לא שייך גבי נולד וגמרו בידי אדם היכא דלא עסק בזה מערב שבת בודאי אסור בנולד וראי' מביצה מכ"מ חלב לא נקרא נולד גמור לכך מותר היכא דסמיך דעתו או ע"י האוכלין או ע"י נכרי האף דלא סמיך דעתו באופן דלא ע"י אוכלין מ"מ לא נקרא נולד דוק. אך להלכה נהגו להחמיר אך לחולה אפי' קצת בודאי מותר כיון שעפ"י עיקר הדין מותרת וזה דוקא אם הבהמה עומדת לאכילה ולקמן אזכיר עומדת לחליבה או בהמה של עכו"ם ובאין עומד החלב לעשות גבינות אבל אם עומד החלב לעשות גבינות בזה נולד וגם מוקצה אם בשל ישראל ובשל עכו"ם נולד לחוד ואסור אפי' לחולי שאין בו סכנה ומהגמ' דיבמות דף קי"ד ע"א ראי' דלא הוה נולד בגונח ויונק חלב ומיירי בבהמה העומדת לאכילה או לחליבה ולאכול החלב בעיני' [ומוקצה דהבהמה באופן האחרון דהבהמה עומדת לחליבה לא שייך על החלב מפני סברת הרמב"ן או הר"ן וקצרתי בריש ביצה ונולד נמי לא נקרא כדלעיל וכן בשבת אף שהבהמה מוקצה מכ"מ החלב לא הוה מוקצה דוק] ע"כ יש להקל באופן זה אפי' לחולה קצת כדכתבתי לעיל דו"ק ואגב אבאר פה הדינים לענין לחלוב ביו"ט לתוך האוכלין מכ"מ אם הבהמה עומדת לחליבה שהבהמה מוקצה ועי"ז נחשב לפסולת מהשיטות דסוברים דבשבת אסור לחלוב לתוך האוכלין מפני שהאיסור עושה לפסולת דו"ק] אסור לחלוב ביו"ט אפי' ע"י ישראל אפי' לתוך אוכלין היכא שיש עכו"ם ואם אין עכו"ם במניעת שמחת יו"ט יש לעיין דיש אפשרות לסמוך על הפוסקים דגם בשבת מותר לחלוב לתוך האוכלין דאין האיסור עושה לפסולת ועוד מפני צער בע"ח יש להקל דיש לדון דלא נעשה כפסולת ממש ורק מדרבנן אסור ובפרט שהאיסור מוקצה גופא דרבנן בודאי יש לדון דלא נעשה פסולת ממש והדברים ארוכים דזה אם דרבנן פועל על דאורייתא לעשות כדאורייתא ממש ועיין לעיל בסי' כ"ה וצ"ו שנגענו בזה החקירה יעיין שם לענין מחיצה בשבת דוק שם. וכן יעיין בשאגת ארי' בהלכות יו"ט בסי' ס"ד דבאיסור דרבנן אמרינן הואיל ואי בעי עבר דוק שם ע"כ לענ"ד עפי"ז הדברים יש להקל במניעת שמחת יו"ט היכא דליכא עכו"ם ע"י אוכלין אפי' בבהמה עומדת לחליבה אבל היכא דאיכא נכרי אסור בבהמה העומדת לחליבה אפי' לתוך האוכלין זה הערה חדשה דהעולם נוהגין אפילו בבהמה עומדת לחליבה ע"י אוכלין אפי' היכא דאיכא נכרי ולענ"ד חידוש דלהסוברים דבשבת אסור לחלוב לתוך האוכלין אסור גם ביו"ט היכא שהבהמה עומדת לחליבה וזו הערה חדשה ולענ"ד גם לחדש קולא דבשבת היכא דליכא נכרי מפני צעב"ח לחלוב לתוך האוכלין דיש לדון כיין דהוה ספיקא דדינא אם האיסור עושה לפסולת א"כ יש לדון לדעת הרמב"ם דספיקא דאורייתא אפי' בספיקא דדינא רק מדרבנן לחומרא (כן מוכח לדעת הרמב"ם אפי' בספיקא דדינא הוה רק מדרבנן לחומרא] ע"כ במקום צער בע"ח יש להקל ועוד דלענ"ד אפי' האוסרים דהאיסור עושה לפסולת הוא ג"כ רק מדרבנן ע"כ במקום צער בע"ח יש להקל ובפרט לדעת השאגת ארי' הנ"ל דאמרינן באיסור דרבנן הואיל [ולענ"ד להעיר על השאגת ארי' דדבריו תלי' בפלוגתת הפוסקים לענין אם מותר לחלוב בשבת לתוך האוכלין תלי' נמי בסברתו דהסוברים דמותר לחלוב דאין האיסור עושה לפסולת הוא כסברתו מפני שאמרינן אי בעי עבר [דהנה הא דבשבת הוה פסולת לא הוה בשביל הלכתחלה דאסור לשמוט דבש"ז כיון דבדיעבד אם שחט הי' מותר לא הוה פסולת רק העיקר דאפי' בדיעבד בשבת מוקצה מפני האיסור דלכתחלה ע"כ שייך בזה על דיעבד כיון דהוה רק איסור דרבנן סברת השאגת ארי' דו"ק בזה] והחולקים דאסור לחלוב בשבת לתוך האוכלין דאיסור עושה לפסולת חולקים גם על השאגת ארי' בסברתו וזה הערה חדשה וחידוש דהשאגת ארי' לא העיר מזה יעיין בסי' ה' בתשובת הגאון רע"א זצ"ל שהאריך בסברת השאגת ארי', ולענ"ד דיש לסמוך במקום צער בע"ח בשבת היינו היכא דליכא נכרי לחלוב לתוך האוכלין דו"ק ולענין מה שכתבתי דהחלב לא הוה מוקצה ג"כ יש לעיין בתשובת רע"א בסי' ה' דוק שם] ואם בהמת עכו"ם מותר אפי' במקום דליכא מניעת שמחת יו"ט לחלוב לתוך האוכלין דאין מוקצה בשל נכרי והנה לענ"ד יש להזהיר שכל ישראל היש להם פרות שימכרו קודם יו"ט לנכרי כדי שיהי' נחשב בהמת נכרי ויהי' מותר לתוך האוכלין דוק בזה גם בבהמת ישראל ועומדת לחליבה אם עכו"ם עשה החליבה לתוך האוכלין מותר אפי' במקום דליכא מניעת שמחת יו"ט כיון דבל"ה הארכנו לעיל דחלב לא הוה מוקצה ולא נולד א"כ יש לסמוך להקל היכא דנחלב לתוך האוכלין ע"י עכו"ם דמותר אפי' בעקום דליכא מניעת שמחת יו"ט ובמקום מניעת שמחת יו"ט יש לדון דחלב מותר אפילו אם נחלב ע"י העכו"ם שלא לתוך האוכלין וכ"ז אני דן להלכה ולא למעשה, ולמעשה עוד צריך להתישב בזה, ובבהמה העומדת לעשות גבינות בזה אפילו במקום דאיכא מניעת שמחת יו"ט אסור אפי' בדיעבד ואפי' לתוך האוכלין דוק.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה